קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

הקורס "אקולוגיה של הצומח בא"י בסביבה לימודית עתירת טכנולוגיה" משלב את תחום הדעת עם דרך למידה חווייתית ומגוונת בסביבה עתירת טכנולוגיה, במיוחד זו של יישומי .WEB 2.0 בדרך ההוראה בקורס ,חוו הסטודנטים את תחום הדעת אקולוגיה ולמדו עליו, וכצעד נלווה חזקו את המודעות לסביבה מקיימת. ייחוד הקורס הוא שהתכנים, השימוש במשאבי הלמידה הדיגיטליים ואופן העברת החומר, היו שזורים זה בזה ושימשו מודל של פדגוגיה עדכנית. המשאבים כללו יישומים לעיבוד תכנים בכל המדיה: כלים לעיבוד טקסטים ובכלל זה טקסטים במקורות ביבליוגרפיים בספרים מקוונים ובכלים לעיבוד קול, תמונה וסרט במדיה אודיו-ויזואלית. התפיסה הפדגוגית המבקשת לשלב תוכן עם משאבי למידה דיגיטליים ( אלון, ג' ) .

בלוגים מספקים הזדמנות עבור הסטודנטים להשקיע עצמם בכתיבה אינטראקטיבית מבחינה חברתית בהקשרים אקדמאיים. מחקר זה ביקש לחקור כתיבת בלוג מפרספקטיבה של אוריינות אקדמית (Cecile M. Badenhorst, 2012).

מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.

מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)

המאמר בוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך באמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד. חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים. הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית (Huffaker, David)