שיטות מחקר איכותניות
מיון:
נמצאו 53 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ההנחה הבסיסית במחקרים המוצגים בספר התודעה הלומדת היא שניתן לחשוף את המחשבות של המורים על תהליכי למידה באמצעות התבוננות בהוראתם. המחקרים מבוססים לפיכך על צפייה בשיעורים ובמפגשים בפועל. המהלך המשותף לכל החוקרים היה צילומם במצלמת וידאו לשם בחינת מורים והוראתם. הספר מאפשר למתעניינים בחקר ההוראה והלמידה להכיר תהליכים של מחקר פרשני המיוצגים בתחומי דעת מגוונים, כגון היסטוריה, אמנות חזותית, ביולוגיה וחשבון, וכן במפגשי ייעוץ חינוכי ותכניות מניעה. בפרקיו השונים מוצעת הסתכלות פרשנית מרתקת במיומנויות הוראתיות הנותנות ביטוי להבנתו המעמיקה של המורה את האופן שבו מתרחשת הלמידה אצל תלמידיו, ונבדק האם לכל המלמדים הבנות דומות לגבי הלמידה, ומה ייחודי או משותף לכל מי שעוסק בהוראה ( מרים מבורך וגילה רוסו-צימט).

  • לינק

    תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).

  • לינק

    אסופת מאמרים זו עוסקת בסיפורים שבני אדם מספרים על עצמם ובגישות שונות לחקירתם מפרספקטיבה איכותנית. כל המחקרים נערכו במכללה אחת להכשרת מורים, בה גם סופרו ונאספו. עיקר הדגש בספר הוא בשיטות המחקר והניתוח השונות והמגוונות שהוא מציע בניסיון להבין את הסיפורים ולתת להם פרשנות. כך נפרשת בפני הקוראים קשת של גישות מחקריות המניבות יחד תמונה מרתקת של האנשים הבונים את מערכת החינוך הישראלית. הספר נכתב ונערך על ידי קבוצה של שמונים נשים שעבדה בצוותים קטנים במשך ארבע שנים, בשיתוף פעולה מלא, תוך ניסיון להדגים עבודת נשים במיטבה. הוא נחקר בדרך שניתן להגדירה כדרך עבודה נשית ומציג תוצרים של נשים חוקרות ( אסף , מרב, הלר, ערגה, טוהר, ורד) .

  • לינק

    אמיר דותן, המלמד בלונדון מונה מניסיונו את התנאים הנדרשים ליצירת מחקר של סביבה מתוקשבת תוך התבססות על קבוצות מחקר כשיטת מחקר איכותנית. קבוצת מיקוד היא שיטת מחקר איכותנית שכיחה ומקובלת המספקת מגוון דיעות בפרק זמן קצר יחסית תוך כדי ניהול דיון מבוקר בו מנהל הדיון מכוון את השיח, מעלה נקודות להתייחסות ודואג שהאווירה תהיה פרודוקטיבית. כחלק מעבודת גילוי הדרישות המתמשכת של פרויקט המו"פ APOSDLE עורכים דותן וצוותו מספר קבוצות מיקוד בחברות המוגדרות כקהל יעד פוטנציאלי של המערכת בכדי לשמוע מה העובדים חושבים עליה והאם היא יכולה להתאים לסביבת העבודה שלהם מבחינה ארגונית, תהליכים ואופי העבודה שלהם. לא פחות חשוב ומעניין הוא ללמוד באופן כללי איך אנשים עובדים, מתקשרים, לומדים וחולקים ידע ומידע אחד עם השני.

  • לינק

    בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ממושג התוקף (של הכלי) לתהליך התיקוף, והספרות החלה לעסוק בסוגים השונים של פרוצדורות תיקוף. המאמר המקיף ומאיר העיניים של פרופסור יצחק פרידמן מסביר את ההבדלים בין תיקוף פנימי לבין תיקוף חיצוני, תוקף המחקר במחקרים איכותניים, כמותיים ומעורבים והדרישות לשמירה על רמה גבוה של תוקף המחקר. בהרצאה הוצגו סטנדרטים ליצירת עקביות גבוהה במחקר בכלל ובשיטות מחקר מעורבות בפרט (יצחק פרידמן)

  • לינק

    מחקר נרטיבי הוא חקר התנסויות כסיפור. זוהי דרך של חשיבה על התנסות. כמתודולוגיה יש בו התבוננות בתופעה. כדי להשתמש במתודולוגיה יש צריך לאמץ ראייה מיוחדת, נרטיבית, של התנסות כתופעה נחקרת (Connelly & Clandinin,2006 ). הכותבים מתמקדים במאמרם במחקר הנרטיבי בתחום החינוך. כותבי המאמר מדגימים את תהליך המחקר הרטיבי שהם מציעים תוך שילוב שתי דוגמאות מחקרים לאורך המאמר ( Clandinin, D.K., Pushor, D. & Murray Orr, A).

  • לינק

    המאמר מדווח על חקר מקרה באוניברסיטה בריטית בה למדו הסטודנטים את תחום תקשורת ההמונים באמצעות גישות מידעניות של חיפוש והערכת מידע. הסטודנטים נעזרו בבלוג קבוצתי באינטרנט של קבוצת הלמידה שלהם כדי לבטא את ההתקדמות שלהם בחיפוש המידעני, לכתוב משובים והתייחסויות וכדי לתעד את הדרך שבה השיגו את המטרה. מסקנות המחקר מלמדות כי השימוש בבלוגים לצורך הערכה מעצבת בקורסים מבוססי תקשוב בהחלט אפשרי ויש בו כדי לתרום רבות לתהליך המחקרי, אך מבחינת החוקר מדובר בתהליך עתיר זמן ובבעיה של מיקוד מבחינת מטרות הלמידה. חרף חסרון זה, השימוש בבלוגים בלמידה תורם רבות לגיבוש הסטודנטים כקבוצה (Lisa Foggo)

  • סיכום

    המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי אהודה על מורים ומורי מורים. אולם, לאהדה ולתחושת הנוחות יש מעלות וחסרונות. יש המניחים שמחקר נרטיבי הוא קל לביצוע ובעל פורמטים ידועים בכתבי עת, בעבודת מחקר או בספרים. כותבי המאמר סבורים שחקר נרטיבי הוא יותר מאשר "לספר סיפורים". יש בשלבי המחקר השונים מורכבויות רבות, ובמאמר הנוכחי הם מפנים את תשומת הלב לחשיבה על תכנון מחקרים נרטיביים תוך התמקדות בדרכי העבודה של מורים ומורי מורים. הכותבים משרטטים שלושה צומתי הכרעה ושמונה מרכיבים תכנוניים שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקר נרטיבי. הם מתייחסים גם לנושא הכתיבה של המחקר. המאמר כולל גם תיאורים של שני מחקרים נרטיביים שמהם נלקחות דוגמאות להסבר המרכיבים השונים המופיעים במאמר. (Clandinin, J. D., Pushor, D., Murray Orr, A)

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

  • מאמר מלא

    מצגת חשובה שנלוותה להרצאתה של ד"ר ד"ר נאוה כהן-אביגדור, בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה נובמבר, 2006. לאינטרנט השפעה מכרעת על תיאוריות ועל יישום של המחקר האיכותני. הסגולות הדומיננטיות ברשת (דינאמיות ואינטראקטיביות), הן המשפיעות באופן משמעותי. (צרכני התקשורת). מורכבות המחקר באינטרנט וההתמודדות עם הגדרות ועם מושגים מחקריים חדשים, תובעות: פתיחות מחקרית, יצירתיות, גמישות מחשבתית, והתנתקות מסוימת ממבנים קשיחים שהיו מקובלים בחקר מדיה מסורתיים ( נאוה כהן-אביגדור ).

  • תקציר

    על סמך הדיונים המתקיימים מעת לעת בפורומים השונים של רשות המחקר של מכון מופ"ת, בנוגע למחקר המתבצע במכללות להכשרת מורים הוחלט לבדוק: מהם תחומי המחקר המיוצגים במחקרים? מה הנושאים הנחקרים ביותר? מהן שיטות המחקר הבולטות? האם חל שינוי במדדים אלו לאורך השנים? לשם כך נותחו שתי חוברות תקצירי מחקרים מהשנים תשנ"ט –תשס"א ותשס"ב – תשס"ד, וכן הצעות נוספות מהשנים תשס"ה – תשס"ז. הממצאים מתבססים על הנתונים הכמותיים וניתוח התקצירים. (נעמי פייגן, עדנה צרפתי)

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

  • סיכום

    אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.

  • לינק

    בספרו המעודכן משנת 2006 מדגים רוברט STAKE, מגדולי המומחים בעולם לשיטת חקר המקרים כי מחקר מרובה מקרים אינו חייב לחקור מקרים בעלי נושא משותף ומסביר כיצד ליצור את הלכידות (חזרות וזיקות) בין ממצאי המקרים הנפרדים והשונים. ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר. כל אחד מן המקרים יש בו ייצוג של מערכת יחסים וזיקות שונה ולכן , מדגיש רוברט ,Stake אנו מנסים לצפות בכל מקרה בהקשרו הטבעי על מנת שנוכל מאוחר יותר לגבש את הפרשנות שנודעת למקרה , אבל גם באופן יחסי והשוואתי למקרים אחרים שנבחנו. הספר של רוברט STAKE משנת 2006 הוא ייחודי בכך שאינו מציג רק מתודולוגיה אלא מתאר רב-פרויקט בינלאומי על כל היבטיו , מדובר על רב-פרויקט הנקרא Step by Step המתאר תכניות לגיל הרך (קדם יסודי) במדינות שונות . מדובר מחקר שנמשך שנתיים ב15 מדינות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בספר שהוא גם מתודולוגי וגם תיאורי (מתוארים ממצאי עשרות מקרים של חינוך קדם יסודי וממצאי הראיונות שנערכו במדינות השונות) מדגים ,Stake כיצד ניתן ליצור זיקות ועוגנים בין המקרים השונים והנפרדים וכיצד לנתח את הנתונים לגיבוש דפוסי לכידות ( חזרות). רוברטSTAKE משתמש בחקר המקרים המרובה של אותן 15 מדינות באירופה על מנת להדגים כיצד מקרים מגוונים ושונים תורמים לתובנות שמקרה בודד אינו יכול להקנות למחקר משמעותי.

  • סיכום

    במאמר נעשה ניסיון להציג אבני נגף הניצבות בדרך למימוש הכוונות והמטרות של מחקר פעולה. הוצג הקושי הטמון ביצירת שינויים חברתיים, בשינוי ביחסי כוח בין קבוצות שונות, בשינוי לקראת יתר דמוקרטיזציה ביחסים בין הקבוצות השונות בתוך מערכת היררכית וסמכותית. מערכת זו מתפקדת לאור הגישה הביהוויוריסטית, שמטרתה "להעביר" ידע ולא לבחון ידע או לייצר ידע חדש. מכיוון שמחקר פעולה מתרחש בתוך הקונטקסט הקיים של יחסי הכוח, הוא עלול להיות מכשיר בידי בעלי הכוח. מחקר פעולה נועד להשמיע את קולה של המורה או התלמידה לא כ"משתפת פעולה " נבונה וכנועה של הממסד החינוכי אלא כקול מחאה, כדי לבחון את הנתפס כמובן מאליו ולפעול נגד חוסר הצדק. כמו, כן, מתייחסת מחברת המאמר לסוגיית הזמן, שהיא, לדעתה, אבן נגף עיקרית בביצוע מחקר פעולה (יעל דיין)

  • סיכום

    מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

  • רפרנס

    אסופת מאמרים זו היא פרי החשיבה והלמידה של משתתפי הסמינר "זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי" שהתקיים ב"אחוזת אוהלו" בפברואר 2003 בחסות מכון מופ"ת. כותבי המאמרים המקובצים באסופה זו הם כולם משתתפי אותו סמינר המייצגים מגוון של תחומי פעולה ומחקר: אנתרופולוגים, אנשי מחקר חברתי, חוקרי חינוך, חוקרים מתחום העיצוב ומורי מורים. כמו הכותבים כך גם תוצר כתיבתם הוא רב-גוני ומשקף תחומי תוכן שונים, שיטות מחקר מגוונות ומבחר של קישורים הרלבנטים לאנשי מחקר ולאנשי מעשה כאחד. האסופה מיועדת לכל מי שמתלבט בשאלה כיצד מגשרים בין מחקר פעולה שמכוון בעיקר לשינוי ולשיפור הפרקטיקה המקצועית לבין מחקר איכותי שמכוון בעיקר ליצור ידע חדש או לארגן ידע מחדש (דלית לוי, עורכת)

  • מאמר מלא

    אחד המדדים לבחינת מדעיותה של עבודה מחקר היא רמת האמינות שהיא מציגה לקורא. מושג אמינות (trustworthiness) מוצע כתחליף לתוקף ולמהימנות הנדרשים במחקרים כמותיים וכן במחקרים איכותיים מסורתיים. ניתן לבנות מחקר בעל אמינות גבוהה באמצעות שימוש בדרכים אחדות (איילון, 2005): הקפדה על איסוף נתונים מקצועי, ביצוע מחקר מרובה מקרים, שימוש ב "תיאור מעובה" ושיפוט על ידי קוראי המחקר, בקרה על ניתוח הנתונים, והצלבה (נעמה צבר בן יהושע )

  • סיכום

    הוויכוח המתמקד בנושא התבחינים במחקר איכותי נמצא בעיצומו. רשימת התבחינים הפתוחה ובת-השינוי שמציעה לינקולן שונה מזו שבה הצטייד החוקר הניטרלי הפוזיטיביסטי ופוסט-פוזיטיביסטי שחתר לשקף (Rorty, 1979) במראה המחקרית אמת אוניברסלית הנמצאת אי שם בעולם באמצעות המשולש הקדוש של תוקף, מהימנות והכללה (Kvale, 2002). החוקר האיכותי המצטייד ברשימת תבחינים פתוחה ובת-שינוי מציב את עצמו מתוך בחירה בהקשר מקומי לנוכח קהילה של אנשים מסוימים, קשוב לקולות החברים באותה קהילה וחותר לבנות משמעות בשיתוף פעולה עם בני הקהילה ולמענם, מתוך דאגה עמוקה לצדק ולכבוד בין אישי ( עירית קופפרברג ).

  • רפרנס

    אוסף מחקרים של חוקרים במכללות להכשרה להוראה ובבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בתחומי דעת כמו: למידה, הוראה, הכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. בכל אחד מפרקי הספר דיווח מחקרי "טכני" בשילוב שיקולי הדעת שהנחו את החוקר בבחירת נושא המחקר, שיטת המחקר, דרכי ניתוח והצגת נתונים. חלקו הראשון של הספר מתמקד במחקרים על למידה והוראה, וחלקו השני מוקדש לנושא ההכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. (עורכים: רוני לידור, ברברה פרסקו, משה זילברשטיין, מרים בן פרץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין