השימוש בווטסאפ כאמצעי תקשורת רווח בקרב בני נוער כיום, שרבים מהם מבלים שעות במרחב הווירטואלי, בייחוד במהלך הערבים ושעות הלילה בפרטיות בתיהם. מאמר זה מבקש לתרום לדיון לגבי השפה הדיאלוגית וה"שיחות" הנערכות במפגשי המרחב הווירטואלי והדרך שבה אנשים צעירים תופסים מרחב זה, השפעתו עליהם, והקשרים ההדדיים שלהם בתוכו. המאמר מציג את הממצאים ממחקר שהתבסס על קהילת חקר פילוסופית שבה תלמידים דנו ב"אני" ו"אתה" (האחר) ובאינטראקציה ביניהם בקהילת ווטסאפ (Kizel, Arie, 2017).

החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

חלון ראווה מתחלף (תצוגה דינאמית מתחלפת) הוא אחד השינויים העיצוביים של ממשק המשתמש ברשת פינטרסט בשבועיים האחרונים. מנגנון חלון הראווה החדש בפינטרסט מאפשר למנהלי הלוחות/תצוגות להציג פריטים חדשים באותם לוחות/תצוגות שהם בוחרים עפ"י שיקולי עניין ותצוגה. הדבר דומה לחלון ראווה שמציג כל העת בצורה אטרקטיבית את התכנים/פריטים החדשים בחנות או בגלריה (עמי סלנט).

מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).

במאמר שהתפרסם השבוע (ספטמבר 2016) באתר Curatti מדגיש הכותב, מומחה לאוצרות תוכן, כי רשת פינטרסט היא פלפטפורמה מתוקשבת אשר 90 אחוז מהפעילות בה היא בעיקרה אצירת תוכן (curation). פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות. פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר (עמי סלנט).

ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

מעל 10 שנים היה מקובל, אצלנו המידענים, להתחיל כל חיפוש ויזואלי באיתור חומרים ויזואלים ותמונות באתר פליקר, אך בשנתיים האחרונות אינסטגרם הוכיחה את עצמה כרשת חברתית לתמונות הכי פופולארית שיש. מאות מליוני משתמשים חולקים תמונות ומפזרים ב'האשתגים' לכל עבר. אבל החיפוש היעיל ביותר באינסטגרם הוא באמצעות סט הכלים של אתר אינטרנט יעיל בשם WEBSTA (עמי סלנט).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנחים במדיה חברתית במסגרות לימודיות. נחקרו העדפות הוראה שונות של מנחים, מנקודת מבט פדגוגית, בסיוע של ערכת מדיה חברתית. התוצאות הראו שהמנחים בעיקר העדיפו ללמד את הנושא שלהם ברמות היישום וההבנה. הם השתמשו לעתים קרובות בחומרים מבוססי-טקסט ועיצבו את הקורסים שלהם כמבוססי-בעיה או במודל של פרזנטציה (Selcan Kilis, Yasemin Gulbahar, Christian Rapp, 2016).

Listly – שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד' (אפרת מעטוף).

ילדים במדינות עשירות משתמשים באינטרנט לצורך רישות חברתי ומשחק בשיעורים גבוהים מאוד, בייחוד באוסטרליה. מחקר זה בוחן באם פעילויות אלו משפיעות על הישגים לימודיים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים תוך שימוש בנתוני מבחן פיז"ה (PISA) של שנת 2012 הנערך בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). התוצאות מציעות ששימוש ברשתות חברתיות מקוונות מפחית הישגים לימודיים. וההיפך, משחק במשחקים מקוונים מעלה ציונים במבחנים (Alberto Posso, 2016).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

החיפוש ברשת פריטי המידע פינטרסט (Pinterest) שונה לחלוטין מגוגל, ובכל זאת כל חודש מיליוני אנשים מכל רחבי העולם מריצים בפינטרסט 2 מיליארד שאילתות (חיפוש מידע יזום), חלקם הגדול מהמגזר העסקי. מה הייחודיות של מנוע החיפוש בפינטרסט שגורמת ל-100 מיליון איש לעשות בו שימוש מושכל כל חודש? בפינטרסט יש 30 מיליארד פריטי מידע, אשר נבחרו וסווגו לקטגוריות של לוחות מידע ע"י אנשים הנוטלים חלק ברשת החברתית של פינטרסט. במידה מסויימת ניתן לתאר תופעה זו כחכמת ההמונים. שום אלגוריתם של גוגל אינו יודע לסווג ביעילות מאות מיליוני פריטי מידע לקטגוריות ברורות וגם ויזואליות (עמי סלנט).