הכשרת מורים חדשים באופן בו יוכלו לתת מענה הולם לצרכים המשתנים של בית הספר אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. לפי קרול (Carroll, 2007), מורים חדשים רבים עוזבים את המקצוע מפני ששיטות ההוראה אותן למדו בתכניות ההכשרה השונות עדיין אינן מותאמות לימינו אלו, ונשענות על מסורת מיושנת שהולכת והופכת בלתי רלוונטית מיום ליום. מכאן נשאלת השאלה – האם תכנית מקוונת באינטרנט הכשרת מורים תוכל לסייע ולהעניק למורי העתיד את הידע והכישורים הנדרשים להם בכדי להתמודד עם האתגר? על מנת לבחון סוגיה זו, ערכו החוקרים מחקר השוואתי בארה"ב שכלל בחינה של תכניות הכשרה מקוונות ותכניות הכשרה מסורתיות למורים במערכת אוניברסיטאית ענפה, הכוללת 23 קולג'ים ובתי ספר לחינוך. איסוף הנתונים נתבצע בין השנים 2003-2009, והתבסס על ההערכות השנתיות בדבר ביצועי המתלמדים להוראה במערכת האקדמית (Robin Chiero and Paul Beare).

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי M.TEACH. MASTER TEACHING). ) תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים."ייחודה של התוכנית בכך שהיא מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה על בסיס לימודי התואר הראשון, ובכך פותחת את הדלת בפני אקדמאים, בוגרי מקצועות שונים, חסרי תעודת הוראה, שהם בעלי רצון, יוזמה וחזון להשתלב במערכת החינוך ולחולל בה שינויים מבורכים. התוכנית החדשה מיועדת לבעלי תואר ראשון במדעי החברה, הרוח האמנויות והמדעים, בעלי ציונים גבוהים ואיכויות אישיות גבוהות שיוכשרו להוראה וייכנסו למערכת החינוך כבעלי תואר שני וכמי שהרחיבו את יכולות ההוראה שלהם במגמות חינוך העונות לצרכים הדחופים של מערכת החינוך.

הוראה מתוקשבת מקוונת באינטרנט (Virtual Schooling (VS צוברת תנופה לא מעטה בארה"ב ובניו זילנד ומתפתחת מהר יחסית. בתי ספר תיכוניים וירטואליים קיימים כבר ב44 מדינות בארה"ב וגם בניו זילנד. עפ"י תחזיות שונות , שליש מבתי הספר התיכוניים בארה"ב יהיו וירטואליים בשנת 2020 . במקביל גם בתי הספר המסורתיים מציעים היום קורסים מתוקשבים לתלמידים הרגילים המאפשרים להם ללמוד יום בשבוע מהבית. הוראה מקוונת מלאה באינטרנט מחייבת שיטות הוראה אחרות לחלוטין ואסטרטגיות פדגוגיות מותאמות ללמידה מקוונת. לכן , החלו בארה"ב להיערך באופן ראשוני לסוגיה זו גם בתחומי הכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר יוזמה כזו בארה"ב להכשרת מורים לבתי ספר וירטואליים בעיקר מבחינת ההתנסות הפדגוגית המתוקשבת שנדרשים המורים החדשים לעבור ( Lily Ki Lo Compton, Niki Davis, Julie Mackey ) .

כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

סקירה מקיפה משנת 2010 על מערכת הכשרת המורים בפינלנד. באופן עקרוני , ניתן לכל האוניברסיטאות בהן נערכת הכשרת המורים חופש פעולה מלא ויש אמון רב מצד משרד החינוך הפיני בתוכניות הלימודים שלהם. המדיניות הפדגוגית להכשרת מורים נקבעת בראש ובראשונה ע"י ועדה מתאמת של נציגי האוניברסיטאות העוסקות בהכשרת מורים. כמו כן , יזמו האוניברסיטאות בפינלנד העוסקות בהכשרת מורים את ההקמה של רשת ארצית שיתופית למדעי הלמידה והכשרת המורים. מדובר ברשת ארצית שהוקמה באופן וולנטרי, אך יש לה השפעה ומעורבות בכל הנוגע להכשרת מורים בפינלנד. ברשת הארצית מיוצג גם משרד החינוך הפיני. כל תכניות הכשרת המורים בפינלנד הן תכניות של תואר שני. אם בעבר מסלול ההכשרה היה בן שלוש שנים , הרי החל מ2005 יש גם תכניות הסמכה לתואר שני הנמשכות רק שנתיים. החל משנת 2005 כל סטודנט להוראה בפינלנד חייב לגבש לעצמו תכנית מחקר עצמי כבר עם התחלת לימודיו מתוך כוונה שהוא ימשיך בכך בשנים הבאות במסלולי ההכשרה וגם בביה"ס ( Hannele Niemi ,Ritva Jakku-Sihvonen).

אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).

המכללה האקדמית לחינוך, מדעים וספורט "אוהלו" בקצרין יוצאת בימים אלו בתוכנית לימודים חדשנית אשר נועדה להכשיר את פרחי ההוראה ולהתאימם לטכנולוגיה של המאה ה- 21. במסגרת הפרוייקט, לו שותפות החברות אינטל ואפל סידס, הכשירו נציגי אינטל במהלך חודשי הקיץ 15 מרצים מובילים במכללה, לחשיבה יצירתית, לשימוש בטכנולוגיות עתירות ידע ובפיתוח נתיבי למידה. בשנת הלימודים הקרובה התכנית תיושם במכללה ולאחר מכן בבתי הספר בהם פרחי ההוראה ילמדו. תחילה יעבירו המרצים את התוכנית לכל הסטודנטים במכללה, בליווי צמוד של נציגי חברת אינטל. …

המאמר מתאר מחקר על הכשרה מסורתית וחלופית שבו השתתפו שתי קבוצות של מורים חדשים: קבוצה אחת של מורים שהוכשרו בהכשרה מסורתית (n=23 ) וקבוצה נוספת – בהכשרה חלופית (n=26 ) . מעבר לשונות בין שתי קבוצות המשתתפים (פירוט במאמר) ניתן לראות כי הקולות של המורים משני מסלולי ההכשרה יצרו גרסה רבת-פנים של ההבנות התעסוקתיות, יותר מאשר הדיכוטומיה של עבודה פרופסיונלית או עבודה טכנית העולה מן הספרות. תהליך החיברות הראשוני אל המקצוע לא בנה מורים "מסורתיים" בעלי אוריינטציה פרופסיונלית או מורים "חלופיים" בעלי אוריינטציה טכנית. שתי דרכי הכניסה להוראה הן בעלות נקודות חוזק ונקודות חולשה בהקשר של הכשרה התומכת ומאתגרת הבנות פרופסיונליות או טכניות ( Evans, L).

במאמרון שלו קובן מבקר את Teach for America, פרויקט אמריקאי שמכשיר, בקצב מזורז, בוגרי אוניברסיטה (לרוב איכותיים) להיות מורים. מי שעובר את ההכשרה הזאת מתחייב ללמד לפחות שנתיים בבית ספר ששייך לזרם המזוהה עם הפרויקט. ההכשרה המהירה, ובמיוחד התקופה הקצרה שבה בוגרי הפרויקט מלמדים בבתי הספר לפני שהם פורשים ופונים למקצועות אחרים, אינם מוצאים חן בעיני קובן. הוא מביא נתונים שמצביעים על כך שכדי להיהפך למומחה בתחום כלשהו, אדם זקוק ל-10,000 שעות "אימון". (מלקולם גלדוול כתב על הנושא הזה בספרו הפופולארי Outliers.) לפי חישוב די פשוט, מורה שעובר הכשרה ב-Teach for America ומלמד רק שנתיים איננו צובר מספיק שעות על מנת להגיע לרמת המקצועיות הדרושה כדי באמת להיות מורה מוצלח. קובן גם מציין שבתקופת ההכשרה של Teach for America כמעט אין למתלמדים קשר עם מורים מומחים שמדריכים אותם, או מגיבים לשיעורים שלהם. הדעה שלו ברורה: הוא איננו רואה את הפרויקט הזה כתחליף להכשרה המסורתית של פרחי הוראה בסמינרים או באוניברסיטאות.

המחקר בדק שלוש תכניות הכשרה המתקיימות באותה אוניברסיטה: תוכנית לסטודנטים לא לתואר שני, תוכנית המשולבת בתואר שני ותוכנית הכשרה מסורתית ארבע-שנתית. השאלות היו: 1)כיצד תפסו המורים בתוכניות השונות את השפעתן על כשירויות ההוראתיות שלהם? 2)כיצד תפסו המעסיקים את כשירויות המורים? 3)האם היה הבדל משמעותי בתפיסות המורה והמעסיק בין שלוש התוכניות? 4) האם היה הבדל משמעותי בין התפיסות של המועמדים לתוכניות לבין התפיסות של אלה שסיימו אותן? ממצאי המחקר המוצג מציגים את ממוצעי הדירוגים ואת משמעותיהם ( Yao, Y.) .

המאמר בוחן את הצורך לקיים תוכניות בדגש קליני התנסותי להכשרת מורים, על בסיס הטענה בדבר מקומה החשוב והמרכזי של ההתנסות המעשית בעיני מתכשרים להוראה ומורים. על תוכניות ההכשרה לפתח יותר התנסויות מעבדתיות שתשולבנה במהלך ההכשרה. עליהן להתמקד בפדגוגיות שמטרתן לסייע למועמדים: לפתח מומחיות בגישות הוראתיות ספציפיות ובשימוש בכלים לניתוח ולהערכה, לשלב תיאוריה ומעשה, לפתח כשירויות מקצועיות כמו קבלת החלטות ופתרון בעיות ולפתח אוריינטציה לשימוש בחקר. המלצה שנייה: יש לדרוש התמחות שיש בה חונכות כמרכיב מרכזי לקראת קבלת הרישוי. על בתי הספר לתמוך בשתי הפונקציות: התפתחות מורים ולמידת תלמידים. המלצה שלישית: צריך להתקיים תהליך התאמה (Match) בשיבוץ המתמחים. על המתמחים לבחור מחוזות (בארץ אולי בתי ספר) המתאימים להם והמחוזות (כנ"ל) צריכים לדרג את סדרי העדיפויות שלהם לקליטת מתמחים. הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד לצורך שיבוץ בבתי ספר המוגדרים כמאתגרים.(Levine, M )

תופעת הנשירה מלימודי הכשרת מורים – ב-2004-5 נמצא שאחוז הלא-מסיימים (כישלון או נשירה) באנגליה היה בין המתכשרים להוראה בעל-יסודי 15%, ומן המתכשרים להוראה ביסודי –12%. זוהי עלייה של 5% – 6% לעומת שנות ה-90 . המאמר הנוכחי מתמקד בממצאים מתוך שני השלבים הראשונים של חקרי המקרים שנעשו בסקר רחב זה הנוגע לנשירת פרחי הוראה מתוכניות הכשרת מורים באנגליה . מובאים במאמר סיפורים של שלוש מתכשרות להוראה. כל משתתפת עברה מסלול הכשרה שונה, וכולן באו מעיסוק במקצועות אחרים. שתים היו בשנות הארבעים שלהן ואחת – בסוף שנות העשרים. היו אלה שלוש סטודנטיות בוגרות שהתאפיינו גם במהלך של שינוי קריירה. הנחת החוקרים היא שההתנסויות שלהן משקפות רבים מהאתגרים העומדים בפני כניסה בגיל מאוחר להכשרת מורים. המאמר מביא את סיפוריהן של שלוש המתכשרות, על השתלבותן בתוכניות ההכשרה ועל ההחלטה לנשור מהן ( Chambers, G.N., Hobson, A.L., & Tracey, L ) .

תכנית "חותם" היא יוזמה חדשה ומשותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, ותנועת 'הכל חינוך' לגיוסם של צעירים בוגרי תואר ראשון בהצטיינות, להוראה בבתי הספר. התכנית תפעל במסגרת הארגון העולמי Teach for All, המאגד פעילות חינוכית חדשנית במספר מדינות בעולם, בראשן ארצות הברית ואנגליה שגם מובילות את הארגון. משך התכנית הינו שנתיים. לאחר סיום לימודי התואר הראשון יצטרפו לתכנית סטונדטים מצטיינים אשר יעברו סינון קפדני. ביוני יחל מסלול הכשרה אינטנסיבי ומעשיר למשך 5 שבועות וכבר ב- 1 לספטמבר 2010 יצטרפו מורי המחזור הראשון למערכת החינוך וילמדו במסגרת 80% משרה. במהלך שנת הלימודים ימשיכו חברי התכנית ללמוד פעם בשבוע לשם קבלת תעודת הוראה ועם סיומה יוכלו להתחיל בלימודי תואר שני על חשבון התכנית.

על אף השונות ביניהם, נתיבים החדשים בהכשרת מורים נתפסים כהכשרה "מסורתית", מאחר שהם ממוסדים )עונים על כל תנאי הבסיס שקבעה המל"ג(. על אף השונות בין ארבעת הנתיבים החלופיים, העומדים בתנאי הבסיס, הם נתפסים בעיני רבים כ"הכשרה מסורתית" מאחר שהם ממוסדים . לכן, השימוש במונח “הכשרה חלופית" מטעה, שכן ארבע החלופות קיימות כבר ומקודמות כדי להביא להוראה אוכלוסיות איכותיות ולתת להן הכשרה איכותית. אלה הדוגלים ב"הכשרה חלופית" קוראים תיגר על מכלול החלופות בהכשרה שאינן ממלאות את תנאי הבסיס ובעקבותיה השלמת לימודים תוך כדי עבודה כמורה מתחיל.הרצון להתמודד במהירות עם בעיית הירידה בהישגים הלימודיים ועם בעיית המחסור בכוח הוראה איכותי מציף את השיח על ההכשרה החלופית. אולם לא כל ניסיון המוגדר בארץ כ"חלופי" הוא אכן כזה. תוכניות המואצות לאקדמאים איכותיים במתמטיקה ובמדעים, הפועלות השנה בכמה אוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, אינן חלופיות כלל וכלל, שכן הן עומדות בכל תנאי הבסיס הנדרשים! לעומת זאת, התכנית המואצת לאקדמאים איכותיים באנגלית, אשר פעלה בתשס"ט כניסוי באחדות מן המכללות לחינוך, אכן הייתה חלופית שכן היא לא עמדה בתנאי הבסיס שלפיו יש לסיים את ההכשרה טרום הכניסה. ( תמר אריאב).

בכל 50 המדינות בארה"ב בהן מתקיימות תכניות הכשרה אלטרנטיביות אין אחידות או עקרונות פדגוגיים משותפים כלשהם . כל מדינה מדגישה היבטים אחרים של הכשרת מורים אלטרנטיבית .הדרישות בכל אחת מהמדינות שונות ולכן הסמכה בתכנית אחת במדינה מסוימת אינה בהכרח רלבנטית לדרישות ההוראה של מדינה אחרת. עפי"י נתוני מרכז National Center for Education Information (NCEI) כשליש מהמורים שגויסו במהלך 2009 היו בוגרי תכניות הכשרה אלטרנטיביות . מספרם הגיע בשנה זו ל62,000 מורים מתחילים ברחבי ארה"ב . במאמרים מתוארים המרכיבים השונים של שתי תכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים במדינות ארה"ב ( Reese S).