שיטות מחקר
מיון:
נמצאו 101 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

  • לינק

    המאמר מתאר את השלבים הראשונים של מסע מחקר קולבורטיבי שנערך באוניברסיטת אדינבורו ע"י מורים מהמחלקה לפיתוח ומחקר של תוכניות לימודים בבית הספר לחינוך. למרות היותם מרצים באוניברסיטה שהמחקר בה הוא בעל שם, לא רצו החוקרים כקבוצה להתנתק מהעניין שלהם בסטודנטים ובהוראה. הם רצו למצוא דרך שתכלול עניין זה בצד העשייה המחקרית. התהליך המפורט במאמר העלה נושאי מפתח על פני השטח בבהירות ואיפשר לחוקרים להכיר בנושאים אלה כמרכיבים משותפים לקבוצה החוקרת כולה. השיתוף, התיאור וההבהרה וההכרה סיפקו לכידות מקצועית למה שעד כה היה בבחינת מסעות שונים של אנשים שונים במרחבים מבודדים זה מזה. ההקשר שבו נערך המחקר לא נחקר עדין רבות. הוא נערך תחת לחצים חזקים לביצוע מחקרים ובקהילייה חוקרת בעלת ידע מועט על מחקר עצמי. כך שיש גורמים ייחודיים המבדילים מחקר זה ממחקרים אחרים ( Gemmell, T., Griffiths, M., & Kibble, B).

  • לינק

    המאמר הנוכחי בוחן את השילוב של קורס שיטות מחקר המבוסס על מחקר פעולה במסלול תואר שני להוראה בארה"ב ומגיע למסקנה כי מורכבות הנושא יוצרת אתגר לא פשוט ללומדים ולמרצים. הסטודנטים נחשפו למתודולוגיות של מחקרי פעולה , אך לא הצליחו להפנים את חשיבות מחקר הפעולה ככלי להשבחות ההוראה. ממצאי המחקר מלמדים כי לסטודנטים להוראה לתואר שני יש לעתים התנגדות קוגניטיבית פנימית ליישום של מחקר פעולה בישום בכיתה. בחלקה נובעת התנגדות פנימית זו מחוסר הבנה של שיטת מחקר הפעולה , אבל עיקר הבעיה נובעת מכך שסטודנטים להוראה , גם בתואר שני מתקשים להפנים את חשיבות התהליך על פני התוצר ולכן הדרך שבה הם מיישמים מחקר פעולה לוקה בחסר (Jill Bryant; Alisa Bates )

  • לינק

    ניתוח נתונים במחקר איכותני – הוא ספר (אסופת מאמרים), משנת 2010 , המציע מגוון רחב של שיטות לניתוח נתונים שאינם כמותיים. חלק מהשיטות ידועות יותר, חלקן פותחו או עוצבו מחדש על ידי הכותבים. אלו גם אלו מתוארות בספר בפירוט, מודגמות ונדונות. הספר מאפשר לחוקרים להתעמק בשיטות השונות ולבחור את אלה המתאימות לנתונים שצברו; הם יכולים לבחור שיטה אחת בשלמותה, ליצור צרוף של שיטות, או לקבל גיבוי לעיצוב שיטה המשלבת שיטה קיימת עם חידוש משלהם. המאמרים בספר נכתבו על ידי מיטב החוקרים בישראל. לאה קסן היא פרופסור חבר לעבודה סוציאלית. חוקרת איכותנית אשר הקימה בשנת 1996 את המרכז הישראלי למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מיכל קרומר-נבו היא מרצה בכירה במחלקה לעבודה סוציאלית על-שם שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וראש המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה באוניברסיטה זו.

  • לינק

    הקולאז' המטפורי הוא כלי מחקרי חדש המאפשר חשיפה להבנת עולמו הפנימי הגלוי והסמוי של המשתתף במחקר. הכלי מאפשר למשתתף במחקר להביע הבנותיו באמצעות ייצוגים מילוליים ותמונתיים בו זמנית ביחס למושאי מחקר שונים בתחום החינוך. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להדגים את השימוש בקולאז' המטפורי ככלי להבנת המשמעות של תופעות בעיני סטודנטים להוראה. החוקרות, בעלות ניסיון במתודולוגיה, נתבקשו לנתח בנפרד באמצעות כלי המחקר ארבעה קולאז'ים לצורך בדיקת המהימנות. בבדיקת ארבעה משתתפי המחקר נמצאה רמת מהמנות גבוהה בין החוקרות (89%), כשסיווגו באופן עצמאי את הקולאז'ים ( גילה רוסו-צימט ויעל דן-אביבי).

  • לינק

    מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

  • לינק

    הרצאתה המקיפה והמרתקת של שלומית פרי ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב ) בכנס Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע , מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות. בהרצאה נסקרת גם Medhodspace -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).

  • לינק

    שאלת חקר צריכה לעמוד בחמישה קריטריונים חשובים: שאלה פתוחה, עשירה, מחוברת, אפשרית ורצוי מערערת. שאלה מערערת: על מוסכמות, על "דעות ברורות" ועל "אמיתות מוסכמות". שאלה מערערת מוחקת את סימן הקריאה ובמקומה מציבה סימן שאלה. דוגמה: במשך שנים רבות טענו חוקרי השואה, שהיודנראטים (נציגי המועצות היהודיות שמונו ע"י הנאצים בגטאות) היו משתפי פעולה עם הנאצים! חוקרים אחרים, שלא חששו לשאול שאלה מערערת, מצאו שמרבית היודנראטים לא שתפו פעולה עם הנאצים אלא היו נאמנים לקהילותיהם. במאמרון הקצר ומאיר העיניים ( המיועד לתלמידים וגם לסטודנטים ) מוצגת דוגמא כאשר מודגמת לגביה ניסוח שאלת חקר לפי הכללים והעקרונות שנלמדו קודם

  • לינק

    מאמרו החשוב של פרופסור מרואן דוירי מנתח באופן ביקורתי את גישות המחקר הניסוייות המתיימרות לבדוק קשרים סיבתיים בין גורמים. הניתוח בנוי על הגישה המערכתית שמניחה כי התופעות מתרחשות בתוך מערכת של גורמים ולא כתוצאה מהשפעה סיבתית של גורם או גורמים על גורם או גורמים אחרים. בעקבות הדומיננטיות של הגישות הניסוייות במדעי החברה והרפואה, הצטברו כמעט בכל תחום תוצאות מחקר סותרות. המאמר מסביר שתופעת התוצאות הסותרות היא תופעת לוואי לגישות הרדוקציוניסטיות ומבהיר שהשפעת גורם א' על ב' תלויה בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים. לכן כשנבדק הקשר בין א' לבין ב' בנוכחות או בהעדר גורמים אחרים, התוצאות עלולות להיות סותרות. המאמר מדגיש חשיבות האינטראקציה בין הגורמים וקורא לאימוץ גישה מערכתית בהבנת תוצאות המחקר המצטברות. חקר השאלות על סיבתיות חייב להתמקד במערכת הסיבתיות, תוך שיתוף פעולה בין המחקר הכמותי והאיכותי, ובין-תחומי הידע השונים, ותוך שימוש במחקרי ניתוח-על ושמירה על ראייה פילוסופית כללית.

  • לינק

    רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר. אפשר במסגרת רשת חברתית זו: לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר,לדון בהם ולהעיר הערות, להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא , לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, להתעדכן באירועים בתחום. בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

  • סיכום

    בבתי הספר התיכוניים בהולנד הוכנסו בשנים האחרונות רפורמות שונות ובהן הרפורמה של למידה בדגש על מכוונות-עצמית של הלומד. כדי שלומדים יהיו לומדים לאורך החיים הם מונחים ליטול חלק פעיל בלמידה ובהכוונה של הלמידה שלהם בבית הספר. כתוצאה מכך תפקיד המורה מתרחב ומשתנה מהסטאטוס של הדמות הדומיננטית בשיעור המעבירה ידע לתפקיד של מאמן המנחה ותומך בלמידה העצמית של תלמידיו (Oolbekkink-Marchand, 2006, Van-Eekelen et al., 2005). המורים נדרשים לכן לידע נוסף חדש, לכשירויות חדשות ולשינוי אמונות בדבר למידה והוראה. התהליך מחייב התאמה של תוכניות ההתפתחות המקצועית, שאחת מהן, שנחקרה כאן, עוסקת באימון (coaching) הדדי בין עמיתים. התוכנית מאפשרת למורים הלומדים להיות מעורבים בדיון מתמיד על המאמצים לתמיכה בלמידת התלמידים, לנסות שיטות הוראה חלופיות ולהחליף ביניהם משוב הנגזר מתצפיות הדדיות ( Zwart, R.C., Wubbels, T., Bergen, T., & Bolhuis, S)

  • לינק

    בשנים האחרונות הוצעו כמה וכמה חוקרים בחינוך גישות שונות וזוויות שונות לחקר הקהילות המקצועיות של מורים . זוויות מחקר אלו היו אמנם מועילות בתיאור הדינאמיקה של הקהילות המקצועיות , אך אף לא אחת מהן לא הציעה גישה אינטגרטיבית לאיסוף מידע ונתונים מכל ביה"ס אלא נטו להתמקד בשיטת חקר המקרים בקבוצת מורים מסוימת או שכבת לימוד מסוימת בביה"ס. המחקר הנוכחי מנסה לאמץ גישה מחקרית יותר אינטגרטיבית יותר המבוססת על מודל תיאורטי אינטגרטיבי יותר הנקרא social capital theory. עפ"י גישה זו יש לנתח את הפעילות של קהילות מורים בו-זמנית הן באינטראקציות הפורמאליות והן באינטראקציות הלא-פורמאליות. כלומר, יש לנתח את רשת הקשרים החברתיים של קבוצת המורים ולא רק את האינטראקציות המקצועיות פדגוגיות שלהן. גם חילופי מידע בין מורים במסדרון או ליד המכונית הן בחזקת נתונים בעלי ערך להבנת הדינאמיקה בביה"ס. גם המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיית חקר המקרים ,אך כאמור בגישה אינטגרטיבית יותר של ראיונות עומק עם גורמים רבים ( ישירים ועקיפים) שנערכו בשני בתי ספר לצורך השוואה וגם ראיונות עם המנהלים. שאלת המחקר ביקשה לבדוק קונקרטית את גורמי ההצלחה או הכישלון ( תהליכי שינוי ) של רפורמה שנערכה בבתי ספר אלו. מדובר בשני בתי ספר יסודיים בקליפורניה ( William R. Penuel, Margaret Riel, Ann E. Krause & Kenneth A. Frank).

  • לינק

    ספרו החדש של ד"ר Norm Friesen מציג בצורה מעמיקה ומעניינת תפיסות מחקריות ומתודלוגיות מחקריות הישימות ללמידה מתוקשבת באינטרנט. הספר מציג שיטות מחקר נרטיביות, ניתוח תוכן, ניתוח שיח וחקר אינטראקציה בפורומים ובקבוצות דיון (כגון חקר בלוגים בכיתה). כמו כן, מוצגים בספר כמה חקרי מקרה בתחומי הלמידה המתוקשבת מהם ניתן ללמוד על היישום המעשי של שיטות המחקר בהוראה מתוקשבת.

  • לינק

    הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).

  • לינק

    המאמר המדעי הוא סוגה בעלת חשיבות רבה בקרב קהיליית השיח המדעית. השליטה בכתיבה המדעית היא מאבני היסוד להצלחתו של המדען-החוקר, שכן קידומו וביסוס מעמדו תלויים כמעט לחלוטין ביכולתו להעלות על הכתב ברציפות ובהתמדה את מחקריו ולהביא לידי פרסומם בכתבי עת נחשבים . כיצד התפתחה סוגה זו? מהן המטרות שהחוקר מבקש להשיג באמצעותה וכיצד הן מושגות? מיהו `הדובר` במאמר המדעי? כיצד הוא יוצר איזון בין הדרישה לאובייקטיביות מדעית, לצניעות ולזהירות ובין הצורך לטעון את טענותיו בקול בהיר וסמכותי? כיצד הוא מבסס את המרחב המחקרי שבתוכו יוכל לטעון טענות חדשות? ספר זה מציע תשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות. באמצעות ניתוח לשוני ורטורי של מאמרים מדעיים בעברית מתחקה המחברת אחר האסטרטגיות הלשוניות והרטוריות של כותבי המאמרים להשגת תכליתם העיקרית ( זהר לבנת).

  • לינק

    מחקר חדשני ושיטתי שנערך בביה"ס תיכון אמריקאי שעבר תהליכי שינוי לקראת הפיכתו לביה"ס מצומצם יותר ( small-school-reform). מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יש קשר בין הלכידות החברתית של התלמידים וההישגים הלימודיים שלהם. כלומר, באיזה מידה מאפייני הקשר החברתי הלא פורמאלי (כגון למידת עמיתים) בין התלמידים מצביעים על שיפור בהישגים הלימודיים . שיטת המחקר הייתה ניתוח רשתי (social network analysis) שהיא בעלת תקפות רבה בניתוח תהליכים חברתיים קבוצתיים בארגונים, אך ישימה גם למחקר חינוכי בביה"ס. הממצאים לא הצביעו חד-משמעית על קשר ישיר בין למידת העמיתים הלא פורמאלית / ההתגבשות החברתית לבין הישגים לימודיים כי הם תלויי הקשר בכל ביה"ס וגם מושפעים ממשתנים אישיים של הלומדים . יחד עם זאת, המתודולוגיה המחקרית של ניתוח רשת חברתית מאפשרת ע"י ניתוח מבנה דפוסי הרשת החברתית של ביה"ס להראות התקדמות והשפעות גם בתחום הלימודי ( Spiro Maroulis & Louis M. Gomez ).

  • לינק

    המדריך המחקרי לתכנון שיח ביישומי תקשוב בחינוך הוא ספר עיון חשוב למחקר חינוכי. הצורך במתודולוגיות לחקר השיח החברתי והתקשורתי בסביבות למידה בכלל ובסביבות למידה ממוחשבות הניעו את המחבר לגבש ולקבץ ביחד פרספקטיביות מחקריות שונות על נושא השיח החינוכי ולכן יש בקובץ מאמרים זה פרספקטיביות לא רק מנקודת מבא חינוכית מחקרית גרידא אלא גם מנקודות מבר בינתחומיות היכולות לסייע לתובנה המחקרית של השיח החינוכי והתקשורתי במערכות למידה מתוקשבות, בקהילות מתוקשבות ובלמידה מרחוק ( Rocci Luppicini ).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי שאותו הובילה פרופ' לווין בארה"ב היה לבחון האם האמונות הסמויות והגלויות של פרחי ההוראה משפיעות ההתנסות הפדגוגית המעשית שלהם. המחקר בוחן את הליכי התגבשות תפיסות העולם האישיות המעשיות של פרחי ההוראה. שיטת המחקר הייתה ניתוח תוכן של ניירות עבודה שנאספו מ94 סטודנטים להוראה. המחקר הנוכחי הוא חלק ממחקר מעמיק יותר שנועד לבחון דרכים שבהם מורי המורים יכולים לעצב את התפתחות תפיסות העולם הפדגוגיות של הסטודנטים המועמדים להוראה (Levin, Barbara, Ye He)

  • סיכום

    המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

  • תקציר

    המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין