במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות ואת תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הנבדקים היו 270 מורים, שהשיבו לשאלון שעובד מאנגלית. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות; קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה של תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסות מיומנויות הוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. המורים דיווחו על כישורים בתחום של עבודה בצוות ותמיכה בתלמיד ומיעוט כישורים וצורכי השתלמות בתחום של התאמת תוכניות לימודים, ניהול כיתה, עקרונות השילוב ועוד. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ולתפיסותיהם. (איתן כהן)

מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)

ניתן לומר כי העולם נחלק לשתי גישות עיקריות בהתייחס לשילוב תלמידים בבתי ספר: א. הגישה הדיכוטומית שלפיה נתפס השילוב כעומד בסתירה לחינוך הרגיל -ארה"ב ב. •התפיסה כי שילוב משמעותו "אי אפליה", קבלת השונה וזכותו להשתלב מההיבט הלימודי, החברתי, התרבותי והאישי ( שונית רייטר) .

הסקירה המועילה אשר נכתבה על ידי צוות האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך עוסקת בתרומתו של ניהול בית הספר היסודי על פי ערכים להצלחת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מטרות הסקירה: להכיר את מודל הניהול על פי ערכים, לעמוד על תרומת הניהול על פי ערכים לקידום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בסקירה מובאות עדויות של מנהלי בתי ספר יסודיים אשר הפנימו אצלם את תפיסת הניהול עפ"י ערכים. עוד עוסקת הסקירה בניהול בית ספר על פי ערכים וסוגיית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. ניהול על פי ערכים הוא מודל ניהול שבבסיסו עומדים הערכים. הוא מהווה כלי בהובלה אסטרטגית של ארגונים. מודל "הניהול על פי ערכים שם את האדם במרכז החשיבה הניהולית באופן מעשי ולא רק ברמה התיאורטית.

מטרת המחקר, שנערך בקרב 300 מורות, לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. לטענת המחברות השילוב טומן בחובו "גורמי סיכון" התורמים לשחיקת מורים. הממד החברתי, הפסיכולוגי והארגוני – נמצאו קשורים לשחיקה (קשר הפוך). הממד החברתי קשור בקשר הפוך החזק ביותר. מתוך משתני סביבת העבודה שאינם קשורים ישירות לשילוב, נמצאו שניים הקשורים בקשר חיובי למרכיב הדה -פרסונליזציה (הטלת דופי בתלמידים) של השחיקה: חינוך כיתות גבוהות ומילוי תפקיד של רכזת שכבה. מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. (רחל טלמור, שונית רייטר, נעמי פייגין)

לאור יישום מדיניות השילוב בישראל זה מספר שנים, בדק המחקר הנוכחי מהן עמדות המורים ביחס לשילוב ואלו גורמים משפיעים על עמדות אלה, שאלות המחקר היו: 1. מהן עמדות המורים ביחס לשילוב של בעלי תפקידי ההוראה: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד? 2. האם קיימים הבדלים במרכיבי העמדה ביחס לשילוב, של מורים בעלי תפקידי הוראה שונים (קרי: מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 3. האם יש קשר בין כל אחד מהגורמים: (א) סיוע מקצועי מצוות רב מקצועי (ב) פעילות הנהלת בית הספר ביחס לשילוב (ג) עמדה ביחס להכשרה לשילוב (ד) התנסות בשילוב (ה) ותק בהוראה. לבין מרכיבי העמדה ביחס לשילוב: (א) תרומת השילוב להצלחת המורה (ב) תרומת השילוב לאקלים הכיתה (ג) תרומת השילוב לתלמיד המשולב, של המורים בבית הספר (מחנכים, מורים מקצועיים ומורים לחינוך מיוחד)? 4. האם יש קשר בין הגורמים לבין עצמם? (ענת קליפלד)

דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה המלצות הוועדה מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות: המלצות להעלאת מודעות קידום פרופסיונליזם וידע, המלצות להסדרת תהליכי האבחון, והמלצות מובחנות לקבוצות שונות. (מלכה מרגלית)