-
לינק
כאשר בוחנים באופן רטרוספקטיבי תכניות תקשוב בחינוך, רואים כי מרבית המדינות בעולם מדגישות הליכי הצטיידות במחשבים בכיתה והשתלמויות מורים. אבל יש מקומות בעולם שהעדיפו לנקוט בגישה אחרת שעשויה להביא תוצאות משמעותיות בתהליכי התקשוב. בטנסי בארה"ב הבינו כי אבן הנגף ליישום פדגוגי מתוקשב היא השמרנות בתי הספר התיכוניים. לכן, הם יזמו לפני כמה שנים מהלך פדגוגי משמעותי המחייב כל תלמיד תיכון בעיר ממפיס ללמוד קורס מקוון אחד לפחות כחלק מדרישות החובה לסיום ביה"ס תיכון. מהלך אסטרטגי כזה יש בו לדחוף את בתי הספר התיכוניים לקדם את הלמידה המתוקשבת. בתי הספר צריכים לפתח קורסים מתוקשבים באינטרנט ולהניע את המורים לפתח חומרי למידה מתוקשבים. לאורך זמן , המהלך של יצירת קורסים מקוונים מחייבים עשוי להשפיע יותר על עומק התקשוב של בתי הספר התיכוניים מאשר תכניות הצטיידות או השתלמויות מורים רגילות. טנסי היא לא המדינה הראשונה שנקטה ביוזמה כזו.
-
לינק
-
סיכום
הצגת הספר כקורס המקוון המושלם עשויה להיראות מעט יומרנית. העורכים – Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M.-מודעים היטב שאין דבר כזה הקורס המושלם, למרות כותרת הספר. העורכים מודים שהקורס המקוון המושלם הוא "פנטזיה" (עמוד 10), אבל הם גם טוענים שאפשר להתקרב לשלמות מעין זו. זו נקודת הפתיחה להבנת התוכן של הספר, מבנהו, בחירת הנושאים ועבודת המחקר המוצגת בו, ואת התרומות יקרות הערך של המומחים, שכולם תורמים למגוון של התוכן ולעושרו. הדבר הראשון שעורכי הספר מבהירים הוא שכדי שקורס מקוון יהיה מצוין, עליו לעקוב אחר תכנון המונחה על-ידי סטנדרטים של איכות. רק אז אנו יכולים לדבר על קורס מקוון טוב ( Marta Ruiz-Corbella).
-
סיכום
אוניברסיטת Massachusetts Institute of Technology הודיעה ביום שני על תכנית חדשה שתאפשר לכל אדם ב כל מקום להשתתף בחינם בקורסים המקוונים שלה-ובפעם הראשונה לקבל אישורים רשמיים עבור הצגת בקיאות בנושאים שנלמדו. אוניברסיטת M.I.T. הובילה את הדרך לעידן של למידה מקוונת לפני עשר שנים על ידי פרסום של חומרי הקורסים שלה בפוסטים מקוונים האתר של האוניברסיטה Open Coursewareהמאפשר גישה חופשית, כולל כעת קרוב ל-2,100 קורסים ומשתמשים בו יותר מ-100 מיליון אנשים ( TAMAR LEWIN).
-
לינק
כאשר המדובר בשיעורים וירטואליים, מהי נוכחות, ומה הקשר בינה ובין השתתפות פעילה בכיתה? המאמר בוחן סוגיה זו ועוסק בקונספט ובתפיסת הנוכחות בשיעורים וירטואליים על בסיס מודל קהילת החקר (community of inquiry) לפי גריסון, אנדרסון וארצ'ר, ומנסה לתאר את חווית הלמידה של סטודנטים בקורס וירטואלי בהיבט הקוגניטיבי, החברתי והפדגוגי של הנוכחות. מסקנות המאמר מעידות על נוכחות גבוהה בשיעורים וירטואליים (Ross McKerlich , Terry Anderson, Marianne Riis, Brad Eastman.).
-
לינק
הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.
-
תקציר
מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד הלומדים משלבים מקורות מידע מקוונים באינטרנט באסטרטגיות שלהם ללמידה עצמית. התהליך של פיתוח אסטרטגיות הלמידה הללו והחשיבות של אסטרטגיות אלה נחקרו בהרחבה, אבל קיים מחקר אמפירי מועט לגבי כיצד הסטודנטים מושפעים (מבחינת ההישגים )מהסביבות המקוונות. מחקר זה התמקד בקשר בין השימוש במקורות מידע מקוונים באינטרנט לתוצאה הכוללת של הסטודנטים. הנתונים נאספו מ-105 סטודנטים שנה ראשונה שלמדו בקמפוס ומ-258 סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק לאחר שהשלימו את חובותיהם בקורס מבוא לשיווק ( Dowell, David John; Small, Felicity A).
-
לינק
תכנית iSMART (ראשי תיבות של Integration of Science, Mathematics, and Reflective Teaching – שילוב של מדע, מתמטיקה והוראה רפלקטיבית) היא תכנית לתואר שני המשלבת מתמטיקה ומדע מקוונים עבור מורים בחטיבות הביניים ברחבי טקסס. מאמר זה, כחלק מפרוייקט מחקר גדול, מתאר את השלבים הראשוניים של תהליך התכנון של תכנית iSMART עבור הקבוצה הראשונה של מורים בסתיו 2010 תוך התמקדות בפיתוח התכנית. המחברים מספקים את התכנית שלהם לגבי יישום מתמשך ותכנון מחדש של התכנית עבור הקבוצה הראשונה של של iSMART הכוללת 25 מורים ( Lee, Mimi Miyoung; Chauvot, Jennifer; Plankis, Brian; Vowell, Julie; Culpepper, Shea).
-
לינק
מחקר זה בוחן את התמיכה בסטודנט, בייחוד בהקשר של קורס מתוקשב , המתמקדת בעיקר בהדרכה הניתנת לסטודנטים במסגרת הקורס המקוון. שלוש קטיגוריות לתמיכה זוהו ושימשו למטרת מחקר זה. 110 סטודנטים השלימו סקר מקוון לגבי תפיסות התלמידים את התמיכה ושביעות רצונם מהקורס המתוקשב במסגרת קורס מקוון שניתן לסטודנטים של תואר ראשון באוניברסיטה גדולה הנמצאת בדרום מזרח ארה"ב. התוצאות הראו שהתמיכה הנתפסת קושרה באופן משמעותי לשביעות הרצון הכוללת של הסטודנטים מהקורס המקוון. הממצאים ש ל מחקר זה מציעים שהמורים /מרצים צריכים לשקול ולבדוק אילו סוגי תמיכה זמינים לסטודנטים ולספק דרך קלה לגישה לתמיכה ולניצולה ( Lee, Sang Joon Srinivasan, Sandhya; Trail, Trudian; Lewis, David; Lopez, Samantha).
-
לינק
נוכח ההתרחבות במשמעתית בלמידה מרחוק ובלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות חשוב גם לעתים לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות . המאמר עורך השוואה כלכלית שיטתית בין כמה דגמים פעילים של קורסים אקדמאיים בלמידה מרחוק , ביניהם , למידה מסורתית פנים –אל פנים, למידה מרחוק המופעלת ע"י הסגל האקדמאי של המוסד האקדמי ולמידה מקוונת המופעלת ע"י מדריכי חוץ או התקשרות עם מדריכים ואנשי חינוך מחוץ למוסד. מסקנות הניתוח הכלכלי הם כי קורסים בלמידה מרחוק באינטרנט כדאיים למדי למוסד האקדמי במיוחד בהשוואה לקורסים אקדמאיים פנים-אל-פנים. עוד נמצא כי מבחינת ניתוח עלויות וניתוח כלכלי המודל של העברת קורסים בלמידה מרחוק ע"י התקשרות עם גורמי חוץ הוא הכדאי ביותר למוסד האקדמי, אך גם החלופה של העברת הקורס בלמידה מרחוק ע"י סגל המוסד עדיפה מבחינה כלכלית על החלופה הראשונה של למידה פנים-אל –פנים ( Chris Garbett).
-
מאמר מלא
ההצלחה של למידה מקוונת תלויה בשילוב המיטבי בין הטכנולוגיה והפדגוגיה. שני ההיבטים מחייבים הכשרה. בהיבט של הטכנולוגיה, חייבת להיות היכרות מעמיקה עם המערכת אשר בתוכה בנויים אתרי הקורסים המקוונים. בהיבט של הפדגוגיה, חיוני לחשוף את המרצים לדרכים לשילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה, על-מנת לקדם פרדיגמות הוראה חדשניות. קידום שיתופיות ולמידת עמיתים, למידה אותנטית וממוקדת בעיה ולמידה סדנאית ומודולרית – כל אלה מהווים אתגר עבור המרצה בקורס המקוון וכן אמצעי להעצמת הלמידה. אחד המודלים הידועים מתייחס לשימוש הפדגוגי שנעשה באתר הקורס (Harasim, Hilts, Teles, & Turoff, 1995). לפי מודל זה, קיימים 3 אופנים של שימוש בממשקי למידה מקוונים . בהמשך לסקירה נוספו כמה מקורות מידע נוספים בנושאי איכות בלמידה מקוונת (אלונה פורקוש ברוך).
-
לינק
השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.
-
לינק
המחקר הנוכחי שנערך בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בפינלנד, ביקש לבדוק מה ההשפעה של ניסיון קודם בלמידה מתוקשבת על הישגי הלומדים. שיטת המחקר הייתה כמותית -פרשנית ואיסוף הנתונים התבצע במשך במהלך כמה וכמה קורסים מקוונים באוניברסיטה. הממצאים מלמדים כי להתנסות קודמת של לומדים עם המערכת מתוקשבת יש השפעה ( גדולה יותר מאשר נוטים לחשוב) על ביצועי והישגי הלומדים בקורס מקוון. עוד מלמדים ממצאי המחקר כי למשתנים מתווכחים בתהליכי הלמידה המתוקשבים ( כפי שהוצע במודל הלמידה של Biggs and Moore ) יש פחות משמעות בתהליך הלמידה. המסקנות הן שיש לחשוף את הסטודנטים ישירות לפלטפורמות למידה מתוקשבת ולעקרונות הלמידה המתוקשבת עוד בטרם התחיל הקורס באינטרנט. ליש ליצור מפגשי הדרכה מוקדמים לסטודנטים בקורס המקוון ולהדגים בפניהם פנים אל פנים את אפשרויות הלמידה השונות .
-
לינק
הסיקור של מאמרים ומחקרים בתחומי הלמידה בחינוך מתמקד בעיקר בפלטפורמות מתוקשבות ( כגון MOODLE ואחרים) או כלים דיגיטאליים , בעוד המחקרים מצביעים על כל כי איכות התכנים בקורס המתוקשב היא בדרך כלל יותר משמעותית מאשר הפלטפורמה המתוקשבת. על רקע זה מציג המאמר מודל חדשני להגברת יעילות הלמידה המתוקשבת באמצעות תכנים פעילים ומפעילים יותר. המודל של שילוב תכנים אותנטיים ומפעילים יותר הוצע במקור לקורסים מתוקשבים של מקומות עבודה , אך הוא תקף באותה מידה גם לקורסים מתוקשבים בחינוך ( Stoyanov, T).
-
לינק
המחקר המדווח במאמר מתמקד בהטמעת מערכת ה-Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל. ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים (blended learning). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, ובשלב זה נמשכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל הטמעת ה-Moodle שונה בשתי המכללות, ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי ההטמעה ולהשפעתם של תהליכים אלה על היקף השימוש באתרי קורסים; לשימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה-Moodle (תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ולדפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. המחקר התבצע במתודולוגיה כמותית בעיקרה. איסוף המידע התבצע אוטומטית באמצעות מערכת מובנית ב-Moodle לאיסוף נתונים. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה-Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. המשמעות היא שבעוד שהציפייה הייתה שה-Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש ברכיבים המסורתיים, שאינם דורשים שינוי מהותי בשיטת ההוראה ( ענת שמלא, אלונה פורקוש ברוך).
-
לינק
דרך הבלוג של ג'יי הורוויץ הגענו למאמרון מעניין של ליסה ליין . ליין מלמדת היסטוריה במכללה בדרום קליפורניה. בנוסף להוראת ההיסטוריה היא גם מנחה מרצים בשימוש בתקשוב בעבודתם. יש לה ניסיון רב בהוראה בקורסים מקוונים ובשילוב התקשוב בתהליכי למידה באופן כללי. המאמרון החדש שלה מכיל רשימה של תכונות שבעיניה מאפיינים את המרצה החדשן בתחום ההוראה המקוונת. היא מונה, למשל, פתיחות – הנכונות לשתף אחרים בניסיונות, הבנה של היסודות התיאורטיים של הלמידה המקוונת, השתתפות בגופים מקצועיים שעוסקים בתקשוב, ועוד. הנקודה האחרונה שלה אולי המעניינת ביותר: תובנה של המרצה כי הוראה מקוונת היא תחום דעת בפני עצמו. אחרי שהיא מונה את התכונות הרצויות ליין מוסיפה רשימה נגדית – תכונות שבעיניה מעידות על העדר של יוזמה חדשנית. באופן כללי מדובר בתכונות שמצביעות על התייחסות ללמידה מקוונת כלא יותר מאשר שימוש בנאלי בסביבת LMS.
-
לינק
פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).
-
לינק
רשת חברתית-מקצועית מזמנת הוראה ולמידה שונות מכל סביבת למידה אחרת. היא פונה ליחיד, כחלק מקהילה, לפתח את עצמו בתחומים שרלוונטיים לחייו המקצועיים . כיצד ייחודיות זו משתלבת בלימוד קורס אקדמי? בשנת תשס"א , ד"ר צביה לוטן, ממכללת לוינסקי, לימדה את הקורס "קהילה לומדת ברשת באמצעות הפלטפורמה המתוקשבת של הרשת החברתית- "שלובים" . התנהלות הקורס המתוקשב נעה בין מטרות הקורס והסילבוס, שהוכנו מראש, לבין מה שזימנה הרשת – פיתוח יוזמות עצמאיות של הלומדים. בהרצאה הציגה ד"ר צביה לוטן את התנהלות המרצה והסטודנט בקורס ראשון מסוגו במכללות לחינוך המבוסס על רשת חברתית לצד תוצאות ראשונות של מחקר שבודק התפתחות של ידע מקצועי של הלומדים בקורס.
-
לינק
המאמר מתאר את הוויכוח הניטש בארה"ב בין התומכים בלמידה באמצעות קורסים מקוונים למתנגדים לכך. לפי הערכה אחת, למעלה ממיליון תלמידים בארה"ב מגן עד כיתה י"ב, לומדים קורסים מקוונים באינטרנט. התומכים בקורסים מקוונים טוענים שקורסים כאלה מאפשרים לבתי הספר להציע לא רק קורסי השלמה (makeup course), תחום ההולך וגדל במהירות, אלא גם תפריט עשיר יותר של קורסי בחירה וקורסי הכנה לקולג' (Advanced Placement classes), כאשר אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה. אבל המבקרים טוענים כי ההשכלה המקוונת מונעת למעשה על-ידי הרצון להוציא פחות כסף על בניינים ומורים, במיוחד כאשר משברי התקציב המקומיים והארציים מאלצים קיצוצים כבדים בהשכלה. המבקרים מציינים שלא קיים מחקר מבוסס המראה כי ניתן להשוות את הקורסים המקוונים ברמת K-12 ללמידה פנים אל פנים (Trip Gabriel).
-
לינק
מעקב אחר מערכות הכשרת המורים באירופה מגלה כי יותר אוניברסיטאות ומכללות להכשרת מורים שם מתחילות לשלב קורסים של פדגוגיה מתוקשבת בתוכניות הלימודים שלהם. אין הכוונה לקורסים ליישומי מחשב אלא לקורסים פדגוגיים המכשירים את הלומדים (רובם לתואר שני בהכשרת מורים) לשיטות הוראה מפעילות בסביבה מתוקשבת. אחת האוניברסיטאות המובילות בתחום זה היא אוניברסיטת ברגן בנורבגיה הידועה כמובילה בתחומי הכשרת מורים באירופה. הקורס לפדגוגיה מתוקשבת מועבר בשפה האנגלית, בחלקו בלמידה מרחוק ויכולים להירשם אליו גם סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות באירופה. ההיערכות הזו היא חלק ממגמה ארוכת טווח של המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת ברגן ליצור מסלול להכשרה ייעודית של מורה מקוון .
קורסים מתוקשבים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין