נתונים ומחקרים שזורמים אל מערכת פורטל מס"ע מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים ניידים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות לאינטרנט. עיקר המאמץ מכוון לחטיבות ביניים, אך גם כיתות בתי ספר יסודיים זוכות להצטיידות של מחשבים ניידים. הגורמים העיקריים לתהליך זה הם ירידת המחירים של המחשבים הניידים, אך גם מודעות גבוהה יותר של רשויות החינוך לצורך לעניין את התלמידים בביה"ס. סקירת מקורות המידע והקישורים אשר הכנו בנושא שילוב מחשבים ניידים בבתי הספר בעולם מנסה להקנות תמונת מצב מחקרית ופדגוגית על נושא חדשני ומורכב זה (עמי סלנט)

ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.

בניגוד לאתוס ולמיתוס הטכנולוגי של מחשבים ניידים לכל תלמיד בבתי ספר בארה"ב הרי במדינות אירופה בכלל ודנמרק בפרט הדגש הוא על קהילות לומדים ורשתות תקשורת בין תלמידים, בין מורים עמיתים ובין הורים של התלמידים באותו ביה"ס. בתי הספר המתוקשבים בדנמרק התקינו רשתות אינטראנט פנימיות עבור צוותי המורים המלמדים המשמשים אותם כערוץ להעברת ידע ולהתעדכנות עמיתים. רשתות אלו מחוברות גם למאגרי מידע מקוונים ולא רק למנועי חיפוש סטנדרטיים באינטרנט. עוד מאפיין בולט של בתי ספר מתוקשבים בדנמרק הוא עבודת הצוות המשותפת של המורים המחוברים לרשתות תקשורת אלו. לתלמידים יש רשת אינטראנט משלהם המופרדת מבחינה לוגית מרשת האינטראנט של המורים וגם להורי התלמידים בבתי הספר יש רשת אינטראנט ייעודית משלהם לחילופי מידע ושיתוף פעולה.

בתהליך חינוכי חדשני ניתן להיעזר בטכנולוגיות המחשב בכדי לאתגר, לפתוח ולהכיר עולמות ידע מגוונים בקלות יחסית ולמקד את ההוראה והלמידה בפיתוח חשיבה ובמתן ביטוי לשיקולי דעת. כך, להגביר אוריינות בכתיבה רפלקטיווית הניתנת בקלות לשכתוב וכן באיסוף מידע למטרות השוואה, ניתוח ועיבוד נתונים. המחשב מאפשר ללמד איך ללמוד! כיצד לחפש נתונים רצויים, איך לנסח מילות מפתח רלוונטיות, ואיך להבין ולארגן מידע נתון באופן מושגי ורעיוני מתוך שפע הנתונים (מרים קדרוני)

מאמר מעניין של אריאלה לונברג באתר רשת אדיורשת אודות ההבדלים בין שילוב ובין הטמעה של יישומי מחשב בהוראה ובלמידה. ההתייחסות היא למאמר של Jeff Utecht התוהה האם יש "האם יש לשלב את הטכנולוגיה בכיתה? לתוך סביבת הלמידה? "מה היה אם היינו פועלים כאילו שהטכנולוגיה היא באמת חלק מאיתנו, חלק מהחינוך וחלק מחייהם של התלמידים היום? מה היה לו היינו מפסיקים לשלב אותה ומתחילים להטמיע אותה? " לדעת לונברג, הלמידה צריכה לנבוע מהתנסויותיו של הלומד ואז היא הופכת להיות רלוונטית ובעלת משמעות, משמעות הדבר היא בין השאר הכרת מגוון הכלים והיישומים הרלוונטיים לעולמו של הלומד הצעיר תוך הבנה כיצד ניתן להטמיע את תחומי התוכן בתוך המאפשרים הללו.

טום בארט מלמד בכיתה ה' בעיר לא רחוקה ממנצ'סטר, שבאנגליה . בארט מדווח בבלוג שלו על השימוש במסמכים של גוגל בכיתה. הדיווחים שלו מפורטים למדי – לפעמים הוא מתעכב על פרטים טכניים, לפעמים הוא מתאר את ההתערבויות שלו עם תלמידיו, ולפעמים הוא מדווח על הבעיות שבהן הוא נתקל, ועל הפתרונות האפשריים שהוא מפעיל בכיתה. בארט לא תמיד מביא "פתרונות", אבל הוא לא מהסס לכתוב על הקשיים שמתעוררים בעקבות השימוש בכלי. המאמרונים שלו, בכללותם, מהווים עדות מרתקת – תמונה מקיפה של ההתנסות של מורה אחד עם כלי חדש . בארט מכוון אל מורים שעד היום לא העזו להשתמש במסמכים של גוגל בכיתות שלהם, מפני שהדבר נראה מורכב או מסובך מדי. הצעותיו של בארט הופכות את הכלי לפחות מאיים ( ג'יי הורוויץ) .

אם בעבר הוקמו פורומים יעודיים לתלמידי כיתות היסוד בביה"ס , הרי המגמה כיום בארץ היא להקים מרחב למידה מתוקשב כוללני בו מרוכזים כל משאבי הלמידה הדיגיטאליים . מרחב הלמידה של המורה נורית לתלמידי כיתות ב' מייצג תפיסה מעוררת עניין וסקרנות הראויה להערכה על מקוריות וחדשנות. במרחב הלמידה של נורית, שנבנה באמצעות מערכת MOODLE , ניתן למצוא יחידות הוראה, משחקי חשבון , שעשועי מתמטיקה, משימות מתוקשבות של כישורי שפה , מקורות מידע בנושאי המקרא וסיפורי התורה. חגים ומועדים , סקרים וקישורים לאתרים. עיצוב מרחב הלימוד המתוקשב של נורית נעשה בצורה מעוררת עניין ומזמנת חווית למידה לתלמידי כיתה ב'. מרחב למידה מתוקשב זה הוקם בביה"ס רמת החייל" בתל אביב.

Terry Freedman כותב שנכון להיום, כלי ה-Web 2.0 רחוקים מלהיות משולבים באופן מעמיק לתוך תהליכי הלמידה שמתרחשים בתוך בתי ספר. אין בקביעה כזאת, כמובן, שום הפתעה. נראה שהמצב הזה נהיר לכולם. אבל פרידמן מבקש לבדוק כיצד אפשר להגיע מהמצב הנוכחי למצב שבו הכלים האלה באמת יהיו משולבים בלמידה.פרידמן מונה חמש נקודות שבהן לדעתו יש להתמקד כדי לקדם את שילוב הכלים האלה בחינוך. פרידמן מתמקד בשאלה של כיצד הכלים האלה יכולים לעזור להשיג את המטרות החינוכיות של היום, ולא בשינוי שהכלים האלה יכולים לחולל במטרות עצמן (ג'יי הורווויץ)

ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

האפיונים החשובים של מטלת הלמידה המקוונת: 1. אינטראקטיביות- מחיבת את הלומד להיות שותף פעיל בלמידה שיח עם המחשב ועם חברים אחרים2. דינאמיות – אפשרות ללומד לבחור להוסיף ולהוריד מטלות אפשרות ללומד לתרום עם מידע חדש3. אמינות ודיוק הקיף המידע, ניסוח בהיר ונוח לקריאה. קישורים פעילים, מגוונים ונעים מבחינה גראפית.4. עדכנות- ניתן לעדכן את המידע בכל עת כך שהמשימות יהיו עדכניות ורלוונטיות. או התאמה למצבי למידה חדשים.5. ויזואליות- שילוב של פרטים הממחישים והמוספים מידע לא באמצעים מילוליים. ויזואליות אסטתית היוצרת עניין הנעה והנאה בלמידה. מובאות דוגמאות של מטלות מקוונות העונות על המאפיינים הנ"ל.

כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

למידה תוך כדי עשייה נחשבת כלמידה היעילה ביותר והאינטרנט מוסיף לה מימדים שקודם היו בלתי אפשריים כגון המחשה ויזואלית של מקרים ותהליכים, סימולציה ממוחשבת ועוד. המאמר בוחן באופן מקיף את המשמעויות של למידה אותנטית ואת השפעת האינטרנט והסביבות המתוקשבות עליה. נסקרים פרויקטים שונים בארה"ב המנצלים את סביבות המחשב והאינטרנט על מנת לקרב את הלמידה האותנטית לעולמם של התלמידים והסטודנטים ולאתגר אותם, ביניהם משחקי סימולציה ממוחשבים בתחומי איכות הסביבה והגיאוגרפיה המבוססים על הקשרים בינתחומיים רחבים (The Mekong e-Sim). כמו כן, מובאת הדוגמא של למידת כתיבה באמצעות סביבת למידה מתוקשבת שיתופית לעמיתים Calibrated Peer Review -CPR ומוצגים יתרונותיה ללומדים מבחינת תפיסת הלמידה האותנטית (Marilyn M. Lombardi)

טכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו והן משמשות כזרז לחדשנות במערכת החינוך. הספר מסכם ממצאי מחקר בינלאומי על אודות חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, ומוצגות בו היוזמות החדשניות בבתי-הספר מן ההיבט התוכני והפדגוגי. כמו כן מוצג תפקידם החדש והמשתנה של המורים והתלמידים בתהליכי ההוראה והלמידה. הספר מיועד לאנשי חינוך המתעניינים בהיבטים התיאורטיים של הטמעת התקשוב בתהליכים פדגוגיים ובבתי-הספר, לאלה המעוניינים לשלב מחשבים ותקשורת בכיתתם או בבית ספרם ולמקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הטמעת יוזמות חדשניות המשלבות תקשוב במערכת החינוך (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש)