שיטות הוראה חלופיות
מיון:
נמצאו 53 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

  • סיכום

    למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות הPBL למעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות הPBL בכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.

  • לינק

    מפאת הפופולאריות האקדמית של אקדמיית קאן (Khan), רעיון ההוראה ההפוכה הפך נפוץ ובר-מהימנות במעגלים של אנשי חינוך. רעיון זה ניתן לתמצות באופן הבא: שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית. היתרון במודל זה הוא שהתוכן הלימודי הופך לנגיש יותר וקל לו ללומד להתמצא בו. ההרצאות הופכות לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה ( Gerstein, Jackie).

  • לינק

    גבעול – בית החינוך הדמוקרטי בגבעת אולגה, הוא בית חינוכי ותרבותי לתושבי גבעת אולגה וסביבתה. בשעה שמערכת החינוך בארץ ובעולם מדברת גבוהה גבוהה על ביה"ס העתידי ועל הצורך בשינוי מהותי , מיישם ביה"ס גבעול את המאפיינים של ביה"ס מתקדם בצורה מרתקת המיישמת הלכה למעשה את החשיבה של דיוואי בחינוך. כך לדוגמא , קיימת מסגרת הזמן הנקראת זמן חלו"ם (חשיבה, למידה ומיומנויות) . בעקרון הלמידה היא מכוונת תוצרים (BPL) ל-4 ימי שיא שנתיים, קבועים מראש. כמו כן , קיים מרכיב של חקר פתוח – למידת חקר פתוחה ועצמאית לפחות שעתיים שבועיות, בהן אין נושא מרכז אלא רק מודלינג של אחד החונכים, שתוצריה יוצגו רק פעמיים בשנה – בסיומי סמסטרים. להלן תיאור תכנון ההוראה והלמידה מתוך מסמך של ביה"ס הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה.

  • לינק

    לא מעט מילים נכתבו ונכתבים על שינוי בחינוך ,ללא ספק דברי חכמה, אך מרביתם במנותק מהשדה החינוכי ומהוויית ביה"ס . לא כזה הוא המקרה של Dr-Steve-Wyckoff אשר היה מורה במשך 30 שנה בבתי ספר בארה"ב ובקנדה ועדיין הוא מלמד באופן חלקי בבתי ספר. האתר שלו באינטרנט הנקרא Real-School-Change–Questioning-Assumptions-About-Education נוגע בצורה ישירה בשורשי הבעיה של תהליכי למידה אמיתיים ותהליכי שינוי נדרשים בבתי הספר, כל זאת מבלי להכביר מילים על מילים . לעתים, יכולים גם מורים ומנהלי בתי ספר להביע עצמם באתר ישיר ואמיתי זה המוקדש לשינוי חינוכי. כך, לדוגמא, כותב Ted-Hill, מנהל ביה"ס תיכון במשך 35 שנה שפרש לא מזמן לגמלאות: " במציאות הנוכחית והמאולצת , ייעודם של המורים בבתי הספר התיכוניים הוא לא להכשיר את התלמידים לחיים ולא להקנות הקנות להם תובנה ומיומנויות אלא להכינם לבחינות ההישגים בסיום התיכון ( בחינות כניסה למכללות הנקראות ACT and SAT tests . לדעתו של Ted-Hill המכיר מקרוב את תהליכי ההוראה בבתי הספר יש לעבור לשיטת הוראה אחרת המבוססת על למידה מאותגרת פרויקטים (Project-Based-Learning ) שתהיה הרבה יותר מרכזית בהוויית ביה"ס ואשר תהיה כפופה לתבחינים וסטנדרטים ארציים מחייבים של הערכה. להערכתו של Ted-Hill הדגשת למידה מאותגרת פרויקטים בהוראה ובלמידה יש בה כדי להפיח יצירתיות הן בקרב התלמידים ולשנות את מהות תפקידם של המורים בבתי הספר התיכוניים.

  • לינק

    הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים. ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי – IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה". ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח. לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.

  • לינק

    במאה ה-21, אנו זקוקים לכל המיומנויות אשר הבחינו את בני המין האנושי כיוצרים ותומכים של תרבויות, כיזמים של טכנולוגיות, וכמעצבים של דרכי חיים ושלטון. מיומנויות אלה, שהן קריטיות יותר היום מאי פעם בעבר, כוללות "חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, שיתוף פעולה, יצירתיות, הכוונה עצמית, מנהיגות, כושר הסתגלות, אחריות [ו]מודעות גלובלית" (Walser, 2008: 2). לרשימה זו, מוסיף מחבר הפרק את המיומנות החשובה של החקירה ( Barell, J ) .

  • לינק

    ספר המאמרים החדש בעריכתה של פרופסור Kitty-te-Riele מאוסטרליה על שינוי סביבת הלמידה וההוראה בבתי ספר זוכה לעניין רב בעולם. קובץ המאמרים כולל פרקים מעניינים על חדשנות פדגוגית בבתי ספר, מרחבי למידה מסוג אחר בבתי ספר , למידה מתוקשבת ולמידה מבוזרת חוצת גבולות בין ביה"ס והבית , זהויות הלומדים בבית הספר כיום וסוגי הדיאלוג הנחוצים , פדגוגיות התקווה בבתי הספר ואפשרויות יישומן ועוד. בתיאור הפריט ניתן לקרוא גם המחברים ותוכן העניינים של הספר.

  • לינק

    שיטת הג'יקסו מתבססת על הרעיון של למידת עמיתים. במסגרת זו כל משתתף אחראי על תחום תוכן מוגדר שבו הוא מתמחה ואותו עליו להקנות לחבריו.האחריות והמחויבות המשותפת מאפשרים שיתוף פעולה וחלוקת עבודה. בקבוצות האם כל משתתף אחראי על תחום מוגדר ובקבוצת המומחים כל הנציגים אחראים על אותו תחום תוכן . התדריך השיטתי, שהוכן על ידי מדריכות במחוז הצפון בהנחיית יהודית הרשקוביץ, מסביר את חלקי הפעילות , הכנת המשימות בקבוצת האם, היערכות להכנת המשימות בקבוצת המומחים, והיערכות לשיתוף ודיון במליאה .

  • סיכום

    חדר מחקר העוסק בתוכנו של ספר שמואל הוא דוגמה המוצעת כמיזם להוראה חלופית בתחומי דעת שונים. הוא בנוי כמרכז למידה שבו כעשרים "תחנות חקר". בתחנות משמשים מרכיבים מתחומי דעת שונים. בכל תחנה מוצג ממצא ארכיאולוגי מדומה שבו רמזים המכוונים לאירוע או לדמות שעל התלמיד לפענח תוך כדי הפעלת דרכי חקירה מגוונות. "המרכז" מציע לתלמיד פעילויות ייחודיות שבאמצעותן הוא חווה תהליכי למידה מאתגרים. תמצית הפעילויות: 1. נטילת חלק בהתרחשויות מתקופת המקרא על ידי תרגומן לחוויות עכשוויות; 2. התחקות אחר דמויות ואירועים בדרך חקירה בלשית; 3. בתהליך ביצוע המשימות נוגע התלמיד במושגים מתחומי דעת שונים המרחיבים את אופקיו (שמעון לוגסי)

  • לינק

    מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

  • לינק

    ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.

  • לינק

    למידה תוך כדי עשייה נחשבת כלמידה היעילה ביותר והאינטרנט מוסיף לה מימדים שקודם היו בלתי אפשריים כגון המחשה ויזואלית של מקרים ותהליכים, סימולציה ממוחשבת ועוד. המאמר בוחן באופן מקיף את המשמעויות של למידה אותנטית ואת השפעת האינטרנט והסביבות המתוקשבות עליה. נסקרים פרויקטים שונים בארה"ב המנצלים את סביבות המחשב והאינטרנט על מנת לקרב את הלמידה האותנטית לעולמם של התלמידים והסטודנטים ולאתגר אותם, ביניהם משחקי סימולציה ממוחשבים בתחומי איכות הסביבה והגיאוגרפיה המבוססים על הקשרים בינתחומיים רחבים (The Mekong e-Sim). כמו כן, מובאת הדוגמא של למידת כתיבה באמצעות סביבת למידה מתוקשבת שיתופית לעמיתים Calibrated Peer Review -CPR ומוצגים יתרונותיה ללומדים מבחינת תפיסת הלמידה האותנטית (Marilyn M. Lombardi)

  • לינק

    המורה קתי קאסידי מלמדת כיתות א' וב' בביה"ס בניו-זילנד בעזרת בלוג וגם באמצעות הקמת פרויקטים של מאגרי מידע שיתופיים מסוג ויקי. לכל תלמיד יש בבלוג הכיתתי מרחב יצירתי משלו בו הוא יכול להעלות עבודות, ציורים ודפים. אחת לשבועיים מקימים התלמידים יחד עם המורה קתי מרכז משאבים יעודי (על בסיס תוכנת ויקי) כלשהו המוקדש לנושאי העשרה בתוכנית הלימודים. כך לדוגמא, פותח מרכז משאבים כיתתי המוקדש לדינוזאורים על כל ההיבטים והתלמידים בכיתות ב' משתתפים בתהליך. גם בארה"ב יש התרחבות של יישומי מחשב בחינוך המבוססים על בלוגים וכתיבה. על פי דיווחים שונים יש כבר 18 אלף בלוגים חינוכיים של מורים ברחבי ארה"ב.

  • תקציר

    בעוד למידה מאותגרת בעיות נחשבת מזה שנים כשיטת הוראה מוצלחת ומוכחת בבתי ספר לרפואה בעולם, קיים קושי משמעותי ביישומה כשיטת הוראה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הקושי נובע מאתגרים רבים, בחלקם מנטאליים, איתם נאלצים מורי התיכון להתמודד במהלך יישומה של שיטת ה-PBL כשיטת הוראה חלופית המאתגרת את התלמיד ללמוד בסביבה חקרנית של חקר מקרים או סימולציה של בעיות אוטנטיות. המאמר מציע כמה הצעות פדגוגיות שנועדו לסייע למורים לאמץ את שיטת הוראה מאותגרת הבעיות בכיתה. האתגרים העיקריים שיש להציב בפני המורים הם יצירת תרבות של שיתופיות וחילופי מידע בכיתה, סיגול תפיסת תפקיד אחרת במהלך ההוראה בכיתה ומעבר להנחיה ולתמיכה בלמידה עצמית של תלמידים. המאמר החשוב מתווה את ההליכים בהם יש לנקוט על מנת להעביר את המורים מתרבת הוראה פרונטאלית לתרבות הוראה מאתגרת בעיות (Peggy A. Ertmer, Krista D. Simons)

  • לינק

    במאמר מוצגים בצורה שיטתית ממדי האינטליגנציה (לפי גרדנר), מאפייניהם ודוגמאות לפעילויות לימוד /מטלות ולחלופות להערכה לכל אינטליגנציה. כמו מציג המאמר המעולה של ד"ר מרים וליצקר את הסוגיה של מטלת ביצוע אוטנטית העשויה לשמש תשתית להערכה חלופית רב ממדית. מוצגות בצורה בהירה ומדגימה דוגמאות לדרכי עבודה במטלת ביצוע אותנטית לפי תיאוריית האינטליגנציות המרובות. במבנית מובאות הצעות לדרכי עבודה על משימות לימוד או על מטלות ביצוע ולהצגתן. את דרכי העבודה אפשר להחיל בכל נושא ובכל מבנית (בתחומי המדע והטכנולוגיה)

  • לינק

    בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

  • לינק

    אתר בריטי המכיל מספר איזורי תוכן מעניינים ושימושיים בתחומי היצירתיות והחדשנות: שיטות ליצירתיות: אוסף מקיף של עשרות שיטות שונות בתחום היצירתיות – פתרון בעיות, העלאת רעיונות, דיון קבוצתי, סינון רעיונות, ועוד. כל שיטה מתוארת באופן תמציתי בעמוד נפרד, לרבות ההקשר שלה, הדרך לבצע אותה, ואיזה שיטות חלופיות ומשלימות קיימות. לדוגמא : SCAMPER (שיטה להעלאת רעיונות), Mind Mapping (שיטה לרישום רעיונות), ו-Delphi (שיטה לקבלת החלטות).

  • סיכום

    לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)

  • לינק

    מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין