-
סיכום
איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)
-
לינק
בכל הקשור לצורך במורים איכותיים בבתי הספר כאמצעי לקידום התלמידים בבתי הספר אין מחסור במחקרים בחינוך , אך קיימת חוסר בהירות בכל הנוגע לדרכים להכשיר מורים בעלי איכויות גבוהות. יש מעט מחקרים מפורשים המדברים על הדרך להכשיר מורים איכותיים בכלל ומורים איכותיים לחינוך המיוחד בפרט. לכן , הסקירה הנוכחית מנסה לגבש תובנות שעולות ממחקרים על תכונות המורים האיכותיים ועל הדרכים שיש לנקוט על מנת לטפח תכונות אלו בהכשרת המורים ובהשתלמויות הן למורים במסלול הרגיל והן למורים במסלול החינוך המיוחד. למרות שמדובר באתגר לא פשוט מבחינת ההכשרה , כותבי הסקירה אופטימיים ביכולת לטפח את התכונות של מורים איכותיים (Mary T. Brownell, Melinda M. Leko, Margaret Kamman and Laura King).
-
תקציר
בשנים האחרונות יש התעניינות רבה בכל הנוגע לשיפור איכות המורים בבתי הספר כאמצעי לקידום הישגי בתי הספר מבחינת ההערכה הנורמטיבית. גם בארה"ב זוכה הנושא של איכות המורים לעדיפות גבוהה והאמצעי העיקרי לטייב את איכות המורים שם היא התכנית הפדראלית "No Child Left Behind" (NCLB) Act הדורשת מהמורים רמת הכשרה אקדמאית גבוהה בכל מקצועות הלימוד (עפ"י סטנדרטים חינוכיים והקפדה על עמידה בסטנדרטים חינוכיים). המחקר הנוכחי ביקש ללמוד מהמקרה של מדינת קליפורניה האם מדיניות ה-NCLB מקדמת את רמת המורים ואיכותם. ממצאי המחקר מלמדים שאכן התפלגות כוח ההוראה בקליפורניה מעידה על היקף גבוה למדי של מורים בעלי התמחות אקדמאית רצינית , סטנדרטים גבוהים בהוראה והשתלמויות מקצועיות רציניות . עם זאת בראייה כוללת נמצא כי מה שמשפיע על התקדמות בתי הספר והצלחתם בקליפורניה אינה בהכרח רמת המורים אלא התפלגות אוכלוסיית התלמידים שם ממוקמים ומצויים בתי הספר. גורמים אתניים וסוציו-אקונומיים הנוגעים לאוכלוסיות בהן נמצאים בתי הספר הם בדרך כלל בעלי השפעה משמעותית לא פחות מאשר איכות המורים . המשמעות של ממצאי המחקר היא שגורמים רבים משפיעים על ההתקדמות החינוכית של בתי ספר ולא רק גורם בודד הנוגע לאיכות הנורמטיבית של מורים ולסטנדרטים החינוכיים (Smith,-Emma ).
-
לינק
למרות העלייה הגדולה במספר המוסדות ובמספרי הסטודנטים הלומדים בהם, ליוצאי אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים סיכוי רב יותר להתקבל ללימודים ולהגיע לכלל סיומם המוצלח. ההמאמר מתאר תמונת מצב חברתית שעדיין זורר בה אי שוויון הזדמנויות, סוקרים גישות קיימות ומעלים שאלות הנוגעות לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לבני עדות המזרח, לתושבי יישובי הפריפריה, לערבים ולנשים. ישנן בעיות חברתיות ומשפטיות הנוגעות ליישום מדיניות של העדפה מתקנת; לטענת המחברים ללא רפורמות הכוללות פעילות אקטיבית, לא יצטמצמו בעתיד הנראה לעין הפערים הקיימים במערכת ההשכלה הגבוהה. (מיכל סלע, יובל עברי)
-
לינק
ממצאים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים על נס את חשיבות איכות המורה והשפעתה על הלמידה והישגי התלמידים. יחד עם זאת, עדיין לא הובהרו סוגיות מתודולוגיות הקשורות למושג השבחת איכות המורה וקיימת אי בהירות קונספוטאלית לא מבוטלת בתחום. מרבית הממצאים שהצביעו על חשיבות איכות המורה התבססו על מודלים אקונומטריים השוואתיים של צבירת נתונים דמוגראפיים –כלכליים כאלו ואחרים. מבחינת אבחנות הנוגעות לאיכות המורה ולתחומי הידע והמיומנויות שלו יש בהחלט מקום לחדד את מרכיבי היסוד של איכות המורה והתהליכים להשבחתם. על רקע אי בהירות מתודולוגית זו המאמר מנסה "לעשות סדר" מתודולוגי בתחומי ההערכה של איכות מורים הן מבחינת הידע והמיומנויות בתחומי הדעת הנרכש בשלבי ההכשרה שלו והן מבחינת הסטנדרטים של שיטות ההוראה. המאמר המתודולוגי נכתב ע"י צוות חוקרים מובילים מתחומי מחקר החינוך ההשואתי והכשרת המורים שהציגו הממצאים בכינוס באוסטרליה ב2007 ועל רקע המשבר בתחומי איכות המורים באוסטרליה. הטיעון המרכזי של החוקרים בהרצאתם המלומדת הוא כי במקום להתמקד בהיבטים כלכליים התורמים כביכול לאיכות המורה ( כגון שכר , סולמות שכר ועוד) עדיף להתרכז בבניית יכולתו המקצועית של המורה לאורך זמן ע"י מדיניות נכונה ותהליכי השבחה פדגוגיים מעמיקים ורציפים ( Lawrence Ingvarson and Ken Rowe).
-
לינק
באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)
-
סיכום
המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)
-
סיכום
מהם תחומי האחריות של חונך כאשר פעילות המורה המתחיל היא "על הסף" מבחינת איכותה? נחקרה השאלה עד כמה מורה חונך שקבל תמיכה בעבודתו החמיץ הזדמנויות לטיפול בקשיים בפניהם ניצבו שלושה מורים מתחילים. החוקרים טוענים, על בסיס המושג אחריותיות פרופסיונלית, שיש צורך בגישה מתוחכמת יותר לחונכות, גישה המשלבת תמיכה והערכה מבוססת-סטנדרטים, כפי שמוצג ברפורמות המוצעות בעת האחרונה. ככל שמאגר המורים המתחילים הולך וקטן, התופעה של הוראה "על הסף" להתפשט. ניתוח זה מעלה שאלות על מחויבויות מקצועיות של חונכים למורים חדשים ולציבור אותו הם משרתים. (Carver,C.L. & Katz, D.S)
-
סיכום
למידה מתוקשבת (e-learning) צריכה להיות מבוססת על הלומד, וצרכיו צריכים להיקבע באופן ברור לפני תחילת פרויקט תוך התייחסות להיבטים של ביוגרפיית התלמיד, העדפותיו האישיות וצרכיו החברתיים. המחקר מנתח את נקודת מבט התלמיד ומתאר מיגוון העדפות של תלמידים בלמידה מתוקשבת, המבוססות על ממצאים אמפיריים מתוך הסקר הגדול ביותר כיום בתחום זה. נבנה מודל של 7 שדות איכות בלמידה מתוקשבת, המכילים ממדים שונים ומפורטים של העדפות תלמידים, ומצביעים על כך שלמרות הדרישות הפרטניות בתהליך למידה מתוקשבת, ניתן למצוא נקודות דמיון המתחלקות לארבעה פרופילים של תלמידים ("אינדיבידואל", "פרגמטי", "מכוון תוצאה" ו"האוונגרד"). לטענת המחבר יש להתייחס אליהם בעת פיתוח קורס מתוקשב, מתוך הנחת מוצא שאיכות כרוכה במתן אפשרויות והעצמת התלמיד. (Ulf-Daniel Ehlers)
- 1
- 2