תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence based practice עבור אנשי החינוך. הכותבת מראה כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם (מיכל צלרמאיר)

פרופ' עמיה ליבליך, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומכללת תל אביב -יפו , היא מומחית למחקר איכותני פנומנולוגי, ופרי מחקריה – בשיטת הריאיון הנרטיבי – ראה אור בספרים רבים ובעשרות מאמרים. היא ניאותה לתת הרצאה על עבודתה באמצעות מערכת "אופק" של האוניברסיטה הפתוחה וניתן לצפות בה באמצעות מערכת הוידאו של האוניברסיטה הפתוחה.

הביקורת פותחת בסקירה מפורטת של פרקי הספר ודנה בהמשך בתרומתו של הספר לתחומי המחקר במדעי החברה וההתנהגות. לדעת , כותב הסקירה , פרופסור דוד בר-גל, הספר מתעלם מכל תיאור היסטורי של התפתחות האידאות וההנחות התיאורטיות שביסוד גישת הניתוח .לדעת כותב הביקורת, יש חשיבות רבה בחשיפת ההיסטוריה של התפתחות האידאות המרכזיות שהובילו להתפתחות פרידגמת המחקר האיכותני.

תוכנת אטלס היא כלי עבודה לניתוח איכותני של סוגי נתונים גדולים ומגוונים: טקסט, חומר גרפי (תמונות, ציורים, מפות) ושמיעתי (קלטות) ווידאו.התוכנה מלווה את החוקר האיכותני. ניתן בקלות לנהל את הנתונים: לשלוף במהירות את הציטטות של הקודים, ואת כימותם, ולקבץ זמנית יחידות משמעותיות ממסד הנתונים של החוקר ליחידה חדשה. החוקר יכול לקשר בין קודים במטרה ליצור רשתות סמנטיות של קשרים בין מרכיבי הטקסט. ניתן למזג קודים לקוד-על (מושג), ליצורתמונה ויזואלית (מיפוי) המצביעה על הקשרים בין חלקי הטקסט (ציטוטים, קודים, מזכרים) ולבצע שאילתא בוליאנית או סמנטית על הקודים. ברמה זו מתחילה בניית מודל ויצירת תיאוריה.

זהו מאמר בעל אופי מתודולוגי, שמטרתו להציג ולהדגים בפני החוקר במחקר האיכותני את המונח "אינטרטקסטואליות" כמושג וכשיטה העשויה לכונן מסגרת לניתוח ולפרשנות של נרטיבים קצרים או של סיפורי חיים. המאמר מציג את המסגרת התיאורטית , ומדגים את יישומה במחקר האיכותני בקריאה ובפרשנות של סיפורי חיים. האינטרטקסטואליות כמושג מרכזי בחקר תרבות מתאים במיוחד למחקר האיכותני הנרטיבי , המושתת על סובייקטיביות המספר , הסיפור , המאזין/החוקר , ועל הממד היחסי והבלתי קבוע של הידע . עם זאת , שימוש באינטרטקסטואליות כשיטה פרשנית במחקר האיכותני לסוגיו תובע מהחוקר מודעות ויכולות שהמאמר הנוכחי מציגן . לאור מטרתו המתודולוגית של המאמר בחרו המחברות בנרטיבים שמייצגים סוגים שונים של קישור אינטרטקסטואלי ברמות מפורשות שונות, ברמות מורכבות שונות וברמות אידיאות שונות (אילנה אלקד –להמן , חוה גרינספלד ).

סקירה מעודכנת של חוקרים ישראליים מתחומי הכלכלה והתקשורת על שימוש בקבוצות מיקוד כשיטת מחקר איכותנית, מתודולוגיה מחקרית, דרכי שימוש ודרכי חקירה כולל שימוש בקבוצות מיקוד באינטרנט. קבוצות מיקוד עשויות להשתלב בכל אחד משלבי המחקר. הן עשויות לשמש כמחקר עצמאי או להשתלב במחקר רחב יותר. ניתן להיעזר בהן לשם גישוש לפני מחקר מתוכנן, כמהלך אחד או משלים במהלך מחקר קיים או לשם בדיקת יישומיו של מחקר לאחר עריכתו. קבוצות מיקוד עשויות לסייע בתכנון פעילויות, בהערכתן ובפיתוחן כמו גם בהערכת השפעתן העתידית של פעילויות שונות. הן גם עשויות לעזור בבחינת היפותזות כלליות ובפיתוח שאלות או רעיונות לשאלונים של מחקר כמותי וראיונות אישיים. (עדי גבתון, דורון בן-שאול)

השאלה שבכותרת נידונה בנייר זה על בסיס מחקר איכותי שעסק ב"ידע פרקטי אישי" של מורים. במערך המחקר היו שני מרכיבים עיקריים: חשיפת הידע הגלוי באמצעות תצפיות פתוחות שנתוניהן נותחו ע"פ קטגוריות emic ועובדו באופן כמותי, וחשיפת הידע הסמוי, באמצעות ראיונות אתנוגרפיים שנתוניהן נותחו ועובדו רק באופן איכותי. שני המרכיבים רלוונטיים למחקרי פעולה אלא שבניגוד להם המחקר האיכותי נועד להבין את התופעה ולא לשנות אותה. השאלה היא: האם עיבוד כמותי שמיושם במחקר פעולה חייב אף הוא להתבסס בלעדית על חשיבה של הפרדיגמה האיכותית או שזהו מערך שיכול להישען בו זמנית גם על חשיבה פוזיטיביסטית? (ניצה שפרירי)

פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

למה לחקור סיפורי חיים? האתיקה הדיאלוגית של ניתוח נרטיבי. בעוד שהספרות הבוחנת כיצד לערוך מחקר איכותני מתפשטת במהירות, מעט מדי תשומת לב מוקדשת להשלכות המעוגנות בבחירת שיטות מחקר כאלו. שיטות איכותניות לוקחות חלק במאמץ הנעשה לאחרונה, להשמעת קולותיהם של יחידים. הקשבה לקול האישי מחייבת נקיטת עמדה בדבר דרישתו של אותו קול לשמירת האוטנטיות של העצמי שלו. ( Arthur Frank )

במאמר זה מוצעת שיטה חדשה לניתוח סיפורי חיים. שיטה זו מבוססת על כותרת הסיפור שניתנה על-ידי המספר בתום הריאיון המרכזי. כותרות אלה מנותחות כטקסט על ידי החוקר במטרה לזהות את "קו הסיפור". "קו הסיפור" שנמצא בניתוח הכותרת מושווה לזה שזוהה בניתוח סיפור החיים. באמצעות השוואת "קווי הסיפור" ניתן לזהות את "צופן העל" של סיפורי החיים מעבר לסיפור הבודד. הדגמת השיטה נעשית במאמר זה על כותרות שנתנו נשים מוכות לסיפור חייהן. המאמר מסתיים בדיון על יתרונות ומגבלות של השיטה ( לאה קסן) .

מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).

נרלייזר, תוכנה ידידותית למחקר איכותני, מעניקה למשתמשים בה כלי המאפשר לבצע ניתוחים של טקסטים ונתונים איכותניים, ליצור תיאורים נרטיביים, לאגור מידע ביבליוגרפי, ליצור סקירת ספרות ולבנות תיאוריות המעוגנות בנתונים. תוכנת הנרלייזר הושקה לראשונה בשנת 2003 ונמצאת בשימוש של חוקרים מתחומי מדעי החברה, הרוח, החינוך ומתחומים נוספים. מרחב השימוש של תוכנה זו עושה אותה מתאימה כמעט לכל הדפוסים של מחקר איכותני, ממחקר מובנה בעל גישה מחקרית "אובייקטיביסטית" עד למחקר התואם את הגישה הקונסטרוקטיביסטית.

במסמך זה, המחברים מציגים מדריך מעשי המלמד איך בתי ספר עוסקים במחקר עצמי, שאמור להוביל לשינוי. המאמר מוצג בדרך מעשית, שמסוגלת להוביל לביצוע בשטח. (Henry Colin, Stephen Kemmis )