-
סיכום
מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.
-
תקציר
המחקר בוצע על ידי קבוצת מומחים לתכניות לימודים מאוניברסיטת בר אילן אשר התבקשו לעצב תכנית לימודים חדשה ללימודי יהדות בבית ספר תיכון באוסטרליה. מונחים על ידי השאלה "מהו הפרופיל האידיאלי של בוגר בית ספר יהודי?", החוקרים ביקשו ליישם מספר תאוריות הקוראות לשיתוף פעולה בבניית תכניות לימודים, תוך שימת דגש על שילוב קולם של התלמידים בתהליך. בדיונים אודות בניית תכנית הלימודים החדשה השתתפו מורים לחינוך יהודי, נציגי מועצת תלמידים, מומחי תכניות לימוד ונציגים של ועד בית הספר.
-
סיכום
-
תקציר
סביבות מקוונות משנות את הלמידה, כולל לימודי דוקטורט (תואר שלישי). אולם הדרכים שבהן ההתנסות בתואר שלישי מעוצבת ומשתנה דרך אופנים דיגיטליים אלה של מעורבות נבחנות לעתים רחוקות, ואינן מובנות באופן שיטתי. במאמר זה, המחברים חוקרים את התפיסות ואת השימוש של סטודנטים לתואר שלישי בכלים דיגיטליים. בהתבסס על התוצאות מקבוצות מיקוד עם מועמדים לתואר שלישי באוניברסיטה מטרופולינית אוסטרלית, המחברים טוענים שהשימוש של המועמדים לתואר שלישי במשאבים ובכלים מקוונים הולך וגדל אבל בו-זמנית נותר מכוסה בדאגות המסורתיות של זמן ונוחות, מומחיות טכנולוגית, ערוצים מבוססים של תקשורת ושירותים מועדפים (Dowling, Robyn; Wilson, Michael., 2017).
-
לינק
הספר מתאר ומדגים כיצד יכולים בתי ספר לבנות יכולת שתאפשר להם להגיע להישגי תלמידים גבוהים יותר, באמצעות האוטונומיה שניתנה להם בשנים האחרונות – וכך להרוויח את הערך המוסף באוטונומיה – וכיצד יכולות מערכות חינוך לתמוך בבתי הספר. הספר נסמך ברובו על מחקר התומך בחלקה של אוסטרליה במחקר הבינלאומי על אוטונומיה בית ספרית ולמידה (International Study on School Autonomy and Learning – ISSAL), שכולל צוותי חוקרים מאוסטרליה, קנדה, הונג קונג, אנגליה, פינלנד, ישראל וסינגפור. במאמר זה מופיעים תקצירים מתוך הספר, שעשויים להועיל ללמידה ולחקירה המתקיימות בסמינרים ובסדנאות (בריאן ג' קולדוול).
-
תקציר
מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).
-
תקציר
עניין סביבתי (situational interest) הוא עניין לטווח קצר המקושר לגורמים סביבתיים במצב מסוים. מחקרים קודמים מצאו שטכניקות מסוימות להוראת מדעים יכולות להיות אפקטיביות מאוד ביצירת עניין סביבתי בקרב תלמידים, אך הסיבות מדוע הן אפקטיביות נותרו לא ברורות: פעילויות הכרוכות בהשתתפות פעילה, לדוגמא, ידועות כיוצרות עניין סביבתי, אך קיימת הסכמה כללית מועטה לגבי הסיבות היסודיות לכך. המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את הגורמים המונחים ביסוד העניין הסביבתי במגוון טכניקות להוראת מדעים (PALMER, DAVID H.; DIXON, JEANETTE; ARCHER, JENNIFER, 2016).
-
סיכום
המאמר מציג מסגרת פרשנית לבחינת ההצלחה של שותפויות אוניברסיטה-בית ספר בהכשרת מורים. המסגרת נגזרה ממחקר רב-מקרים ארוך טווח בחמש אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו את הפרקטיקות הייחודיות שבהן השתמשו המוסדות השונים בהצלחה במסגרת הכשרת מורים זו להוראת מדעים. הממצאים נאספו מתוך ראיונות עם מורי מורים, סגלי בתי ספר ומתכשרים. ניתוח הממצאים הוביל להצגת מסגרת בת ארבעה רכיבים מנחים שעמדו בבסיס הצלחת השותפות: הצמחת פרקטיקות חדשניות, שותפויות צומחות, ייצוגים, מתן אפשרות לצמיחה. דרכי העבודה שנחשפו מודגמות, מתפרשות בתוך ההקשרים הייחודיים בהן הופעלו ומסוכמות כדי שתהיינה ברות-העברה להקשרים אחרים (Jones, M., Hobbs L., Kenny J.C., Campbell C., Chittleborough G, Gilbert, A., Herbert S, Redman C).
-
תקציר
המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).
-
לינק
ילדים במדינות עשירות משתמשים באינטרנט לצורך רישות חברתי ומשחק בשיעורים גבוהים מאוד, בייחוד באוסטרליה. מחקר זה בוחן באם פעילויות אלו משפיעות על הישגים לימודיים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים תוך שימוש בנתוני מבחן פיז"ה (PISA) של שנת 2012 הנערך בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). התוצאות מציעות ששימוש ברשתות חברתיות מקוונות מפחית הישגים לימודיים. וההיפך, משחק במשחקים מקוונים מעלה ציונים במבחנים (Alberto Posso, 2016).
-
תקציר
כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).
-
תקציר
מחקר זה סקר אתרי אינטרנט בית-ספריים, בייחוד כיצד 30 בתי ספר בדרום אוסטרליה השתמשו באתר האינטרנט שלהם כפורטל להוראה וללמידה, כדי לתמוך בפעולות מנהליות וכפלטפורמה שיווקית. זוהו מחוונים של אתרי אינטרנט מתקדמים ומתהווים באמצעות ניתוח תוכן דדוקטיבי של האתרים, אשר סיפקו מסגרת לפיתוח אתר אינטרנט (Taddeo, Carmel; Barnes, Alan, 2016).
-
תקציר
מאמר זה בוחן את ההנחות האפיסטמולוגיות הנמצאות בבסיס ההיררכיה של תכנית הלימודים, אשר המחברת מתייחסת אליה כ"היררכיה המסורתית של תכנית הלימודים". מדובר ברעיון נפוץ ובעייתי הטוען כי לכאורה מקצועות לימוד מופשטים, כמו מתמטיקה ופיזיקה, מוערכים יותר מאשר מקצועות המקושרים להתנסות קונקרטית, לתכליתיות ולגוף, כמו חינוך גופני ותחומי לימוד מקצועיים (Bleazby, Jennifer, 2015).
-
תקציר
מחקר זה מתמקד באופן שבו ילדים קטנים עוברים סוציאליזציה במסגרת של חינוך לגיל הרך בפעילויות עם צעצועים וסביב הצעצועים. ההנחה של מחקר זה היא הרעיון של התיאוריה החברתית-תרבותית שאנשים עושים דברים עם עצמים מלאכותיים (artefacts) ועם כלים תרבותיים אחרים, ושהכלים עושים דברים עם אנשים. הממצאים מציעים שהצעצועים תומכים בתקשורת לפני שהילדים פיתחו מיומנויות שיחה מילוליות ושסוגים מסוימים של כלים מקלים הן על השימוש האינדיבידואלי והן על השימוש הקולקטיבי (Kultti, Anne; Pramling, Niklas, 2015).
-
סיכום
הכותבים מציגים דגם לשיבוץ מתכשרים בהתנסות המעשית שעיקרו שיבוץ שני מתכשרים לעבודה עם מורה-חונך אחד (paired placement) במסגרת של "בית ספר מלמד" (The Teaching School Model) (דומה ל-PDS בארה"ב ובמקומות אחרים). הדגם הופעל במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה ושלושה בתי ספר (עירוני ושני מחוזיים) כשהמתכשרים שהו בבית הספר יומיים בשבוע במהלך שנה או סמסטר. שיבוץ בזוגות יוצר שתי מסגרות של עבודה שיתופית בין המתכשרים לבין החונך ובין המתכשרים לבין עצמם. כל אחד מהשלושה יכול ליטול על עצמו את תפקיד המוביל על פי הסיטואציה והנושא, ולהתפתח ברמת ההתפתחות האפשרית המתאימה לו (Lang, C., Neal, D., Karvouni, M., & Chandler, D).
-
סיכום
טענת הכותבת היא שהתנסויות של למידה משולבת עבודה הן דרך משמעותית לפיתוח זוויות ראייה שונות בקרב מתכשרים כלפי המקצוע, דרכי עבודה ואפשרויות להתפתחות מקצועית. אלה התנסויות המהוות הזדמנות ייחודית להגיע אל מעבר למקומי, לשלב זוויות ראייה תרבותיות אחרות ולאתגר הנחות והבנות קיימות של האדם על עצמו כאיש מקצוע בעולם גלובלי (Lilley et al., 2014). מעסיקים רבים רואים התנסויות בין-לאומיות כאינדיקציות של יכולות רב-תרבותיות ומעודדים כיוון זה של צמיחה מקצועית (Trede et al., 2013). במסגרת תוכנית להכשרת מורים באוסטרליה פותחה יחידה המערבת את המתכשרים בהתוודעות לתרבות אחרת ע"י שיבוצם להוראה בבי"ס בארץ אחרת (כאן, סין, בשנחאי). הרציונל: חשיפה מובנית לתרבויות שונות תעודד מתכשרים למעורבות בשיח חינוכי המאתגר את רעיונותיהם על דמיון ושוני תרבותי ועל מקצוענות ותכשיר אותם להיות מורים אפקטיביים (Walkington, J).
-
לינק
מאמר זה מתאר את היישום של גישת כיתה הפוכה בידי שני מרצים המלמדים קורסים שונים לתארים מתקדמים באוניברסיטה אוסטרלית. במהלך תקופה של שנתיים, שני המרצים עברו מהתמקדות ראשונית בטכנולוגיה ובארגון להתמקדות בפדגוגיה, תוך שהם רואים עצמם כמעצבים מחדש של למידה. מבחינה טכנולוגית, הצורך בזמן לבחור וללמוד לעבוד עם תוכנה מתאימה הופיע כנושא מרכזי. מבחינה ארגונית, הצורך בזמן לתכנן ולזהות ציפיות מרצים מסטודנטים הופיע כנושא מרכזי. מבחינה פדגוגית, התרחש שינוי לקראת פדגוגיה של האזנה מצד מהמרצים, ולקראת למידה פעילה ומעורבת יותר מצד הסטודנטים (Howitt, Christine; Pegrum, Mark, 2015).
-
לינק
המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).
-
תקציר
בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).
-
תקציר
מאמר זה חוקר את השימוש במילון אלקטרוני בידי סטודנטים הלומדים שפה באוניברסיטה אוסטרלית. המחקר שם דגש מיוחד על הערכת התפיסות של הסטודנט לגבי היבטים מטיבים של היומנים האלקטרוניים כפי שנשפטו על ידי הלומדים עצמם בנסיבות שבהן הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי.מאחר ותועלות אלה מתוארות לעתים קרובות במונחים של פונקציונליות ושמושיות, מונחים ספציפיים אלה מוגדרים ומוצגים בסקירת הספרות, ולאחר מכן הם משמשים כדי לסייע לבנות ולתאר את התוצאות (Levy, Mike ; Steel, Caroline , 2015).
אוסטרליה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין