-
מאמר מלא
השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .
-
לינק
בגיליון פברואר 2009 של כתב העת החינוכי Phi Delta Kappan נמשך הויכוח על הרכיבים ההופכים מורה למורה מעולה . בסקירה הקצרה מוצגים עמדות שונות של מומחי חינוך בארה"ב לגבי המצויינות של מורים והדרך למימוש מרכיבי הייחוד , אך ניתן דגש רב לדעתו של פרופסור תומס גוסקי (Thomas Guskey ) מבכירי מומחי החינוך האיכותי בארה"ב המצביע על המורכבות של המחקר אודות מורים מצטיינים. ממחקריו שנערכו במדינת טנסי בארה"ב נמצא כי אין רכיבים חד-משמעיים היכולים להצביע על הצטיינות מורה. מורה מצטיין יכול להפוך בתנאים של בתי ספר מסוימים ואוכלוסיית תלמידים משתנה למורה בינוני למדי וחסר התלהבות ומורה בינוני יכול לגלות מנהיגות ושיעור קומה בתנאים של ביה"ס אחר וקהילה שונה. להרכב אוכלוסיית התלמידים , לקהילה המקומית, לדינאמיקה ולאופי הקהילה יש השפעה עצומה על אישיות המורה , טוען פרופסור גוסקי.
-
סיכום
ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על דמותו של המרצה ד"ר מיכאל ווש , מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של מדינת קנסס. השנה ( 2008 ) ווש זכה בפרס יוקרתי של "פרופסור השנה" שהוענק על ידי קרן קרנגי לקידום ההוראה. קרן קרנגי מעניק פרסים כאלה למרצה כמעט בכל מדינה בארה"ב, אבל הפרס של ווש הוא של כלל ארה"ב – הישג בהחלט מכובד מאד. כאשר שואלים אותו לגבי הגישה שלו ל-anti-teaching הוא מסביר שהרעיון מאחורי ה-anti-teaching הוא לעורר שאלות במקום להגיש תשובות. ווש אומר שהוא רוצה להלהיב את הסטודנטים שלו לעסוק בשאלות הקשורות לחייהם. הוא איננו רוצה שהסטודנטים שלו יחשבו "מה עלי לדעת בשביל הבחינה", אלא "מה עלי לדעת כדי לחיות את החיים שלי". כאשר הוא מתייחס למיומנויות התקשוב של הסטודנטים של היום, ווש מתגלה כאדם מיושב. הוא מדגיש, למשל, שלמרות שנהוג לחשוב שסטודנטים מנוסים מאד בשימוש בכלים דיגיטאליים חדשים, בעצם, ההכרות שלהם עם כלים האלה הוא בעיקר לצרכים חברתיים ובידוריים. כאן, לדבריו, למרצים יש תפקיד חשוב – להראות לסטודנטים שהכלים האלה יכולים לשרת אותם גם בלמידה, ולהביא לסוגי למידה חדשים ומשמעותיים.
-
לינק
מי הם המורים המצוינים, אלה שהתלמידים מחכים לשיעור שלהם, אין אצלם כלל בעיות משמעת, השיעורים מתנהלים בשקט, בנעימות ותוך כבוד הדדי והחשוב ביותר הם מצליחים באמת ללמד ? מהם העקרונות הבסיסיים שבעקבותיהם תתקיים הוראה איכותית ? מאמר זה מנסה להציג מודל המנסה להסביר את השלבים הנכונים אותם יש ליישם בכדי להגיע למצוינות בהוראה . המאמר מתייחס ליחס בין שלושה מרכיבים חשובים להוראה איכותית : גבולות ברורים, ב. יחס אישי ג. איכות פדגוגית (עופר קליין ) .
-
לינק
העיסוק במאפיינים של מורים טובים יותר ופחות ובמאפיינים של הוראה טובה יותר ופחות מתעלם מהיותה של ההוראה קריירה מקצועית . קריירה עשויה להיות "חיצונית" – מסלול קידום של תפקידים המסודרים בהיררכיה של יוקרה ושכר – ו"פנימית" . קריירה פנימית נוגעת לנקודת מבטו של הפרט , לדרך שבה הוא תופס את התפקיד – תפיסה המבנה את חוויותיו המקצועיות ומעניקה משמעות למתרחש סביבו. התפתחות הקריירה הפניית של המורה היא תהליך המתמשך לאורך כל שנות עבודתו בלי קשר לקידומו בהיררכיה החיצונית של בית הספר, במהלך הקריירה הפנימית משתנות תפיסת התפקיד של המורה , השליטה שלו במיומנויות ובידע , ההנעות וההתנסויות שלו. משתנה גם איכות ההוראה שלו . במאמר זה מנסה פרופסור יזהר אופטלקה להראות כי : אף על פי שמקצוע ההוראה הוא מערך מיומנויות הניתן לרכישה באמצעות תרגול , כפי שגורסת פרופסור נירה חטיבה עם יורם הרפז ( הד החינוך , אוגוסט 2008) , הרי שהיכולת לרכוש מיומנויות הוראה "טובות" תלויה במידה רבה בשלב הקריירה שבו נמצא המורה – בניסיונו ואף בגילו. היכולת לשפר את אופן ההוראה של מורה קשורה בהתנסויותיו החיוביות והשליליות בעבודת ההוראה בכיתה. אפשר אמנם לשפר את איכות ההוראה ולעשות אותה יעילה יותר, אך לממד הזמן בקריירה יש תרומה חשובה לשיפור זה.
-
סיכום
המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)
-
סיכום
ברוב מדינות העולם ובהן ארה"ב קיימים כיום דגש על איכות המורה וציפיות גבוהות מביצועיו בבית הספר. הציפייה המרכזית מתבססת על ההנחה שקיים קשר חזק בין חינוך לבין כלכלה ושמורים צריכים להיות היתדות ברפורמות החינוכיות ואלה שמכשירים כוח אדם מיומן שתפקידו לשמר את מעמד המדינה בכלכלה הגלובלית. המאמר שלהלן טוען שבשנות ה-90 וה-2000 צמחה בארה"ב "הכשרת מורים חדשה", לא מבטיחה, שנבנתה כמענה להנחות אלה. הטענה היא שלנוכח העובדה שהמגמות המאפיינות הכשרת מורים חדשה זו ממשיכות להתקיים ואף מתחזקות, על חוקרי חינוך להתייחס להיבטים המבטיחים שלה ולאתגר את היבטיה הצרים. (Cochran-Smith, M)
-
לינק
בכל הקשור לצורך במורים איכותיים בבתי הספר כאמצעי לקידום התלמידים בבתי הספר אין מחסור במחקרים בחינוך , אך קיימת חוסר בהירות בכל הנוגע לדרכים להכשיר מורים בעלי איכויות גבוהות. יש מעט מחקרים מפורשים המדברים על הדרך להכשיר מורים איכותיים בכלל ומורים איכותיים לחינוך המיוחד בפרט. לכן , הסקירה הנוכחית מנסה לגבש תובנות שעולות ממחקרים על תכונות המורים האיכותיים ועל הדרכים שיש לנקוט על מנת לטפח תכונות אלו בהכשרת המורים ובהשתלמויות הן למורים במסלול הרגיל והן למורים במסלול החינוך המיוחד. למרות שמדובר באתגר לא פשוט מבחינת ההכשרה , כותבי הסקירה אופטימיים ביכולת לטפח את התכונות של מורים איכותיים (Mary T. Brownell, Melinda M. Leko, Margaret Kamman and Laura King).
-
תקציר
בשנים האחרונות יש התעניינות רבה בכל הנוגע לשיפור איכות המורים בבתי הספר כאמצעי לקידום הישגי בתי הספר מבחינת ההערכה הנורמטיבית. גם בארה"ב זוכה הנושא של איכות המורים לעדיפות גבוהה והאמצעי העיקרי לטייב את איכות המורים שם היא התכנית הפדראלית "No Child Left Behind" (NCLB) Act הדורשת מהמורים רמת הכשרה אקדמאית גבוהה בכל מקצועות הלימוד (עפ"י סטנדרטים חינוכיים והקפדה על עמידה בסטנדרטים חינוכיים). המחקר הנוכחי ביקש ללמוד מהמקרה של מדינת קליפורניה האם מדיניות ה-NCLB מקדמת את רמת המורים ואיכותם. ממצאי המחקר מלמדים שאכן התפלגות כוח ההוראה בקליפורניה מעידה על היקף גבוה למדי של מורים בעלי התמחות אקדמאית רצינית , סטנדרטים גבוהים בהוראה והשתלמויות מקצועיות רציניות . עם זאת בראייה כוללת נמצא כי מה שמשפיע על התקדמות בתי הספר והצלחתם בקליפורניה אינה בהכרח רמת המורים אלא התפלגות אוכלוסיית התלמידים שם ממוקמים ומצויים בתי הספר. גורמים אתניים וסוציו-אקונומיים הנוגעים לאוכלוסיות בהן נמצאים בתי הספר הם בדרך כלל בעלי השפעה משמעותית לא פחות מאשר איכות המורים . המשמעות של ממצאי המחקר היא שגורמים רבים משפיעים על ההתקדמות החינוכית של בתי ספר ולא רק גורם בודד הנוגע לאיכות הנורמטיבית של מורים ולסטנדרטים החינוכיים (Smith,-Emma ).
-
סיכום
המאמר בוחן רפורמות חינוכיות ורפורמות בהכשרת מורים בארה"ב ובנמיביה ומנתח שני מתחים (tensions) שהיו חלק מויכוחים על איכות מורים ועל הכשרת מורים בעולם כולו: האם עלינו להכשיר מורים כטכנאים או כמורים רפלקטיביים? האם עלינו להכשיר מורים להוראה ממוקדת-מורה או ממוקדת- תלמיד? למרות ההבדלים הרבים בין ארה"ב לבין נמיביה בגודל, בהתפתחות הכלכלית ובדרכים רבות אחרות, כותבי המאמר טוענים שממשלותיהם, כמו אחרות, בחורו נתיבים דומים ברפורמות בהכשרת מורים ובחינוך בבית הספר היסודי והתיכון. שתי המדינות מכשירות מורים שיעמדו בסטנדרטים מוכתבים מבחוץ ויציגו ציונים טובים של התלמידים. המאמר טוען שגישה זו, יחד עם הגישה הטכנית להוראה ולהכשרה, הן גישות שגויות. (Zeichner, K., Bekisizwe, N.)
-
לינק
טוני דנקר, ראש פרויקט "החינוך הגלובלי" בחברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, סקר בפני באי כנס הרצליה 2008 את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך. לדברי דנקר, תקציב החינוך בישראל הנו מהגבוהים בעולם, ומשתווה לאלה של הולנד ושל אוסטרליה, ואילו רמת הישגי התלמידים דומה למה שהשיגו טורקיה ומקסיקו. בחינה של רפורמות בחינוך בכל רחבי העולם העלתה, כי לפער החברתי ולמספר התלמידים בכתה אין השפעה על הישגי תלמידים. לדבריו, הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי באיכות המורים בבתי-הספר היסודיים ומעקב הדוק שלהם אחר כל הישג חריג של כל תלמיד וטיפול מתאים בו על-מנת לשלב את הילד בכתה ולמנוע את כישלונו.
-
תקציר
לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.
-
לינק
קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים.
-
לינק
ממצאים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים על נס את חשיבות איכות המורה והשפעתה על הלמידה והישגי התלמידים. יחד עם זאת, עדיין לא הובהרו סוגיות מתודולוגיות הקשורות למושג השבחת איכות המורה וקיימת אי בהירות קונספוטאלית לא מבוטלת בתחום. מרבית הממצאים שהצביעו על חשיבות איכות המורה התבססו על מודלים אקונומטריים השוואתיים של צבירת נתונים דמוגראפיים –כלכליים כאלו ואחרים. מבחינת אבחנות הנוגעות לאיכות המורה ולתחומי הידע והמיומנויות שלו יש בהחלט מקום לחדד את מרכיבי היסוד של איכות המורה והתהליכים להשבחתם. על רקע אי בהירות מתודולוגית זו המאמר מנסה "לעשות סדר" מתודולוגי בתחומי ההערכה של איכות מורים הן מבחינת הידע והמיומנויות בתחומי הדעת הנרכש בשלבי ההכשרה שלו והן מבחינת הסטנדרטים של שיטות ההוראה. המאמר המתודולוגי נכתב ע"י צוות חוקרים מובילים מתחומי מחקר החינוך ההשואתי והכשרת המורים שהציגו הממצאים בכינוס באוסטרליה ב2007 ועל רקע המשבר בתחומי איכות המורים באוסטרליה. הטיעון המרכזי של החוקרים בהרצאתם המלומדת הוא כי במקום להתמקד בהיבטים כלכליים התורמים כביכול לאיכות המורה ( כגון שכר , סולמות שכר ועוד) עדיף להתרכז בבניית יכולתו המקצועית של המורה לאורך זמן ע"י מדיניות נכונה ותהליכי השבחה פדגוגיים מעמיקים ורציפים ( Lawrence Ingvarson and Ken Rowe).
-
לינק
באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)
-
תקציר
דו"ח אקדמי חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב מותח ביקורת חריפה על איכות ההכשרה של המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. הדו"ח שפורסם ב2006 על ידי פרופסור Arthur Levine, נשיאה לשעבר של המכללה לחינוך ומורים אוניברסיטת קולומביה מצביע על כך שאיכות המורים המוכשרים באוניברסיטאות בארה"ב הולכת ויורדת משנה לשנה. תוכניות הלימודים להכשרת מורים במרבית המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מפוצלות ואינן מבוססות על תקופת הכשרה קבועה וברורה כמו בבתי ספר לרפואה או משפטים. מרבית התוכניות אין מגדירות בצורה נאותה סל מיומנויות נדרש למורה וההכשרה המעשית לקראת ההוראה בכיתה עדיין מוגבלת. הדו"ח קורא לבנות מחדש את כל מערכי התוכניות במכללות לחינוך ולהפוך אותן למוסדות מקצועיים המדגישים יותר ויותר את הצד של התנסות מעשית בהוראה. דגש צריך להינתן להכשרת מורים על פי הדרך שבה לומדים התלמידים בכיתות ויכולת פרחי ההוראה להתאים את דרכי ההוראה שלהם בהתאם. הדו"ח של פרופסור ארתור לווין עורר תגובות רבות בקרב חברי האיגוד האמריקאי להכשרת מורים (American Association of Colleges for Teacher Education) וחלק מן ההמלצות עוררו שם מחלוקת רבה.
-
לינק
בעבודה זו בחרה יעל פרי עזאני לבחון שנית מהן העדפותיהם של תלמידים בימינו באשר לתכונות המרכיבות פרופיל של מורה טוב. השערותיה במחקר זה היו : א. כי קיים משקל רב למאפייני מנהיגות בין המאפיינים אשר תלמידים מייחסים למורה טובב. כי קיים שוני בין המשקל שמייחסים תלמידים למאפיינים מנהיגותיים לבין המשקל שמייחסים מבוגרים למאפיינים מנהיגותיים.במחקר זה נמצא, בהתאם להשערה, כי התלמידים מעניקים באופן מובהק משקל רב למאפיינים המנהיגותיים כפי שבא לביטוי במיוחד בתשובותיהם לשאלון 8 המאפיינים.
-
תקציר
המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)
-
סיכום
המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)
איכות הוראה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין