מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם. תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter. המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית (Hughes, Joan E ; Ko, Yujung; Lim, Mihyun; Liu, Sa , 2015).

מחקר זה בוחן את ההבדלים בדפוסי הצפייה בהרצאות בווידאו של סטודנטים מחמישה-עשר מוסדות אקדמיים, משלוש ארצות שונות: ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. דפוסי השימוש שנחקרו היו סוג המכשיר שבו השתמשו, התקופה במהלך הסמסטר שבה הוצגו קטעי הווידאו ואחוז הנשירה. הממצאים הראו שסטודנטים ברחבי העולם מעדיפים לצפות בשיעור וידאו מקוון באמצעות המחשבים האישיים, בעוד שהם בקושי השתמשו במכשירים הניידים; הם מעדיפים קטעי וידאו קצרים, בייחוד בסוף הסמסטר, או שהם נוטשים לאחר מספר דקות צפייה מינימלי (Ruti Gafni and Danielle Filin, 2015).

מדגם של 191 נבדקים נבחן כדי לקבוע הבדלים אופייניים מסוימים בין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה רבה לבין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה נמוכה. התוצאות מראות שלאנשים המשתמשים באינטרנט במידה רבה יש ציונים גבוהים יותר במאפיינים של פתיחות ושל החצנה( COSTA, SEBASTIANO; CUZZOCREA, FRANCESCA; NUZZACI, ANTONELLA, 2014).

מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

מודל קבלת הטכנולוגיה (Technology Acceptance Model (TAM) ) מייצג כיצד משתמשים מגיעים לקבל ולהשתמש בטכנולוגיה נתונה וכיצד ניתן ליישם זאת לשימוש של המורים בטכנולוגיות חינוכיות. המודל כאן מורחב כדי לכלול את השימושיות הנתפסת של המורים ואת מדדי המסוגלות העצמית כלפי הטכנולוגיות שבהן הם משתמשים כעת. המאמר פונה לשתי שאלות מחקר. ראשית, המחברים שקלו את ההשפעה של השימושיות הנתפסת לגבי קבלת הטכנולוגיה מצד המורים. שנית, המחברים פנו להשפעה של המסוגלות העצמית (self efficacy) בטכנולוגיה של המורים על קבלת הטכנולוגיה שלהם ( Holden, Heather; Rada, Roy).

מאמר המציע שורה של מחקרי שימושיות (usability testing) במטרה לשפר את חוויית הלמידה מרחוק ובכך לצמצם את נשירת הלומדים ולאפשר למפתחים לבנות מערך של עקרונות ושיטות בדוקות לבניית קורסים אטרקטיביים לקהל היעד שלהם. מחקרי שימושיות הבודקים את ממשקי הלמידה המתוקשבת יש בהם כדי : לאפשר שימוש הולם ואופטימאלי של משובים להגברת המוטיבציה של הלומד , לאפשר שילוב של מטלות מאתגרות יותר ללומדים , ולשפר את עקרונות התכנון הדידקטי של יעדי ההוראה ( Shailesh Shilwant & Amy Haggarty ).