עבודת דוקטורט משנת 2012 בארה"ב אשר מטרתה הייתה לבדוק האם מכשירים ליצירת משוב בשיעור, מכשירים מסוג קליקר, משפיעים על מטה-קוגניציה של הלומד. המחקר בדק את ההשפעות המשוב של מכשירים ליצירת משוב בכיתה שאין בהם מרכיב טכנולוגי גבוה לעומת מכשיר עם מערכת משוב עתירת טכנולוגיה מסוג קליקר. ממצאי המחקר הוכיחו כי למכשירים טכנולוגיים ליצירת משוב מסוג קליקר יש השפעה משמעותית על המטה-קוגניציה של הלומד ( Manke-Brady, Melanie).

ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.

כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

מאמר זה, שהתפרסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם בתחומי המדעים (כתב העת Science) מציג גישה להוראה בקורסי מבוא גדולים השונה לחלוטין מהשיטה הנפוצה ביותר- ההרצאה. הגישה המוצגת מחליפה את המודל המסורתי של הוראה בצורה של העברת מידע. במודל של הפעלת הסטודנטים ועידוד החשיבה במהלך השיעור. כותב המאמר , מרצה לפיסיקה באוניברסיטת הרווארד ויתר לחלוטין על המודל של הוראה בשיטה של העברת ידע. כיום הוא מטיל את מלוא האחריות לאיסוף המידע על הסטודנטים. הם צריכים לקרוא את החומר לפני שהם האים לכיתה, כך שזמן השיעור מוקדש לדיונים, לאינטראקציות בין הסטודנטים לבין עצמם ולזמן לעכל ולחשוב. פרופסור Eric Mazur מלמד דרך הצגת שאלות במקום ללמד דרך דיבורים. הסטודנטים מגיבים בעזרת מכשיר הקליקר שיש לכל אחד מהם. הקליקר הוא שלט עם מספרים ממוספרים מאחת ועד חמש.

במסגרת שיעורי תרגול במתמטיקה בטכניון נערך ניסוי לבחינות ההשפעה של שימוש בקליקרים (שלטים אינטראקטיביים) על אופי הדיונים בשיעור , על מידת ההשתתפות בהם ועל דרגת שביעות הרצון של הסטודנטים משימוש זה. שתי מורות מנוסות העבירו בכיתותיהן שיעורי תרגול עם קליקרים ובלעדיהם. השיעורים נצפו וצולמו בווידאו והסטודנטים מילאו שאלוני שביעות רצון. מניתוח הנתונים שנאספו זוהתה שביעות רצון גבוהה מכמה דרכי השימוש בקליקרים. כמו כן, נמצא כי השימוש בקליקרים בשיעורי תרגול, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות, מעודד השתתפות ודיונים המקדמים אצל התלמידים חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה ( איילת וייצמן , עליזה מלק, אביגיל ברזילי) .

מעיון חוזר בפורומים של מורים בארה"ב ובאוסטרליה נמצא כי השימוש במערכות תגובה אינטראקטיביים בכיתה הידועים בשם student response systems הולך וגדל שם. בכיתות רבות מתוקנות מערכות תגובה אינטראקטיביים והמורים מתמודדים עתה עם הפעלת התלמידים בסביבה פעילה שנדרשת להגיב וליצור רמת אינטראקציה הרבה יותר גבוהה ופעילה. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים סטודנטים/,תלמידים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד.

יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).

המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .