שיטות הוראה חלופיות
מיון:
נמצאו 53 פריטים
פריטים מ- 41 ל-53
  • לינק

    השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

  • מאמר מלא

    במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך" הציג פרופ' אלמוג בהרצאתו שורת סיבות לקריסתה של מערכת החינוך. עם זאת לטענתו, כסוציולוג והיסטוריון, יש להבין את ערעור המערכת כחלק מתהליך כללי ובקונטקסט רחב של המשבר המבני הדרמטי שמתחולל כיום בעולם, ולעובדה שכלל המערכות ששירתו את מדינת הלאום הפסיקו להתאים לתרבות הגלובלית. קיימת חוסר שביעות גוברת של התלמידים מבית הספר, המורים, שיטות הלימוד והחומר הנלמד. במקביל מעמד המורה נשחק והוא מתוגמל פחות והתשתיות הבית-ספריות אינן מותאמות לעידן הממוחשב ומהפכת הטלקומוניקציה. אלמוג מעריך שבעתיד, בין השאר, המערכת כולה תעבור תהליכי הפרטה ומיקור-חוץ ובתי הספר וסביבות הלימוד ייאלצו להיות גמישים הרבה יותר. (עוז אלמוג)

  • תקציר

    סקירה על דגמים פדגוגיים שונים של שיטת הג'יקסו כפי שמיושמים בבתי ספר בישראל. הסקירה כוללת דגם ייחודי של שילוב האינטרנט במהלך מערך הג'יקסו החינוכי. השילוב הממוחשב בא לידי ביטוי בשני נדבכים עיקריים: א. שימוש במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט במקום כרטיסי הפעלה רגילים ב. לכל קבוצת מומחים יש פורום ממוחשב ייעודי משלו בו הם יכולים לשתף פעולה ולהשלים את קטעי החקר הייחודים שלהם. לכל צוות יש גם אוסף כלים לעיבוד המידע דיגטלי. במערך מתוקשב זה משמש המורה כמנחה (MENTOR) ולא בהכרח כמנהל הפרוייקט. (עמי סלנט)

  • סיכום

    תיאור תהליך ההכנה של מרצים ומורי מורים להעברת יחידת לימוד באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות (PBL ). מרצים בדבלין, אירלנד נדרשו להשתתף בסדנת הכנה שבועית אשר נמשכה כ-10 שבועות. בתהליך ההכנה נדרשו המרצים לעבוד בשיתוף בצוותים כדי לפתח יחידת הוראה להכשרת פרחי הוראה באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות. נקודת המוצא לצוות מתמחה בסדנה הייתה בחירה וגיבוש בעיה אוטנטית עליה תתבסס יחידת ההוראה המתוקשבת לפרחי ההוראה (Donnelly, R )

  • לינק

    קורס בפדגוגיה לסטודנטים במסלול היסודי (ג'-ו') המתמחים בהוראת המתמטיקה. בקורס נלמדים ההגיונות המרכזיים בהוראה (הגיון החיקוי, העיצוב והפיתוח), האסטרטגיות בהוראה, דרכי ההוראה הנגזרות מהן, ייערך ניתוח משווה של תפיסות חינוכיות שונות. יושם דגש על העקרונות של דרכי הוראה אלטרנטיביות: הוראה פרונטלית, למידה שיתופית והוראה מותאמת; עקרונות אלו וילוו בדרכי ישום בהוראת המתמטיקה. על-פי התיאוריות יפותחו שיקולי דעת פדגוגיים להתאמה בין דרכי ההוראה השונות לבין הילד, המורה והתכנים. במסגרת התרגיל יתנסו הסטודנטים באופן אישי בתכנון יחידות הוראה והפעלתן על פי האלטרנטיבות השונות, התאמת שיטות הוראה וחומרי למידה, והתאמת אמצעי הוראה על-פי שיטות הוראה שונות לכיתה הטרוגנית. קורס זה נלמד במקביל להתנסות המעשית בבית הספר בהיקף של שש שעות שבועיות (ראיסה גוברמן גלבוב).

  • תקציר

    המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

  • סיכום

    עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

  • לינק

    ישנה נטייה לבלבל פעמים רבות בין שתי פילוסופיות החינוך: שיטת מונטסורי והשיטה האנטרופוסופית. לכן נכתב לאחרונה מאמר מאמר מקיף המנתח וסוקר את ההבדלים בין שתי השיטות: מונטסורי ושטיינר. מאמר זה פורסם במקור באנגלית במגזין האוסטרלי לענייני חינוך Sydney’s Child. (רונית לסטר)

  • תקציר

    מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

  • תקציר

    שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים (case study) אינה חדשה במהותה אבל מרכזיותה גדלה בתקופה האחרונה נוכח החשיבות הפדגוגית שמערכות חינוך מייחסות לטיפוח חשיבה ביקורתית וליכולת קבלת החלטות מושכלת בכיתה. ההתעניינות המחודשת בשילוב שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים היא גם תולדה של מדיניות פדגוגית בהשכלה הגבוהה בארה"ב להגביר את השילוב של חקר מקרים מעבר לרפואה ולמשפטים גם בתחומי מדעי הרוח והחברה. המאמר מתאר את היישום של שיטת חקר המקרים בתחומי הכשרת המורים באוניברסיטת Villanova University ליד פילדלפיה בארה"ב. בשיטת חקר המקרים יש חשיבות רבה לתכנון מראש של שאלות הרקע המנחות לפני הצגת המקרה בפני הסטודנטים והמאמר מציג את עקרונות הצגת הנושא והתסריט על פי תפיסתו של Dottin ,2001 ואת תהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי של הסטודנטים להוראה עפ"י המודל של The Taylor-Whitaker Case Decision-Making Scaffold . אלמנט נוסף שנשקל בתכנית היה יצירת תחרות גלויה (Case Study Contest) בין הכיתות/קורסים הלומדים בשיטת חקר המקרים (Ray Heitzmann ).

  • מאמר מלא

    יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • לינק

    ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין