תרבות ארגונית
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 21 ל-36
  • לינק

    בריאן רואן הוא פרופסור לחינוך ולסוציולוגיה באוניברסיטת מישיגן. רואן, סוציולוג בהכשרתו (דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד), עוסק במפגש שבין תאוריה ארגונית לחקר האפקטיביות של בתי הספר. הוא כתב על החינוך כמוסד, על ארגונם וניהולם של בתי ספר ומערכות חינוך, על טבעה של עבודת ההוראה ועל האפקטיביות שלה ועל הדרכים האפשריות לפעול בבתי ספר לשיפור תוצאותיהם החינוכיות של תלמידים. רואן גם חבר במכון המחקר האמריקני היוקרתי "האקדמיה הלאומית לחינוך" (NAEd), וחתן הפרס ע"ש ויליאם ג'י דייויס למחקר בתחום ניהול החינוך. מלבד הניסיון לשלוט בחומר שנלמד, מנהיגי החינוך מנסים לעצב גם את דרך ההוראה של המורים, אולם בהיבט זה יש הבדלים בין מדינות. מנהיגי החינוך מנהלים את דרך ההוראה בכל מיני שיטות: (א) הם כותבים דרכי הוראה והנחיות למקצועות מוגדרים וקובעים אותן במסמכים קוריקולריים ובספרי לימוד; (ב) הם מתכננים הזדמנויות למידה למורים במסגרת תכניות פיתוח והכשרה; (ג) הם ממנים מנחים, יועצים ואנשי מנהל שיעבדו ישירות עם מורים; (ד) הם מארגנים קבוצות מורים שיעבדו יחדיו לשיפור תהליך ההוראה. כל זה נועד לחַבְרֵת את המורים לשימוש בשיטות הוראה מסוימות.

  • לינק

    מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

  • סיכום

    המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .

  • לינק

    העובדים בבית הספר ותלמידיו הם המקור העיקרי להתפתחותן של תת-תרבויות שונות בתוך בית הספר, שכן הם אוכלוסייה מגוונת המפולגת מבחינה תפקודית לקבוצות שונות בעלות ערכים ונורמות משלהם. תת-התרבות של התלמידים רחוקה מתת-התרבות של המורים, למרות שמדובר באותו בית ספר. בבית הספר יש בעת ובעונה אחת פסיפס של תת-תרבויות שלעתים מתנגשות זו בזו. על מנת שהתרבות הארגונית של בית הספר תהיה מותאמת לצורכי הסביבה. בסביבה דינמית משתנה צריכה התרבות הארגונית של בית הספר לשים דגש על ערכים כמו: חדשנות, יזמות ( אבי צפרוני).

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

  • לינק

    המאמר מציג את הבעייתיות של "תרבות של עדויות" בהכשרת מורים, בעקבות מחקר מעקב וניתוח של הפרויקט "מורים לקראת עידן חדש". מדובר בפרויקט "מורים לעידן חדש" (TNE) שהופעל בבוסטון במטרה לשפר את הכשרת המורים. התיאוריה שבבסיס היוזמה הייתה שתרבות מחקר צריכה לכלול סטנדרטים רציניים וכבוד לעדויות מן השדה כדי להשיג שיפור מתמיד של תוכניות הכשרה ולשמש דגם להפצה לתוכניות הכשרה אחרות (Carnegie Corporation, 2001). התפישה המנחה הייתה שעל ההכשרה להיות ממוקמת באקדמיה, כי בה קיימים ידע רב, ניסיון ומומחיות במחקר וכן פוטנציאל לשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין חינוך לבין תחומי דעת אחרים (Fallon, 2006). עבודת הפרויקט כללה סקירת ספרות רחבה, ובניית מסגרת מושגית המייצגת את ההיבטים המרכזיים של הכשרת מורים שיש להתחשב בהם כדי להבין את ההשפעה של הכשרת ואת תהליך הלמידה בה (ר' דגם בעמ' 461 במאמר). המסגרת המושגית המורכבת וזוויות הראייה המתודולוגיות והדיסציפלינריות השונות של המשתתפים הצביעו על כך שבבניית "תרבות של עדויות" יש צורך לנקוט מבט "תרבותי" ולהכיר בערכים ובאמונות של המשתתפים וגם בדרכי העבודה וההנחות שלהם על מחקר, על עדויות, על שאלות ועל תפקיד החוקרים (Cochran-Smith, M).

  • לינק

    עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .

  • לינק

    כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד עליו לערוך אבחון מערכתי. אחד המדדים של אבחון בית הספר קשור לתרבות הארגונית שלו. לטענתו, האבחון הוא אמצעי לעריכת שינויים בבית הספר ולכן יש לעשות שימוש מושכל בממצאי האבחון לשם שיפור תפקודו של בית הספר. כדי לבצע את השינויים הנדרשים, עלינו לבחון תהליכים משמעותיים בתרבות הארגונית הבית ספרית באמצעות אבחון מערכתי. ממצאי האבחון עשויים להאיר לנו תהליכים חשובים בארגון ולסייע לנו להבין את השפעתם על המתרחש בו. למשל: לזהות את ההלימה או את הפערים שבין המוצהר למתפרש, בין המורים להנהלה במטרות, בחזון ובערכים: לזהות את ההתנגדויות ולהבין את פשרם; לזהות תחומים הראויים לשינוי ( שולמית גבע) .

  • סיכום

    מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).

  • תקציר

    ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי מרבית המורים החדשים פועלים בבתי הספר בתנאי בידוד, במנותק מהמורים הוותיקים וללא אינטראקציה עם קהילת מורי בתי הספר. ברוב בתי ספר אין בקרב המורים הוותיקים תחושת אחריות משותפת לקידום ביה"ס והמורים החדשים נותרים, בדרך כלל, לבדם ומצפים מהם להפגין ידע ומומחיות ברמה דומה למורים הוותיקים. המרכיב של סיוע הדדי כמעט ולא קיים. באותם בתי ספר (שהם המיעוט) בהם שוררת אווירה של תרבות מקצועית משותפת כוללנית, מסייעים המורים העמיתים למורים החדשים בהתמודדות עם מלאכת ההוראה. החוקרות סבורות כי הנשירה של מורים חדשים מושפעת יותר מהאקלים הארגוני של ביה"ס ואיכות יחסי העבודה והשיתופיות בו ופחות מהתמודדות היחידנית בכיתה עצמה (Susan M. Kardos & Susan Moore Johnson ) .

  • תקציר

    התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

  • לינק

    לארגון הידע המוסדי הקיים שתי השפעות שליליות על החינוך: הוא יוצר תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים (מה שאמנון מכנה "סוגיה אפיסטמית" או "היבט אפיסטמי"); גורם לקיבעון באופני ההוראה בכיתה ("היבט השימור"). המסקנה: כדי לשנות את אופן העיסוק בידע בבית הספר יש לשנות תחילה את ארגון הידע המוסדי. טענתו של אמנון כרמון היא שמרבית ההכרעות החינוכיות הנוגעות לידע נעשות עוד קודם לכניסת המורה לכיתה. להכרעות אלה יש השפעות חינוכיות מרחיקות לכת.

  • רפרנס

    המאמר מציג מסגרת תאורטית להבנת "ארגון הידע המוסדי", ובוחן את השפעותיו כבדות המשקל על שדה החינוך. במוקד עומדות שתי השפעות מרכזיות: הסוגיה האפיסטמית שעוסקת באופני היווצרותה של תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים בבית הספר; ושאלת היציבות המופלאה של מוסדות החינוך בכל הקשור לאופן ההוראה בכיתה. המסקנה המרכזית העולה מהמאמר היא שאין כל אפשרות לשנות לעומק את האופן שבו עוסקים בידע בבית הספר ללא בנייה של דגם חדש של ארגון ידע מוסדי. (אמנון כרמון)

  • תקציר

    מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.

  • סיכום

    כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין