יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

המאמר מתמקד ב-Wix, אחד מהכלים ליצירת אתרי אינטרנט מצוינים ומושכים עבור מורים. הנושאים שנידונו כוללים את הרב-גוניות של כלי ה-Wix ואלפי התבניות שלו הניתנות לשימוש בחינם, הכנסה של כלי כזה במפגשים להכשרת מורים שמקיים המחבר, וההתרשמות של המורים מ-Wix במונחים של שימוש ותוצאות. המאמר רומז גם על אופן שבו מורים יכולים להשתמש באתר האינטרנט שלהם, כולל במתן שיעורים פרטיים, אולי באופן מקוון, ומסביר כיצד ה-Wix עובד (Stannard Russell, 2016).

הסוגיה של הבנה מעמיקה של מסגרת קורסי ה-MOOC היא נושא מרכזי בתחום המחקר האיכותני. אולם, תשומת לב מועטה מדי ניתנה למסגרת של קורסי ה-MOOC. מאמר זה מבקש להכניס את מתודולוגיית ה-Netnography (ענף של אתנוגרפיה המנתח את התנהגות הגולשים באינטרנט) להקשר זה, על ידי הצגת תיאור של קהילת Coursera כדי להבין בצורה טובה יותר את הקהילה הזו. תרומתו של המאמר מגולמת על ידי מתן פרטים לגבי קהילת Coursera דרך המעורבות של החוקרים בקהילה זו (Saadatdoost, Robab; Sim, Alex Tze Hiang; Jafarkarimi, Hosein; Jee Mei Hee, 2016).

RLetters היא אפליקציית רשת חינמית בקוד פתוח המספקת לחוקרים סביבה שבה הם יכולים לבחור קבוצות מאמרים מכתבי עת ולנתח אותם בעזרת כלי ניתוח טקסטואליים עדכניים. RLetters מאפשרת למשתמשים ללא מומחיות קודמת בניתוח טקסטואלי לנתח שכיחויות מילים, צירופי לשון, הופעות סימולטאנית, רשתות מונחים ועוד (Pence, Charles H. , 2016).

הסוגיה העיקרית שבה עוסק מאמר זה היא כיצד לשפר את מצב הלמידה של למידה מכוונת עצמית בחיפוש ובארגון משאבים מהרשת. במאמר זה, המחברים מציעים ראשית מודל של מפה רב-שכבתית הממחיש התנהגויות למידה בסיסיות בעת שימוש ברשת לצורך איתור וארגון משאבי הלמידה. המודל מספק ללומדים את המבנים של המשאבים שנמצאו, הכלים לניהול הסמנטי שלהם, וגם שיטה פשוטה לשתף את המשאבים דרך ייצוג המפה. פותחה גם מערכת אשר מבוססת על המודל המוצע המאפשרת ללומדים אינדיבידואלים לאתר בקלות משאבי למידה מתאימים מהרשת על ידי התייחסות למפות משאבים וגם לארגן אותן כמפות נושא אישיות (Li, Hangyu; Hasegawa, Shinobu; Kashihara, Akihiro, 2015).

מקומות עבודה מאמצים יותר ויותר את הלמידה המקוונת לצורך תמיכה בהתפתחות מקצועית וללימודי המשך; אולם, בהשכלה הגבוהה, נעשה שימוש בלמידה מקוונת בעיקר ככלי לתמיכה בהוראה. כעדיפות חדשה יחסית באוניברסיטאות, מאמר זה חוקר מה משפיע על האימוץ שלה. האתגרים שזוהו בספרות המחקר כוללים מאפיינים ארגוניים של האוניברסיטאות כגון: האוטונומיה של סגל ההוראה ופרספקטיבות אקדמיות נפוצות. הגורמים שזוהו כמשפיעים על אימוצה של למידה מקוונת כללו את התשתית המוסדית, את המיומנויות ואת העמדות של הצוות, ואת הציפיות הנתפסות מצד הסטודנטים (King, Emma; Boyatt, Russell, 2015).

בשנים האחרונות מספרם של הסטודנטים המגיעים להרצאות עם טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים (מחשבי לוח) עולה בהתמדה. בעוד שבזכות כלים אלה סגנון הלמידה השתנה לגמרי, שיטות ההוראה נותרו כשהיו כבר עשרות שנים. במצגת המובאת להלן מוצגים כלים טכנולוגיים לשילוב במהלך ההרצאות וביניהן. באמצעות כלים אלו (הן בסביבת מוודל והן ברשת) ניתן ללמוד כיצד להפעיל את הסטודנטים תוך שימוש בציוד הנמצא ברשותם, ובכך לעודד רמות שונות של ידע וחשיבה (מיכל רמות, יוחאי עופרן).

במאמר זה מציגים המחברים את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אותנטית של ערכת החינוך למאה ה-21. הם מציעים מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ומתייחסים לאופני הטמעה מיטבית שלהם. המחברים צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי (עידית אבני, אברום רותם).

מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

גוגל סקולר, מנוע לחיפוש אקדמי מבוסס רשת הנמצא בשימוש שכיח, מקטלג בין 2 מיליון ל-100 מיליון רשומות הן של ספרות אקדמית והן של “ספרות אפורה”, קרי מאמרים שלא פורסמו באופן רשמי על ידי מוציאים לאור אקדמיים מסחריים. תוך שימוש בסקירות שיטתיות בתחום של מדעי הסביבה כחקרי מקרים, המחברים חקרו את השימושיות של גוגל סקולר בסקירות שיטתיות ובחיפושים אחר ספרות אפורה. המחברים מסכמים שבעוד שגוגל סקולר יכול למצוא ספרות אפורה רבה ומחקרים ידועים ספציפיים, אין להשתמש בו לבדו לצורך חיפושי סקירות שיטתיות. אולם, הוא מהווה תוספת חזקה לשיטות חיפוש מסורתיות אחרות (Haddaway, Neal Robert; Collins, Alexandra Mary; Coughlin, Deborah; Kirk, Stuart. 2015).

אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

ראיון עם סאל קהאן, המייסד והמנהל בפועל של אקדמיית קהאן, שהיא ארגון ללא כוונת רווח המספק חינוך מבוסס-רשת בחינם לתלמידים ברחבי העולם. כאשר נשאל לגבי הסיבות לפופולריות ההולכת וגדלה של הארגון שלו, הוא מתייחס לשיטת ההוראה השיחתית כתורמת להצלחה. הוא רואה בהיעדר הנגישות הטכנולוגית כמעקב את הרחבת החינוך מבוסס הטכנולוגיה. הוא גם הזכיר את הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך של ארה"ב (Billy, Vernon M. , 2015).

השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).