תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).

נקודת המפתח לדיון זה ולהצעות אפשריות שונות לפיתוח תהלכי הערכה מופחתי חרדה היא בהכרה בכך, שכל הערכה מערבת מידה לא מבוטלת של שיפוטיות וביקורת שמטרתן הבנת תהליכי הלמידה וההוראה בבית הספר. לכן, אין בידי המורה חופש בחירה בנוגע לשאלה אם לבצע תהליכי הערכה בקרב תלמידיו. חופש הבחירה נוגע לתפיסת תפקיד הערכה ולעיתים קרובות בבחירת תהליכי ההערכה עצמם. מורים שונים נעזרים בדרכי הערכה שונות על מנת ללמוד על התפתחות הלמידה של תלמידיהם. בעשותם כך יש באפשרותם אף להעריך את תהליכי ההוראה שלהם עצמם ולשנותם בעת הצורך ( היידי פלביאן).

טמ"ה (טבלת מדידה והערכה) היא גישה רבת־פנים המהווה חלופה יעילה ומשמעותית לקביעת ערך מספרי בעבור מיומנויות, משכל, התקדמות והישגים. בבואם להעריך סטודנטים, יסתפקו רוב המורים במתן ציון מספרי; ואמנם, על פי רוב, ציון שכזה הוא כל שנדרש על ידי מוסדות החינוך. אלא שמורים רבים ומרבית הסטודנטים חשים בקיומו של פער מתסכל בין טבעו המצמצם של ציון מספרי פשוט לבין האופי המורכב של עבודת הסטודנט – מידת השקעתו, מאמציו והישגיו. אישית, נתקל כותב המאמר , ד"ר אשלי טוביאס בבעיה זו בעבודתו כמורה לתאטרון, כמדריך דרמה וכמכשיר מורים לתאטרון ולדרמה. את טמ"ה – חלופה למדידה ולהערכה – הוא פיתח בעקבות ניסיונו הרב בהוראה, בהכשרה ובהנחיה, ולנוכח ההבנה כי אין די בציון מספרי בודד, גבוה או נמוך ככל שיהיה, אלא יש צורך בראייה רחבה של התהליך (אשלי טוביאס) .

מחקר זה מתמקד בנקודות מבט של פרחי הוראה בהתיחס להיבט איך התהליך של השלמת הערכת הביצועים של מורים בקליפורניה Performance Assessment for California Teachers (PACT), השפיעה עליהם מבחינה אקדמית, אישית ומקצועית. נקודות מבט של פרחי הוראה נרכשו תוך שימוש בכלי עבודה לביצוע סקרים המורכב משאלות פתוחות. בנוסף לכך, רמות הביטחון העצמי, המשתייך גם הוא, למשימת הערכת המרכיבים של PACT כמו,תכנון, תכניות לימוד, הוראה, הערכה, רפלקציה, ושפה אקדמית, PACT ( Okhremtchouk, I., Newell, P., & Rosa, R).

ההערכה נדרשת בעת הזאת להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הארגון בבית הספר. הצורך הגובר בהערכה בבית הספר והדרישה שזו תהיה טבועה בתרבות הארגונית שלו מעלים את השאלות מהי "הערכה" ומהי "תרבות ארגונית של הערכה". מטרתו של מאמר זה היא לנסות להשיב לשאלות אלו, להציג את ההערכה המעצבת (בכיתה) ולהצביע על הדרכים להטמעתה בתרבות הארגונית של בית הספר ( פרידמן , יצחק) .

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

תכניות הוראה לפרחי הוראה מדגישות את חשיבות האפקטיביות של איסטרטגיות הוראה, דרך קורסים בשיטות הוראה, התנסות מעשית ואימון בטכנולוגיות הוראה. מחקרים אחרונים הדגישו והבליטו שצעד חשוב ביכולת להטמיע אסטרטגיות הוראה אפקטיביות היא היכולת לזהות את ההוראה האפקטיבית הזאת במורים אחרים. המידה שפרחי הוראה יכולים להפנים ולאמץ איסטרטגיות הוראה לשימושם הפרטי הינה בעלת השפעת מפתח להצלחתם העתידית בכיתה. מחקר זה מחפש להבין את האפקטיביות של הטמעת הערכה סטנדרטית המבוססת על וידאו בתכניות הכשרת מורים לצורך הערכת יכולת של פרחי הוראה לזהות התנסויות הוראה אפקטיביות. ( Wiens, Peter D.; Hessberg, Kevin; LoCasale-Crouch, Jennifer; DeCoster, Jamie ).

גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

על מי מוטלת האחריות להערכה ובידי מי הזכות להעריך בעולם של מבני דעת מעורערים? בעולם של תפישה חינוכית/ערכית ממוקדת אנוש (הומניסטית/פרוגרסיבית/רדיקלית)? לאור הפופולאריות הגדלה של פרויקטים לימודיים שתוצרם מארז מופק בכלים טכנולוגיים (אתר, בלוג, מאגר מידע, משחק למידה, סרטון אנימציה, סרטון וידאו ועוד), צומחת לה הזדמנות ליישום מודל הערכה חדש – מחקר שימושיות (Usability Study). עיקר האתגר הוא בתכנון משימות משמעותיות שירכזו לתוכן תוכן ואנרגיה בתמהיל מעורר מספיק בכדי להניע את הלומד לרצות לעצב ולהפיק אותן, או לפחות לבצע אותן ( חנן יניב) .

מאמר זה מתאר דרכים אחדות להערכת למידה של סטודנטים בקורס אקדמי, והן: שימוש במטלות ביצוע, הערכות עמיתים ורפלקציות. כמו כן מציג המאמר תוצאות של מחקר הערכה שבחן דרכי הוראה חדשניות המשלבות הערכה לשם למידה. המחקר מצא כי דרכי ההערכה בקורס מקדמות להבנת הנלמד מהיבטים מגוונים (מיה קאליר-מירב, ואילת ברעם-צברי, הטכניון) .

המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי . הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחקר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים ( דוד נבו ).

בשנים האחרונות רבו המחקרים שהוכיחו ששאלות רב ברירה (המכונות "שאלות אמריקאיות") אינן אפקטיביות ללמידה או לבחינה על אף שהן כלי לבדוק ידע של לומד. בבלוג שפרסם טרי הייק העוסק בחדשנות בלמידה, הוא מסביר ששאלות רב ברירה מכניסות את הלומדים והמלמדים לתבנית של חיפוש אחר תשובה נכונה. זאת באופן שנוגד את ההתמודדות מול אי הודאות הנדרשת בלמידה, בפרט בעולם המשתנה של היום.

הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .

בהרצאה בכינוס, שנערך במכון מופ"ת, הוצגה ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים שיטת ההערכה המכונה הל"ל , שנועדה לקדם את הלמידה במהלכה (בשונה מהערכה המתקיימת בסיום הלמידה, שנועדה בעיקר למתן ציונים). פרופסור מנוחה בירנבוים התייחסה בהרצאתה לעקרונות המפתח של הל"ל ולמהלכי הפעלתה (מעגל הל"ל) הן כהערכה מתוכננת מראש והן כהערכה במהלך שיח כיתה. כמו כן, הייתה התייחסות לבעייתיות ביישום הרווח של הל"ל ורפלקציה לגבי המהלך החיוני לשם יישום מוצלח של הל"ל (מנוחה בירנבוים) .