מצגת ההרצאה של עמי סלנט בכנס מידע 2016 ביום ג' 24 למאי 2016, במלון הילטון ת"א. נקודות עיקריות: כדי לחפש תמונות ביעילות לא די בגוגל; צריך להשתמש גם בבינג וגם ביאהו; צריך גם להפעיל רב-מנוע; וכדאי מאד גם לחפש ישירות בפינטרסט, אתר התמונות המתוייגות הגדול באינטרנט (עמי סלנט).

במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

המטרה של מחקר זה הייתה לחקור אילו אסטרטגיות הוראה מובילות לביצועי למידה טובים יותר ואילו סגנונות קוגניטיביים משפיעים על למידה מאסטרטגיות הוראה המבוססות על דיונים מקוונים במסגרת של רשת חברתית. המשתתפים במחקר היו מעורבים בארבע פעילויות של דיון: דיון בכתיבה מופשטת, דיון המבוסס על פתרון בעיות שיתופי, דיון מבוסס-פרויקט, ודיון בהערכת עמיתים, כאשר ההשתתפות שימשה כדי לסייע בקידום השוואות בין כל קבוצה (Wu, Sheng-Yi, 2016).

המשימה של פלטפורמת "ניפגש" היא יצירת חוויה לימודית שמעצימה את הלומדים וגם את המורים. הניסיון מלמד שכלים טכנולוגיים שאינם אינטואיטיביים לשימוש לא מצליחים להיטמע בבתי הספר ולא מייצרים את האימפקט החינוכי הצפוי מהם. לכן הפלטפורמה המתוקשבת של "ניפגש" מאד ידידותית ומאד אינטואיטיבית לשימוש ולא צריך לקחת קורס או השתלמות על מנת להכירה ועל מנת לעשות בה שימוש. פלפטפורמת "ניפגש" באמצעות כלי משחוק וכלים חברתיים, מספקת סביבה לימודית וחברתית מלהיבה לתלמידים ומנגישה להם את המידע שהם צריכים באופן דינמי ומהנה, כפי שהם מורגלים מחיי היום יום שלהם. באופן זה, ההיענות שלהם לפעילויות המורה מעודדת את המורות להמשיך לפעול ולהפעיל (עמי סלנט).

פעם היו לנו בהיסטוריה אימפריות ששלטו בארצות, עמים, יבשות ובחומרי גלם של אוצרות טבע. כיום יש לנו אימפריות מתוקשבות של נתונים, בעיקר אימפריות היודעות לנתח נתונים צבורים על המשתמשים שלהם. לפייסבוק יש יתרון בכיוון זה והיא אכן משקיעה סכומי עתק לפיתוח למידה חישובית על מנת לזהות את סוג האינטראקציה שיש להתאים למשתמשים שלה. פייסבוק מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח מתקדמים בתחומי הלמידה החישובית על מנת להתאים לכל משתמש את סוגי המידע ואת סוגי האינטראקציה (עמי סלנט).

משורה של ניסויים שערכנו במהלך השנה האחרונה בחיפוש תמונות, התברר בוודאות כי תוצאות החיפוש של חומרים ויזואליים במנוע החיפוש Bing טובות לאין ערוך מאשר תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל. היקף התמונות במנוע החיפוש Bing מגוון ועשיר יותר בהשוואה לגוגל וגם הפריסה שלהם בתוצאות החיפוש נוחה יותר. ניתן בקלות רבה יותר לראות את סוג רשיון זכויות היוצרים וניתן לסנן בקלות יותר את סוגי הקבצים ופריסתם (עמי סלנט).

הסקירה נכתבה מנקודת מבט של כותב בלוגים ולא בהכרח מנקודת מבט של איש טכנולוגיה כפי שחווינו ברוב המקרים. כותב הסקירה הנוכחית משתמש באופן שוטף בכל פלטפורמות הבלוגים הקיימות, טאמבלר (Tumblr), וורדפרס (WordPress) ובלוגספוט (Blogger) ועוקב אחר התפתחויות טכנולוגיות בפלטפורמות אלו. בסוף הסקירה ניתן לראות את הבלוגים שלו בכל אחת מהפלטפורמות הנ"ל (עמי סלנט).

היפותיזת "חוכמת ההמונים" (Wisdom of Crowds) הוכנסה לתחומים רבים, אך לא לחינוך. קבוצות עם ידע ומיומנויות מגוונים מקבלות החלטות טובות יותר מאשר קבוצות הומוגניות או קבוצות מומחים. המגוון מוסיף נקודות השקפה שונות, שמשפרות את יכולת פתרון הבעיות של הקבוצה. השימוש המוגבר ברשתות חברתיות מאפשר להפעיל את חוכמת ההמונים ביצירת גישות חינוכיות חדשות למטרות הוראה-למידה. מאמר זה מדגים את השימוש בחוכמת ההמונים לצורך הכנת מערכי שיעור ויחידות לימוד. כל מערכי השיעור ויחידות הלימוד שופרו בעקבות חוכמת ההמונים (Klieger, Aviva, 2016).

המטרה של חקר מקרה זה של Edchat#, קבוצת מחנכים שנפגשת מדי שבוע בטוויטר, הייתה לחקור התפתחות מקצועית בלתי פורמלית מבעד לעדשות של תיאוריית קהילות המעשה (communities of practice). נותחו תצפיות בצ'אטים, ראיונות עם המשתתפים ומסמכים ארכיוניים. Edchat# שיקף היבטים מסוימים של קהילת מעשה, כולל חפיפה בתיאור של מי שייך אלייה, קשרים הדדיים ממושכים, העדר פתיחה מקדימה בשיחות, הצבה מהירה של בעיה לדיון וזרימת מידע מהירה (Britt, Virginia G.; Paulus, Trena, 2016).

בעוד הילדים דוהרים אל תוך העידן הדיגיטלי החדש ומעבירים אליו את מרכז חייהם, בתי הספר נותרים מאחור, מתלבטים בשאלה אם להיכנס גם כן פנימה – ואם למערכת החינוך יש אחריות גם על מה שקורה לתלמידים מחוץ לשעות הלימודים, בתוך הרשת החברתית (תמירה גלילי).

עמי סלנט מדווח בבלוג המועיל שלו על הכלי המתוקשב GIMME BAR. מדובר בכלי המאפשר לצבור בקלות פריטי מידע ויזואליים לתוך לוח השראה או לוח אוספים שאתם יוצרים. השמירה היא בענן באינטרנט ולא אצלכם במחשב. הוא פועל בדומה ל-Pinterest אבל בשליטה מלאה שלכם. עשוי להתאים בעיקר למורים המעוניינים ליצור לעצמם אוסף מצטבר בענן וגם ככלי עזר שניתן להפעיל באמצעותו תלמידים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, במשימות של ניהול מידע ומידענות (עמי סלנט).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

בין השנים 2010 ל-2015 "סינה וייבו", אתר המיקרו-בלוגינג הגדול ביותר בסין, חולל 95,015 פוסטים מ-62,074 משתמשים המתייחסים למושג "קורסים מקוונים פתוחים המוניים" (MOOCs). ניתוחי סדרות עיתיות (Time series) חשפו דפוסים מובחנים בנפח הפוסטים במהלך פרקי זמן שונים. הנפח של הפוסטים במהלך השבוע, למשל, הגיע לשיאו ביום שני ולאחר מכן ירד מדי יום עד שהגיע לנקודת שפל ביום שבת. הממצאים עשויים לספק תובנות לקבוצות המעבירות קורסי MOOC כדי להפעיל או לבחון אסטרטגיות לגבי התזמון (כלומר, הזמן בשנה שבו ניתן להציע/לא להציע קורס MOOC, הזמן בשבוע שבו ניתן לפרסם/לא לפרסם חומר חדש, הזמן ביום שבו ניתן לקבוע/אי-אפשר לקבוע מפגשים לרב-שיח מקוון) (Jingjing Zhang, Kirk Perris, Qinhua Zheng, Li Chen, 2015).

מסכי ה-Dashboard (מסכי בקרה או לוח מחוונים) הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של התנהלות ניהול התוכן. מדובר למעשה על לוח בקרה שהוא אוסף של הפעולות העיקריות בניהול, כדי שבמבט אחד נוכל לראות את כל אפשרויות הפעולה מבחינת ניהול פריטי התוכן. תצוגה של אפשרויות הביצוע החשובות ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי (עמי סלנט).

Tackk הוא פורמט חדש ופשוט, המאפשר לכל אחד ליצור באופן מיידי ולשתף את התוכן שלהם באינטרנט. אין תוכנה או התחברות נדרשת. שום צורך במיומנות עיצוב. אין קהילה להצטרף. רק לבקר ב-Tackk ולהתחיל להקליד. כאשר תסיימו יצירת Tackk שלכם, תוכלו לשתף אותה באופן מיידי עם חברים ברשתות החברתיות שלכם או באינטרנט בכללותו. זה לא יותר מסובך מלהדביק עלון ללוח מודעות בית הקפה (עמי סלנט).

עמי סלנט בסקירה חדשה הכוללת עצות מועילות ודוגמאות לשימוש במנוע החיפוש של פייסבוק (Graph Search): "בחודש האחרון התחלתי שוב להשתמש בגרף החיפוש של פייסבוק (פיתוח שהתחיל ב2013) ואני חייב לציין שהם הולכים ומשתפרים מבחינת יכולת הדלייה ואיחזור המידע. לא הייתה להם בעייה בשנת 2015 לגייס עוד 1,000 מהנדסי תוכנה שיעבדו על שיפור האיחזור של מנגנוני הגרף" (עמי סלנט).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק, טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם. אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא Social Searcher, שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד (עמי סלנט).