פרויקט חברות וירטואלית מכוון לתרום לצמצום הבידוד החברתי של תלמידים שיש להם צרכים מיוחדים. במהלך הפרויקט התלמידים רוקמים קשרים עם תלמידים בני גילם מן החינוך הרגיל, שהתוודעו אל הפרויקט במסגרת מחויבות אישית. הפרויקט מפגיש בין התלמידים ופותח להם ערוץ לדו-שיח ישיר. בהתכתבות בדואל עם חבר/ה אחד/ת במהלך שנת הלימודים, התלמידים יוצרים קשר אישי, מעלים נושאים יומיומיים המעסיקים אותם, חולקים דעות, "מדברים" על חברות, על תחביבים, על סרטים ועל שאר נושאים המעסיקים את בני גילם. כל הפעילות של “חברות וירטואלית” מתקיימת באתר הפרויקט, ורק בסיום הפרויקט המשתתפים נפגשים פנים אל פנים. ממצאי מחקר הערכה מלמדים כי הפרויקט תרם לשיפור יכולת הכתיבה של תלמידים עם צרכים מיוחדים: בעקבות הפרויקט יותר קל להם לכתוב והם כותבים מכתבים ארוכים יותר. ממצאים אלה נתמכים הן על-ידי המורים לחינוך מיוחד הן על-ידי התלמידים עם צרכים מיוחדים עצמם. ממצא נוסף קשור לפיתוח המודעות של התלמידים מהחינוך הרגיל כלפי אוכלוסיית התלמידים עם צרכים מיוחדים (יעל יונדלר, חני שלטון, טלי פרויינד)

ילד הלוקה באוטיזם סובל מארבעה חסכים עקריים: ליקוי באינטראקציה בין אישית, ליקוי שפתי, ליקוי חושי-תנועי, ליקוי באינטלגנציה. מבין ארבעת החסכים הללו, הליקוי באינטראקציה בין אישית הוא הכבד ביותר. ליקוי זה אינו מאפשר לילד הרך לחבור בהדרגה לחברת האדם, להטמע בתוכה, ולהרגיש חלק ממנה. מרכיב זה הוא גם הקשה ביותר להתמודדות ההורים. ההורים לא מצליחים ליצור חיבור, לקבל תהודה לאהבתם ולהשקעתם. כל עיסוק עם ילדם מתקבל בהתנגדות חריפה והילד מעדיף להתנחם עם חפץ ביד או בגרייה עצמית. בנם לא נזקק לתמיכתם הרגשית (Join Attachment) והם כל כך זקוקים לתגובותיו הרגשיות. קשה להעריך עד כמה סובל הילד עצמו מחוסר באינטראקציה בין אישית(זיווה מרום, מורן וייסבורט).