לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות

מחקר זה טוען כי יש לשלב רגשות בחינוך פוליטי דרך למידה רגשית-חברתית-פוליטית:  Social Political Emotional Learning – או בקיצור SPEL. יש להטמיע בתלמידים ידע וכישורי חשיבה ביקורתית, כדי לטפח בהם רגש פוליטי החיוני להתמודדות עם מציאות מורכבת ולקדם שינוי חברתי בד בבד עם שמירה על ערכים דמוקרטיים.

מורים המקיימים בכיתותיהם דיונים בנושאים שנויים במחלוקת משקפים קושי לקיים דיון כזה במציאות של הקצנה ושל שיח המעלה על נס את הלאומיות במקום להתמקד בחינוך לשונות ולפלורליזם. המורים מתלוננים על חוסר ידע של התלמידים בנושאים הנדונים בכיתה, אי-הבחנה בין דעה לעמדה, היעדר היכרות עם קבוצות אחרות בחברה הישראלית וקושי של התלמידים להבין מצבים חברתיים מורכבים. רוב המלוקות המעוררות את רגשות התלמידים עוסקות בשסע היהודי-ערבי ובסוגיה של הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.

מיתוס השקר האציל של אפלטון יכול לשמש כלי לניתוח הפרקטיקות האידיאולוגיות המטעות לעתים קרובות של חינוך אזרחי, העלולות לקדם תפיסות אנטי-דמוקרטיות של הזהות הלאומית. מאמר זה עוסק בשלושה רגעי מפתח היסטוריים בייצור של הזהות הלאומית בארה"ב ובוחן כיצד ניתן לפרש מחדש כל אחד מהרגעים הללו באמצעות שימוש תיאורטי מושכל במוטיב השקר האציל

סדרת הטלוויזיה "שעת אפס" העלתה מחדש את פרשיית פיטורי המורה אדם ורטה בעקבות תלונתה של תלמידתו ספיר סבח על מה שהיא ראתה כהבעה לא ראויה של עמדותיו הפוליטיות בכיתה. מאמר זה מציג ארבע גישות להתמודדות  עם הבעיה: 1. הכחשה 2. העדפה 3. הימנעות 4. איזון.

מקצוע האזרחות נהפך לכר פורה לוויכוחים קשים על רקע אידיאולוגי. בשנת 2009 פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה אשר טען להטיה אידיאולוגית עמוקה הקיימת במקצוע האזרחות בארץ. נייר העמדה חולל סערה והביא לניסיונות ממושכים מצד שר החינוך דאז, גדעון סער, לטפל בסוגיה; אלא שניסיונות אלה נתקלו במאבק נגדי של אנשי תקשורת וגופי חינוך מהשמאל. הטלטלה שעברה המערכת כוללת אירועים כגון פיטוריהם של שני מפקחים מרכזיים (מפמ"רים) של המקצוע; פסילת ספר לימוד; שלוש עתירות שנידונו בבג"ץ ; דיונים בכנסת; התארגנויות מורים ואנשי אקדמיה בעד ונגד שינויים בהוראת המקצוע.

להיאבק למען האמת, נגד האדישות ונגד הקיטוב שמאפיין את הפוליטיקה האמריקאית – אלה כמה מהתפקידים החשובים של מורים לאזרחות בארצות הברית, משום שביכולתם להפוך את התלמידים לסוכני השינוי של המצב. לימודי אזרחות היו בעבר הבסיס של החינוך האמריקאי, כיום אין הם אפילו דרישת חובה בחלק מהמקומות. ואולם, מציאות זו מתחילה להשתנות: יותר ויותר מדינות ומחוזות מכירים מחדש בצורך החיוני להכשיר את התלמידים למציאות המורכבת של חיים בדמוקרטיה.

בספר זה מנתחת חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ את המיתוסים, הנרטיבים ודגמי העלילה החוזרים בשורה ארוכה של טקסטים מסוגים שונים: יצירות ספרות, מודעות בחירות, מאמרים עיתונאיים, סרטים, נאומים של מנהיגים פוליטיים ועוד. המטרה היא להציג את תפקידם הגלוי והסמוי של טקסטים אלה בעיצוב התודעה הישראלית, ערכיה, תפישת העולם והאידיאולוגיה שלה תוך מתן דגש על המקומות שבהם מיתוסים אלה חורגים מהמציאות העובדתית. ככזה, מחקרה של גרץ מתאים לשימוש בשיעורי ספרות, קולנוע, אזרחות, תקשורת וחברה.

כיצד בוחנים ומעריכים ספרי לימוד באזרחות? לפי הכתוב בפרק זה, יש לבדוק עד כמה מצליחים הספרים להקנות ערכים דמוקרטיים לתלמידים. זאת ניתן לעשות בין השאר באמצעות הצגת השאלות הבאות: