המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).

בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ממושג התוקף (של הכלי) לתהליך התיקוף, והספרות החלה לעסוק בסוגים השונים של פרוצדורות תיקוף. המאמר המקיף ומאיר העיניים של פרופסור יצחק פרידמן מסביר את ההבדלים בין תיקוף פנימי לבין תיקוף חיצוני, תוקף המחקר במחקרים איכותניים, כמותיים ומעורבים והדרישות לשמירה על רמה גבוה של תוקף המחקר. בהרצאה הוצגו סטנדרטים ליצירת עקביות גבוהה במחקר בכלל ובשיטות מחקר מעורבות בפרט (יצחק פרידמן)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את פרופיל האינטליגנציה הרגשית של סטודנטים להוראה הלומדים באוניברסיטה בארה"ב . שאלת המחקר הייתה האם תוכניות הכשרת המורים המסורתיות הנהוגות באותה אוניברסיטה מצליחות להקנות לסטודנטים יכולות של אינטליגנציה רגשית הנדרשות להתמודדות עתידית בכיתות הלימוד בבתי הספר. במאמר מתואר השימוש בכלי מחקרי בשם ESAP להערכה של יכולות אינטליגנציה רגשית. כלי מחקרי זה The Emotional Skills Assessment Process -ESAP פותח במקור על ידי Darwin Nelson and Gary Low על בסיס תיאוריות למידה קוגניטיביות ורגשיות . המאמר מתאר את כלי המחקר ואת מערך המחקר שהופעל לצורך כך בקרב הסטודנטים להוראה (Justice, Madeline ).

המדריך למחקר נרטיבי בעריכת D. Jean Clandinin הוא אוצר הידע המעמיק והשיטתי ביותר בתחומי המחקר הנרטיבי והוא מאגד בתוכו רשימה נכבדת של חוקרים מובילים ומומחים בינלאומיים לז'אנר זה של מחקר. המאמרים המעולים באסופה כוללים סקירות על ההתפתחות ההיסטורית והמתודולוגית של המחקר הנרטיבי, תצורות שונות של מחקר נרטיבי, היבטים תפיסתיים של מחקר נרטיבי, היבטים יישומים של מחקר נרטיבי, שיטות תיעוד של מחקר נרטיבי, תפיסות של מחקר נרטיבי בתחומי דעת שונים, מחקר נרטיבי בארגונים, צמיחתו של מחקר נרטיבי כסיפור חיים והשקפת חיים, עיצוב המחקר הנרטיבי בהקשרים שונים של תיעוד וראיונות ושיקוף הסיפור הנרטיבי. משמעות השיח בחקר הנרטיב והיבטים אתיים של מחקר נרטיבי.

האתגר הבא שניצב בפני מחנכים ואנשי חינוך הנעזרים בסביבות ממוחשבות בכיתה הוא שינוי תפיסה של אופי המטלות מתרגול להבנה. מורים כאלו חייבים לראות את עצמם כמורים המובילים להוראה המעודדת חקר. המורים חייבים להשתתף באופן פעיל בסביבת הוראה המשלבת בלוגים כמנחים פעילים המכוונים במפורש לכיוון חקר. המורה המציב אתגרים חייב ליצור אינטראקציה בין התנסויות שלו ובין התנסויות של תלמידיו. המורה חייב להוביל לפעילות חקר של גילוי עולמות ע"י התלמידים הפעילים בבלוגים או בפורומים ולא להסתפק במטלות מקוונות סטנדרטיות כפי שמקובל כיום. לדעת Konrad Glogowski יש לשאוף שמורים מאתגרים יעשו שימוש בכיתות הגבוהות ובמכללות במתכונת של מחקר פעולה כפרדיגמה – כתפיסת עולם.

סקירת ביקורת חיובית אודות ספרו החדש של Smokey Wilson שנועד להנחות ולסייע למורים לבצע מחקר עצמי בכיתה לצורך זיהוי ובחירת האסטרטגיה הלימודית המתאימה לתלמידים משכבות אוכלוסיה שונות ובעלי סגנון למידה שונה. הספר הזוכה להמלצות רבות בארה"ב יש בו כדי לסייע למורים בכיתה להביע את תפיסת עולמם וראייתם הפדגוגית בתהליך החקר שהם עוברים בכיתה ולתרום את תרומתם הייחודית למניעת כישלונות של תלמידים. הספר החדש יש בו כדי לסייע למורים בגיבוש שאלות המחקר הנכונות לחקר המצב בכיתה כולל ניתוח הממצאים שאספו בכיתה ומחוצה לה (Susan Loudermilk Garza)

מאמר זה נועד סקור את התפתחותו של חקר השיח כמתודת מחקר מקפת, החוצה גבולות של דיסציפלינות, ז'אנרים ודגמים רטוריים. המאמר מתמקד בשינוי הגישה של הבלשנות המסורתית ליחידות לשון שמעבר למשפט ומצביע על פריצת הדרך של המחקר שהביאה להתפצלות חקר השיח לתת-ענפים (כבלשנות הטקסט, תיהלוך טקסטים וחקר השיחה). מודגשים במאמר השלכות הפיצול על התפתחותו של שיתוף- פעולה אינטר- דיסציפלינרי הולך ומתרחב, תוך יחסי גומלין עם זרמים רוחניים וחברתיים שונים, ונסקרת תרומתו של חקר השיח לחינוך ולהוראה בנושאים כגון האוריינות הכתובה והדבורה ואת תרומתו העתידית לדרישות האוריינות החדשה (המולטימדיה, תרבות הנוער, ההיפרטקסט ועוד). כמו כן נסקרים תרומתם של מניחי היסוד לחקר השיח בעברית (צבי שראל)

מצגת חשובה שנלוותה להרצאתה של ד"ר ד"ר נאוה כהן-אביגדור, בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה נובמבר, 2006. לאינטרנט השפעה מכרעת על תיאוריות ועל יישום של המחקר האיכותני. הסגולות הדומיננטיות ברשת (דינאמיות ואינטראקטיביות), הן המשפיעות באופן משמעותי. (צרכני התקשורת). מורכבות המחקר באינטרנט וההתמודדות עם הגדרות ועם מושגים מחקריים חדשים, תובעות: פתיחות מחקרית, יצירתיות, גמישות מחשבתית, והתנתקות מסוימת ממבנים קשיחים שהיו מקובלים בחקר מדיה מסורתיים ( נאוה כהן-אביגדור ).

האם מסוגלים מורים לחקור את דרכי הוראה שלהם וההתנסות שלהם בהוראה בגישה אתנוגראפית היכולה להציב עצמם מעל שגרת היום-יום החינוכית תוך הקניית זוויות ראייה ותרבותיות מעמיקות יותר? זו השאלה העיקרית שנשאלה במאמרו המעניין של פרופ' Mark Dressman מאוניברסיטת אילנוי. מחקרו של דרסמן נערך במסגרת קורס לתואר שני בחינוך למורים אשר התנסו הלכה למעשה במחקר אתנוגראפי באוניברסיטה. המורים התנסו במסגרת הקורס בשיטות מחקר אתנוגראפיות ונדרשו ליישמם בכיתות הלימוד שלהם על מנת להעצים את ראייתם העולם הפדגוגית-חברתית והתרבותית שלהם. ממצאי המחקר של פרופסור דרסמן מלמדים כי מרבית המורים הנחקרים לא הצליחו לסגל ראייה ביקורתית "משוחררת" של הגורמים והנסיבות לאימוץ דרכי הוראה ותפקידם בביה"ס.

רשת האינטרנט מכילה מגוון אדיר של אתרי תוכן, קבוצת דיון, בלוגים, ואתרים מסוגים שונים שהמשותף לכולם הוא שהם מכילים ידע שהינו נגיש, דיגיטאלי, הניתן לעיבוד ולניתוח. כל אלו יוצרים מרחבים של קרקע פורייה למחקר כמותי ואיכותי בתחומי דעת שונים. יכולתו של האינטרנט להכיל בתוכו סוגי מדיה מגוונים, מאפשר את יצירתם של מודלים שאינם ליניאריים, מאפשר גישה למידע מכיוונים שונים, מביא להעצמת כמות מידע ומהירות העברתו באופן סינכרוני, ובעל יכולת אינטראקטיבית.האם תכונות ייחודיות אלו משפיעות על אופן ביצוע מחקר בו האינטרנט מהווה כאמצעי מחקר? האם חקר תופעות המתרחשות בעולם הווירטואלי על האינטרנט בלבד יוצר אתגרים מתודולוגיים חדשים? (יעל שטימברג וניב אחיטוב)

על סמך הדיונים המתקיימים מעת לעת בפורומים השונים של רשות המחקר של מכון מופ"ת, בנוגע למחקר המתבצע במכללות להכשרת מורים הוחלט לבדוק: מהם תחומי המחקר המיוצגים במחקרים? מה הנושאים הנחקרים ביותר? מהן שיטות המחקר הבולטות? האם חל שינוי במדדים אלו לאורך השנים? לשם כך נותחו שתי חוברות תקצירי מחקרים מהשנים תשנ"ט –תשס"א ותשס"ב – תשס"ד, וכן הצעות נוספות מהשנים תשס"ה – תשס"ז. הממצאים מתבססים על הנתונים הכמותיים וניתוח התקצירים. (נעמי פייגן, עדנה צרפתי)

החוקרים בחינוך רואים כיום במודל המחקר הרפואי את הסטנדרט שיש לשאוף אליו גם בחינוך. המאמר הנוכחי שהתפרסם בכתב העת החינוכי Educational Researcher מנסה להבין מדוע המחקר הרפואי זוכה להערכה רבה יותר בהשוואה למחקר בחינוך. המאמר סוקר את המאפיינים העיקריים והמתודות של המחקר הרפואי ומשווה אותם למתודות של המחקר החינוכי. לדעת, הכותבת, ההבדל העיקרי בין מחקר חינוכי לבין מחקר רפואי לא נובע מהכרח מהניסויים הקליניים המבוקרים אלא בעיקר מרמת המעורבות של הרופאים במחקר שהם מנהלים. השוואה מעניינת בין שתי גישות מחקריות דומות אך בעלות מעמד מדעי שונה (Carolyn Riehl)

בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.

בספרו המעודכן משנת 2006 מדגים רוברט STAKE, מגדולי המומחים בעולם לשיטת חקר המקרים כי מחקר מרובה מקרים אינו חייב לחקור מקרים בעלי נושא משותף ומסביר כיצד ליצור את הלכידות (חזרות וזיקות) בין ממצאי המקרים הנפרדים והשונים. ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר. כל אחד מן המקרים יש בו ייצוג של מערכת יחסים וזיקות שונה ולכן , מדגיש רוברט ,Stake אנו מנסים לצפות בכל מקרה בהקשרו הטבעי על מנת שנוכל מאוחר יותר לגבש את הפרשנות שנודעת למקרה , אבל גם באופן יחסי והשוואתי למקרים אחרים שנבחנו. הספר של רוברט STAKE משנת 2006 הוא ייחודי בכך שאינו מציג רק מתודולוגיה אלא מתאר רב-פרויקט בינלאומי על כל היבטיו , מדובר על רב-פרויקט הנקרא Step by Step המתאר תכניות לגיל הרך (קדם יסודי) במדינות שונות . מדובר מחקר שנמשך שנתיים ב15 מדינות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בספר שהוא גם מתודולוגי וגם תיאורי (מתוארים ממצאי עשרות מקרים של חינוך קדם יסודי וממצאי הראיונות שנערכו במדינות השונות) מדגים ,Stake כיצד ניתן ליצור זיקות ועוגנים בין המקרים השונים והנפרדים וכיצד לנתח את הנתונים לגיבוש דפוסי לכידות ( חזרות). רוברטSTAKE משתמש בחקר המקרים המרובה של אותן 15 מדינות באירופה על מנת להדגים כיצד מקרים מגוונים ושונים תורמים לתובנות שמקרה בודד אינו יכול להקנות למחקר משמעותי.

המאמר מציג מודל תיאורטי למחקר פעולה הנקרא מחקר פעולה התפתחותי – DAL. המודל המייצג את הביטוי Developmental Action Learning נגזר מהתיאוריה הרחבה יותר של ענף ההתפתחות הקוגניטיבית. המהות העיקרית של מודל תיאורטי זה הוא יצירת תנאים הכרתיים מקדימים ומכינים למשתתפי הניסוי או תהליך השינוי בארגון על מנת לקדם את תהליך השינוי הארגוני אותו מבקשים להטמיע. במאמר הנוכחי מודל ה-DAL מיושם הלכה למעשה ביצירת שינוי מנהיגותי בקבוצת אנשי מפתח באוניברסיטה גדולה. השימוש במודל DAL כחלק ממחקר פעולה יזום הוא מודל אפשרי ליצירת שינוי מנהיגותי שיתופי בארגון או במסגרת חינוכית כגון צוות ניהול בבתי ספר (Joseph A. Raelin; Jonathan D. Raelin)

בשנים האחרונות הוצעו תיאוריות תפיסתיות שונות לחקר השיח בתקשורת ממוחשבת (CMC). כתוצאה מכך, נוצרו גם ויכוחים ואי הסכמות לגבי המתודולוגיה הנכונה לניתוח דפוסי האינטראקציות בשיח המתוקשב בקבוצות דיון מתוקשבות. המאמר מנסה לפתור חלק מן המחלוקות ע"י גיבוש תיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded theory) לניתוח והבנת השיח המתוקשב. תפיסת השזירה של השיח המתוקשב המוצעת במאמר לגבי ניתוח סינכרוני של השיח המתוקשב מבוסס על מיפוי מתואם ומקביל של השיח המתוקשב. הניתוח מכוון לפענח את הזיקות הנרקמות בין תהליכי חשיבה יחידנית ואינטראקציות ממוחשבות קבוצתיות (הנרקמות בשיח מתוקשב סינכרוני קבוצתי). הכיוון של מדידת ובדיקת הזיקות בין חשיבה פרטנית וחשיבה קבוצתית נעדר עד כה ממרבית שיטות החקר המתוקשבות ומכאן חשיבותו של המאמר הנוכחי. מודל הניתוח המפורט במאמר יש בו כדי להציע גם מודל הערכה הממזג ניתוח איכותי וכמותי של יעילות התקשורת המקוונת. המחברים, ביניהם נמנה גם פרופסור, Curtis J. Bonk מאמינים כי תיאורית השזירה הינה תפיסה אנליטית נכונה יותר היכולה לסייע לנו להבין טוב את מהות השיח המתוקשב הסינכרוני (Shufang Shi, Punya Mishra, Curtis J. Bonk, Sophia Tan, Yong Zha)

מאמר זה משווה את מאפייני המחקר הנערך במכללות אקדמיות לחינוך לזה הנעשה על ידי חוקרי חינוך באוניברסיטאות. הניתוח מראה בבירור, כי המחקר במכללות לחינוך הוא בעל מאפייני תוכן ייחודיים בהשוואה למחקר באוניברסיטאות, אך אינו ייחודי באופן חד- משמעי מנקודת מבט מתודולוגית. הוא שונה בעיקר בהתמקדותו בנושאים הנוגעים להכשרת מורים, ואוכלוסיית המחקר שלו היא בעיקר מתכשרים להוראה ומורי מורים. אמנם הוא נוטה למחקרי פעולה ולמחקרים איכותניים אחרים, אך בסופו של דבר אינו שונה במובהק משיטות המחקר המסורתיות שבהן מתמקד גם המחקר באוניברסיטה (סימה יוגב, אברהם יוגב)