אוטונומיה בחינוך
מיון:
נמצאו 26 פריטים
פריטים מ- 21 ל-26
  • לינק

    לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

  • לינק

    הקובץ חינוך ודת: סמכות ואוטונומיה מוקדש למתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים והאידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות (בעריכת עמנואל אטקס מיכאל הד תמר אלאור ברוך שוורץ).

  • לינק

    סוגיית ההתפתחות האוטונומיה בקרב ילדים ותלמידים הפכה להיות נושא מרכזי במחשבת החינוך המודרנית. התפיסה שצריך להקנות לילדים ערכים ויסודות של אוטונומיה חוזרת ומודגשת אצל אנשי החינוך המתקדמים והוגי הדעות בחינוך ובפילוסופיה של החינוך. על פי תפיסתם , הקניית יסודות של אוטונומיה לתלמידים משמעותה הקניית מיומנויות של חשיבה ביקורתית ורפלקציה עצמית של הלומד. מכאן הנטייה שלנו לראות בחינוך דתי או חינוך חרדי כאיום על ערכי האוטונומיה בחינוך. עפ"י דעתם של מחברי המאמר, ממובילי תחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה באוניברסיטאות בהולנד, זו ראייה צרה למדי של עקרונות האוטונומיה בחינוך. האיום העיקרי על האוטונומיה בחינוך אינו החינוך הדתי ( ובכלל זה מתכוונים המחברים לחינוך אורתודוקסי לא רק ביהדות אלא גם אצל המוסלמים והכנסייה הקתולית) אלא חברת הצריכה ואורח החיים שלה אשר בגלל השפע , העדר המשמעת העצמית והשטחיות (הנובעת מעודף הבחירה) יוצרת בקרב התלמידים בחברה המודרנית רדידות מחשבתית ועצלות שאינה תורמת בהכרח להקניית ערכי אוטונומיה בבתי הספר ( Anders Schinkel, Doret de Ruyter, Jan Steutel ).

  • לינק

    גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.

  • לינק

    קובץ מאמרים המעורר דיון מחודש בצורך לעסוק בטיבה, בנחיצותה ובמשמעותה של אוטונומיה אישית, במיוחד בהקשר החינוכי – כלומר לשאול האם אוטונומיה אישית ממשיכה לשמש ערך חינוכי מרכזי, ומה ניתן לומר על התוכן היצוק בה בעידן הנוכחי. המשתתפים באסופת מאמרים זו, אנשי אקדמיה ברובם, מקבלים ביקורת – או שמא תהייה – זו באשר לרעיון האוטונומיה כנקודת התייחסות, ומבקשים להתמודד אִתה איש-איש בדרכו, כדי לדחותה, להפריכה או להכילה. ברוב המאמרים ניתן לזהות גם עמדה "פוסט-ביקורתית", כלומר עמדה שהולכת מעבר לביקורת ומציעה חלופות בדמות דרכי חינוך מטפחי אוטונומיה, אשר ניתן ליישמן גם בתנאים המכשילים של המציאות הנוכחית( עורכת : שילה שיינברג ).

  • לינק

    במאמר הנוכחי משנת 2005 מציג פרופסור אבי עשור תפיסה תיאורטית כוללת לגבי הנושא של מוטיבציה פנימית בלמידה. המאמר מציג גורמים המחזקים מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר. המאמר מתייחס למאפיינים קוגניטיביים של פעילות הנובעת ממוטיבציה פנימית ולצורך בקשר שייכות וביטחון כגורם של מוטיבציה פנימית ללמידה. כמו כן , מתייחס המאמר לתפיסת המורה ובית הספר כתומכים בתחושת האוטונומיה בלמידה. מודל המוטיבציה הפנימית של פרופסור אבי עשור אינו מציע לבסס את הלמידה בעיקר על "כיף ומשחקים" (fun and games) והוא מחשיב מאד את התהליך של הבנת תרומת הלמידה לגיבוש ולמימוש זהותו של הלומד.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין