יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב האינטרנט בהוראה. תכנית החובה שהונהגה ב-2006 בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בקנדה מייצגת נאמנה את התפיסה של השבחת מיומנויות קוגניטיביות. אתר האינטרנט של התכנית האינטגרטיבית יש בו כדי להדגים את מרכיבי התכנית, המיומנויות הנדרשות, רמות הפעילות ועקרונות ההערכה. התכנית האינטגרטיבית עדיין בניסוי ובהרצה של השנה הראשונה ובעקבות זאת מתכננים אנשי משרד החינוך הקנדי להכניס בה שינויים נדרשים כתוצאה מלקחים בשטח. למעשה, מדובר על סוג של תכנית לימודים צומחת ומתפתחת.

למעלה מ- 15 שנה מצויים ברשת אתרים בית ספריים, אך במרבית בתי הספר האתר אינו משתלב באופן מעשי במערך הארגוני-פדגוגי של בית הספר. בהרצאה, שהועברה במסגרת כנס מו"ח 2007, אופיינה סביבת למידה מקוונת מההיבט הארגוני ומההיבט הפדגוגי של בית הספר, הוצג רציונל לאתר בית ספר ולאפיון שלוו. זאת על רקע אתגרי מערכת החינוך המודרנית, וההיבטים התיאורטיים של מימוש סביבת למידה. האתר המוצע יאופיין במרחבים מקוונים הפתוחים לקהל הרחב, ובמרחבים סגורים לקבוצות למידה, למורים ולתלמידים. כמו כן הוצגו מאפיינים של ארגז כלים מקוונים אותם ניתן יהיה לשלב בחלקים השונים של האתר, ומבנה אתר רצוי, הממלא תפקיד של סביבת למידה מקוונת ומשקף את פעילות בית הספר ברבדים הארגוני ים והפדגוגיים השונים (אברום רותם, ענת אוסטר-לוינץ)

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)

יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

תהליך הלמידה המידעני הוא תהליך מורכב וארוך טווח ומעורבים בו מגוון של כישורים. על אף האתגר, ומתוך מודעות למורכבות הנושא, מנסה סיגל בן עמרם להציג רשימה של מרכיבים חיוניים לפיתוח משימה מידענית ולאופן הצגתה לתלמידים. משימה מידענית היא משימה המשלבת בין שימוש במידע ואוריינות מידע מחד, לבין תוכן לימודי, או חברתי מאידך. במשימה מידענית נקנה לתלמידים ידע בתחום לימודי, תוך הדגשת תהליכי הלמידה המידעניים הנגזרים ממסמך הסטנדרטים במידענות – הגדרת הצורך במידע, איתור והערכת מידע, איסוף תיעוד ועיבוד המידע והצגת המידע. בניסוח משימה המידענית עלינו לזמן לתלמידים למידה, שבמהלכה הם ירכשו כישורים ויכירו כלים, אשר בעזרתם יוכלו להסתייע לאחר מכן בכל משימה לימודית (סיגל בן-עמרם)

ראיון מעניין עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. מניסיונו כמורה המלמד בכיתה בעזרת בלוגים מציע Richardson להתחיל עם כל המכלול של עדכוני RSS בשיעורים הראשונים. התלמידים צריכים לדעת לנהל כלי RSS למעקב אחר פריטי מידע בבלוגים, כלומר לחשוף אותם למלאכת איסוף שיטתית שלאחריה יתחילו להבין את הדינאמיקה של בלוגים. לדעתו, על מנת להצליח בשילוב הבלוג בכיתה יש לקשור את התלמידים לקהילה דיגיטאלית רחבה יותר של המחוז או היישוב. החשיפה של התלמידים לקהילה דיגיטאלית מחוץ לביה"ס המסוגלת להכיר בערך התלמיד חשובה גם ללגיטימציה של תהליך הכתיבה שלו וגם למוטיבציה שלו לכתוב לקהילה דיגיטאלית שתעריך אותם בהתאם.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס יקבל במהלך לימודיו שעות הוראה המבוססות על התנסויות מתוקשבות. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמיחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים כחלק מההכנה שלהם לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסויות המתוקשבות שצריך כל תלמיד לעבור בבית הספר מוגדרות כפעילויות שצריך לעבור התלמיד בהנחיית מורים בביה"ס, אך הדבר אפשרי גם בהנחיה של פרויקטים מתוקשבים חיצוניים. ההתנסות המתוקשבת מחייבת את התלמיד לצבור נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

מחקר רב-שנתי בארה"ב בדק באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו' אשר צוידו במחשבים אישיים ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו. המחקר מצא כי המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון, מפתחים אצלם יכולת חקר יחידנית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים. עם זאת, העמקת הלמידה היחידנית של התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא הגיעה למיצוי בסביבת הלמידה בגלל המבנה ההומוגני של ביה"ס ובגלל הלחצים של התקדמות בתכנית הלימודים והתכנים המוכתבת על ידי סטנדרטים של משרד החינוך במדינת וושינגטון שם נערך הניסוי והופעל הפרויקט. ההתנגשות בין דרישות ההערכה הנורמטיבית מבוססת הסטנדרטים ובין הלמידה היחידנית של תלמידים בביה"ס הופכת לרועץ לתלמידים בסיכון גם כאשר הם מגלים עניין וסקרנות בלמידה (Mabry, Linda; Snow, Juna Z.)

לא כל יוזמה של מורה או הנהלת ביה"ס עונה על תנאי הקיום של חדשנות לאורך זמן. עמידה בתנאי הסף הבאים יש בה כדי להעיד על חדשנות חינוכית בכיתה: יש נכונות ארגונית גבוהה לקלוט את החידוש. כלומר, התרבות הארגונית של ביה"ס תומכת בחידוש ומשמשת קרקע פורייה להצלחתו. יש נקודות כניסה מרובות ליישום הפרויקט החינוכי, היוזמה או החדשנות. בכל יישום משהו גם עבור המורה המתחיל, משהו עבור המורה הוותיק וכדומה. החידוש/חדשנות עונה על צורך פדגוגי כלשהו ופותר בעיה למחנך או לתלמיד או לעתים לשניהם יחד. החידוש מוסיף ערך ממשי ללמידה, לא רק ערך כמותי אלא ערך איכותי. המורה הופך להיות משתמש בטוח בעצמו, פעיל ונראה לעין. המורה מסוגל בעצמו ליישם את החידוש החינוכי/תיקשובי בכיתה ללא ליווי צמוד וולא "קביים". יש לו הביטחון ביכולתו להפעיל את הסביבה הממוחשבת החדשנית בכיתה בעצמו ללא תלות יתר בגורמים נוספים (David Jakes)

ניצנים ראשונים של שימוש באתרי תוכן שיתופיים על ידי בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכוניים כבר מתחילים להראות בעולם החינוכי. מומחי התקשוב החינוכי בחו"ל ממליצים על אתר הויקי של בתי הספר באזור WEST WOOD בג'ורגיה בארה"ב. ארגון התכנים והפעילויות החינוכיות באמצעות אתר ויקי שיתופי זה מדגים כיצד ניתן לארגן את המידע החינוכי בצורה יעילה, ידידותית ולקבל תמונה מהירה על פרויקטים בבתי הספר, בלוגים כיתתיים, תכנים שנלמדו בכיתות שונות. היתרון של אתר ויקי שיתופי הוא מלאכת העדכון הנעשית על ידי תלמידים, מחנכים ומורים רבים בבתי הספר השותפים לפרויקט והדואגים בעצמם לעדכן את האתר ללא תלות בעורך תוכן אחד ריכוזי. לאחרונה, נשמעות תחזיות בכנסי חינוך בינלאומיים כי ניהול פעילות מתוקשבת באמצעות כלי ויקי יחליף בהדרגה את הפעילות החינוכית המתוקשבת מבוססת הפורומים ששייכת כנראה לדור הקודם בחינוך.

המורה קתי קאסידי מלמדת כיתות א' וב' בביה"ס בניו-זילנד בעזרת בלוג וגם באמצעות הקמת פרויקטים של מאגרי מידע שיתופיים מסוג ויקי. לכל תלמיד יש בבלוג הכיתתי מרחב יצירתי משלו בו הוא יכול להעלות עבודות, ציורים ודפים. אחת לשבועיים מקימים התלמידים יחד עם המורה קתי מרכז משאבים יעודי (על בסיס תוכנת ויקי) כלשהו המוקדש לנושאי העשרה בתוכנית הלימודים. כך לדוגמא, פותח מרכז משאבים כיתתי המוקדש לדינוזאורים על כל ההיבטים והתלמידים בכיתות ב' משתתפים בתהליך. גם בארה"ב יש התרחבות של יישומי מחשב בחינוך המבוססים על בלוגים וכתיבה. על פי דיווחים שונים יש כבר 18 אלף בלוגים חינוכיים של מורים ברחבי ארה"ב.

חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות הביניים החליט מושל מדינת מיין בארה"ב להמשיך בהתקשרות עם חברת אפל לעוד 4 שנים. במסגרת הפרויקט יצוידו עוד 32 אלף תלמידי בתי הספר במדינת מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד 4000 מורים שיצוידו במחשבים ניידים משלהם. נמצא כי תלמידים שהשתמשו במחשבים הניידים היו מעורבים יותר בלמידה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים. הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת כתיבה משופרת. נמצאו ממצאים המצביעים חד-משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של תלמידים בחטיבות הביניים אשר צוידו במחשבים ניידים בכיתות (עמי סלנט)