המחקר הנוכחי בדק את עמדות הסטודנטים להוראה ביחס לערוצי ההעברה השונים בקורסים מתוקשבים משולבים (blended learning) בשתי מכללות אמריקאיות נפרדות. שאלת המחקר הייתה אילו מערוצי ההעברה (למידה פנים-אל-פנים , פורום מתוקשב, תקשורת סינכרונית בזמן אמיתי מרובת-משתתפים על בסיס CHAT ) תורמת יותר לתחושת הקהילתיות של הלומדים בקורס. ממצאי המחקר מלמדים כי תחושת הקהילתיות (שילוב של אווירת הקורס, אמון הדדי, עניין הלמידה ואינטראקציה) הייתה גבוהה יותר בערוץ ההעברה של ה-CHAT ונמוכה בערוץ של הפורום המתוקשב. הסטודנטים רואים בפורום המתוקשב אמצעי להתעדכנות ולהעברת הודעות ופחות כאמצעי לאינטראקציה ושיתופיות, לכן גם לא נוצרו בפורומים המתוקשבים אינטראקציות משמעותיות ושיתופיות בין הסטודנטים להוראה. לעומת זאת, ערוצי הchat- וערוצי מפגשי פנים-אל-פנים בקורס תרמו הרבה יותר לאינטראקציה בין הלומדים ולתחושת קהילתיות בקורס (Gillian Lord, Lara Lomicka).

שביעות הרצון של התלמידים או הלומדים בלמידה מתוקשבת היא גורם קריטי המשפיע על הצלחת הלמידה בסביבה מתוקשבת. הבנת השפעת אירועים קריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת יכולה לעזור לנו לקדם את שביעות הרצון של הלומדים. המחקר הנוכחי הוא אחד היחידים שבדק מקרוב ובאופן שיטתי את השפעת האירועים השליליים הקריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת על רמת שביעות הרצון של הלומדים. ממצאי המחקר מלמדים כי לאירועים שליליים בקורס השפעה לא מבוטלת על הצלחת הלמידה מבחינת הלומד וברוב המקרים המורים או המרצים לא מודעים כלל לאפקט זה ותרומתו השלילית להצלחת הקורס. המחקר מתאר את המרכיבים של מודל ההערכה שפותח והנקרא SAFE .

מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).

המאמר מציע לשלב את המודל ללמידה התנסותית בקורס מתוקשב ומדווח על ניסיון מוצלח שנערך באוניברסיטה אמריקאית לפתח פעילויות מתוקשבות בקורס מתוקשב המבוססות על מודל הלמידה ההתנסותית של KOLB. מדובר בפעילויות מתוקשבות שהם מעבר לשגרה של ניתוח מקרים. הקורס המתוקשב המתואר במאמר עסק בתחומי תכנון חינוך הציע לסטודנטים לעבור תוך כדי הלמידה המתוקשבת 4 שלבים קוגניטיביים: התנסות קונקרטית, גיבוש תפיסות תיאורתיות הקשורות להתנסות הראשונית, רפלקציה וניתוח רפלקטיבי, והתנסות ממשית הקשורה הלכה למעשה לעולם האמיתי. הקורס המתוקשב הציע למידה מבוססת פרויקטים בצוותים, הנחייה פעילה, עבודה בצוותים, התנסות מעשית בעולם החינוך, הצגת ההתנסות והפרויקט בקורס המתוקשב, והערכת עמיתים (Correia, A)

המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)

המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך של אוניברסיטת חיפה היא אחת החלוצות בישראל בתחום הטמעת ויקי בקורסים מתוקשבים. את ההטמעה מלווה מחקר שבוחן את הערך הפדגוגי המוסף של ויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. סביבת ויקי מתוקשבת נבחרה לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלה לתמוך בלמידה שיתופית (קלות עריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל). לשם כך נבחנו מספר קורסים אקדמאיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה (מיכאל קונג'ה. דני בן צבי)

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הקשר בין סגנונות חשיבה לבין תפקודי למידה, עמדות אישיות ושביעות רצון של סטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי א-סינכרוני באקדמיה. כמו כן, ביקשו עורכי המחקר לבחון את הקשר בין ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט והבדלי מגדר לבין שלושת המשתנים שצוינו לעיל. תוצאות המחקר מראות כי קיימת השפעה של ארבעה סגנונות חשיבה על התפקוד הלימודי, עמדות אישיות ושביעות הרצון של הנבדקים. השפעה חיובית על שלושת המשתנים הנ"ל נמצאה גם במשתנים ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ומיומנויות אינטרנט ובמגדר הלומדים. מסקנות המחקר מראות כי למרות שקורס וירטואלי מציע אפשרויות למידה מגוונות, אפשרויות אלו מנוצלות יותר בקורס על ידי לומדים בעלי סגנונות חשיבה מסוימים. למאפיינים אישיים: ניסיון וידע קודם ביישומי מחשב ואינטרנט ומגדר משפיעים גם כן על מידת ההצלחה בקורס וירטואלי (גולן כרמי, דן בוכניק)

מומחים העוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם טוענים בחודשים האחרונים כי הלמידה מרחוק הפכה להיות תבניתית מדי בגלל הירידה המשמעותית בפעולות של תיכון ועיצוב הלמידה המתוקשב (instructional design). לשוק הלמידה המתוקשבת נכנסים יותר ויותר כלי תוכנה תבניתיים ללמידה מרחוק (rapid eLearning tools) והמעורבות של מתכננים בלמידה המתוקשבת בהם היא מעטה. ענף תכנון ההדרכה והלמידה המתוקשבת. שנועד להתוות את הדרכים היעילות והקוגניטיביות להגיע ללומד המתוקשב הפך להיות חסר השפעה בשנים האחרונות. ההשלכות הן שסגנונות למידה של הלומדים, שונות, יצירת עניין ומוטיבציה אינם נלקחים עוד בחשבון. ככל שכלי התוכנה להקמת קורסים מתוקשבים משתכללים ונעשים קלים יותר ליישום על ידי המרצים, כך הולכת ויורדת מלאכת החשיבה של תכנון קוגניטיבי ופדגוגי של מסלולי הלמידה המתוקשבת.

מטרת מאמר זה היא לתאר תהליך של בניית קורס אקדמי בנושא "שיטות מחקר וסטטיסטיקה" בקורס מקוון במלואו וברוח הגישה הקונסטרוקטיביסטית. בקורס הושם דגש על טיפוח של ארבעה סוגי אינטראקציות: לומד-תוכן; לומד-מורה; לומד-לומד; לומד-ממשק. כך נוצר דיאלוג דינמי רב-רבדים בין הלומד לבין המרצה והעמיתים בתהליך בניית הידע. הקורס תוכנן על-פי המודל: "למידת מושגים דרך ייצוגים מרובים", הכרוך בבחירת מושגי מפתח בתחום התכנים הנלמדים והצגתם במגוון מתודות. כל זאת כדי לאפשר ללומדים עצמאות ושליטה בתהליך הלמידה, כמו-גם על מנת להיענות לשונות סגנונות הלמידה שלהם. המודל יושם הלכה למעשה בבניית הקורס והאתר, והוא יוצג מלווה בממצאים כמותיים ואיכותניים המתארים אותו (רחל שגיא)

בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

מצגת מעניינת של ד"ר רחל לוין-פלד וד"ר יעל קלי מהטכניון בה נסקרים הסוגיות הבאות במחקר שנערך שם: טכנולוגיות הוויקי- מאפיינים, עקרונות עיצוב המיושמים במחקר הנוכחי באמצעות טכנולוגיית הוויקי, סביבת המחקר הנוכחי: הקורס פילוסופיה של החינוך, פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בוויקי, עבודה קבוצתית והתמחות מתפתחת (בגישת ג'יקסו באמצעות טכנולוגיית הוויקי), שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך, עבודת חקר בקבוצות: חקר ביה"ס, מבנה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי בוויקי, הערך המוסף של עבודה קבוצתית בוויקי, ממצאים: איכות תוצר החקר הקבוצתי, ממצאים- מחוון להערכת תוצרי החקר, מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות מול שיתופיות.

למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.

עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

עם התרחבות השימוש בעולם (אך עדיין לא בישראל) בכלי ויקי בבתי ספר ובמכללות מצאנו לנכון להביא סקירה טובה שהתפרסמה לאחרונה באתר של קורס כלכלה ביקורתית על היתרונות של הויקי לעומת פורומים ממוחשבים. אחד הטיעונים המרכזיים בסקירה הקצרה: פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.