הרצאתה של ד"ר הלנה קימרון התמקדה במאפייני קהילת למידה מקצועית בית -ספרית (בתי –ספר יסודיים) המסייעים לביצוע הל"ל איכותית בכיתה ובאלה הבולמים אותה. במהלכה הומחש הדמיון בדפוסי הל"ל בין הלמידה ברמת הארגון לבין הלמידה ברמת הכיתה ביחס לממדים שונים, כגון : היררכיה ; דיפרנציאליות) התאמה לצרכים ); אוריינטציה ללמידה ולחקירה; אחריות לשיפור; שיתופיות ופומביות; תחושת מסוגלות ועוד בנוסף, הודגם, מתוך חקר מקרה, כיצד קהילת למידה מקצועית בית -ספרית, המתפקדת ברמת איכות גבוהה, תורמת לקידום איכות ההל"ל בכיתה והוצע הסבר תאורטי ליחסי הגומלין בין שתי מערכות אלה. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל –אביב ( הלנה קימרון) .

ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

בשנים האחרונות, רוב התלמידים של כותבת המאמר, בקורסי PBL- Project-Based Learning מתקדמים בלימודי ממשל/אזרחות, ציינו , גם בדיונים בכיתה וגם בסקרים אנונימים, שהם מעדיפים למידה בשיטת PBL על הלימוד המסורתי בכיתה. הם מצאו כי שיטת ה-PBL מהנה יותר ומובילה ללמידה עמוקה יותר. יש שני סוגי תלמידים המתנגדים למודל זה. תלמידים מהסוג הראשון, אינם נהנים בכלל מבית הספר ומחפשים דרך להתנגדות מה שיותר קטנה. בגלל שכיתת ה-PBL מתמקדת בתלמידים ובקריאה ליצור, תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, ימצאו שזה יותר קשה "להסתתר" וכתוצאה מכך להשאר לבד ( Katie Piper).

המאמר מתייחס להערכת ביצוע באמצעות פעילויות ופרויקטים ככלי להערכת מיומנויות בנלמדו על ידי התלמידים. המאמר מתאר שלושה בתי ספר שמשתמים בהערכת ביצוע ככלי להעריך את הידע ואת המיומנויות שרכשו תלמידיהם במהלך הלימוד (Roberta Furger, 2012).

בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .

בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).

אסופת מאמרים חדשה בנושאי הערכה רחבת-היקף ( הערכה ארצית) זוכה להתעניינות ושבחים בעולם המחקר החינוכי בחו"ל. הספר בעריכת Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau מכיל כמה פרקים מועילים מאד שנכתבו ע"י החוקרים המובילים בתחומי הערכה בחינוך בארה"ב , קנדה ומדינות אירופה. בחלקו הראשון מציגים המומחים את הבעיות המתודולוגיות של ביצוע הערכות מקיפות במערכות חינוך בעולם (Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau ).

הספר הערכה כתהליך מכוון הוא פרי עבודתם של חוקרים ומרצים באחת המכללות להכשרת עובדי הוראה וחינוך. החוקרים והמרצים הללו צברו ניסיון רב במהלך שנים רבות של פעילות – חלקם כמעריכים, חלקם כלקוחות של פעולות הערכה. הספר עוסק בסוגיות מגוונות בהערכה. מוצגים בו ניירות עמדה, מאמרים עיוניים, מחקרים אמפיריים ודוגמאות להערכת תכניות ופרויקטים. הוא נחלק לשלושה שערים: השער הראשון עוסק בתרומתה של ההערכה לתהליכי שינוי מנקודת מבטם של המעריך, המזמין והלקוחות; השער השני עוסק בגישות ובשיטות בהערכה, כמו למשל שילוב בין שיטות כמותיות ואיכותניות, הערכה שיתופית והערכת התאוריה של תכנית; השער השלישי והאחרון עוסק בפעולות הערכה בחייו של מוסד אקדמי. המאמרים בשער זה דנים במאפיינים של תרבות הערכה מוסדית, בהערכת הלמידה של סטודנטים, בהערכת ההוראה של מרצים, בהערכת תכניות חינוכיות וחברתיות ובהכשרתם של אנשי חינוך לעסוק בהערכה (ברברה פרסקו, חרותה ורטהיים, רבקה לזובסקי (עורכות),

השימוש בכריית נתונים בשדה המחקר החינוכי הוא חדש יחסית והוא עושה אך את צעדיו הראשונים. כריית נתונים בתחום החינוך מכוּנה EDM) Educational Data Mining ) והיא עונה על צרכים שונים, ובהם הצורך להעריך את חומרי הלמידה ואת התאמתם לתלמידים, הצורך להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים על-פי התנהגותם והעדפותיהם, הצורך להעריך את תהליכי הלמידה ולא רק את התוצרים הסופיים, הצורך בבניית משוב לתלמידים ולמורים וכן הצורך לזהות התנהגויות חריגות בסביבת הלמידה. חוקרים המשתמשים בשיטה של כריית נתונים לחקר תהליכי למידה מתוקשבים פועלים לאיתור דפוסי למידה חבויים ולאיתור קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים דומים של תהליכי למידה. כן החוקרים עוסקים בהיבטים קוגניטיביים או רגשיים של תהליכי הלמידה ( גלית בן-צדוק).

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

כיצד יכול המחנך הממוצע שמלמד באופן מקוון, והינו חסר ניסיון בהערכת הטכנולוגיה והתקשוב , לבנות על מה שמוצלח ולשנות את מה שלא מוצלח? הספר "Evaluating e-Learning" נכתב עבור מחנכים ומורים החשים לא מוכנים כאשר הם נדרשים להעריך יוזמות של E-Learning . הספר מציע הנחיה צעד אחר צעד להעברה של תכנית הערכה של טכנולוגיות e-Learning . הספר בונה ומעבד מתודולוגיית מחקר מוכרת כדי להציע גישה נגישה כיצד להעריך באופן אפקטיבי טווח של יוזמות חדשניות, כולל כאלה שעליהן נכתב בספרים אחרים לגבי קישור עם סדרות של e-Learning. מדריך שימושי זה מציע גישה מרובת רמות שמאפשרת הן למתחילים והן לאנשי מקצוע מנוסים לעקוב אחר התאמת ההערכה לצרכיהם העכשוויים (Phillips, Rob; McNaught, Carmel; Kennedy, Gregor).

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).