דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).

סביבת הלמידה החדשה אוֹפָּל באוניברסיטה הפתוחה מבוססת על סביבת למידה עולמית המכונה מוּדל – Moodle. מוּדל היא המערכת הפופולרית ביותר כיום לניהול למידה ואתרי קורסים מקוונים (LMS -Learning Management System), ומשתמשים בה כיום למעלה מ-57,000,000 משתמשים ב-218 ארצות. במרבית מוסדות הלימוד בעולם הופעלה המערכת כפי שפותחה במקור, ללא שינויים והתאמות. באוניברסיטה הפתוחה, לעומת זאת, בחרו להתאים את המערכת בצורה מיטבית לשיטת ההוראה הנהוגה אצלם ולדרישות הייחודיות הנחוצות לאתרי הקורסים ( רועי ירקוני, ועפרה הנמן).

המומחים ללמידה מתוקשבת בעולם מתחבטים לגבי עתיד מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות , הידועות בשם LMS ( הכוונה למערכות כגון highlearn או blackboard וגם המערכת בקוד הפתוח , MOODLE היא עדיין בהגדרה LMS ) האם יש להם עתיד בהתפתחות התקשוב החינוכי והלמידה מרחוק או שיגיע דור חדש של כלים לניהול למידה מתוקשבת שיהיו יותר גמישים ויתנו ביטוי גם ליכולות היצירה והבנייה של הלומדים (web 2.0 tools). במאמרון מתודולוגי מנסה ד"ר דיוויד ג'ונס, מרצה לחינוך מתוקשב באוניברסיטה אוסטרלית להתמודד עם סוגיית עתיד מערכות הLMS בלמידה מתוקשבת ולמידה מרחוק ( David Jones ) .

מטרת מאמר זה לשפוך אור על סוג חדש של למידה המתרחש במהלך השתתפות בקורסים גלובליים המתנהלים בסביבה מקוונת פתוחה ורבת שותפים (סביבת מפר"ש) בקורס כזה משתתפים לומדים מכל העולם, אשר נחשפים במסגרתו לאוקיינוס של ידע ושל קישורים בין פריטי ידע, ומנווטים בתוכו את דרכם האישית. המאמר משרטט את גישת הקישורנות כמסגרת ללמידה כזאת, ומתאר את המבנה של קורס PLENK 2010. לאחר מכן יפורטו ארבעה לקחים שנלמדו ממעורבותה של המחברת כלומדת בקורס, ובהם מה שלמדה על הערוצים השונים שנעשה בהם שימוש בסביבה כזאת ועל הצורך או אי הצורך בהערכה ישירה של הישגים. אלו השוקלים השתתפות בקורסי מפר"ש, בין כלומדים ובין כמנחים, עשויים להפיק תועלת מדין וחשבון ראשוני זה ( דלית לוי) .

ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

הרצאתו המרתקת של מומחה הלמידה המקוונת Steve Rayson שנתקיימה במלבורן אוסטרליה בחודש פברואר 2012 . סטיב רייסון בריטי הוא אחד הדמויות המובילות בתחומי פיתוח הלמידה מרחוק בעולם. ניתוח וצפי מגמות הלמידה המתוקשבת במדינות העולם בטווח השנים 2010-2015 מראה בבירור כי מדינות דרום מזרח אסיה הן המובילות בהשוואה לארה"ב ולמערב אירופה. גם ההתפתחויות התקשוב החינוכי והלמידה המתוקשבת במדינות אפריקה צפויות להיות מהירות יותר מאשר צפון אמריקה ומערב אירופה. אזור המזרח התיכון נמצא באמצע הדרך , התפתחויות הלמידה המקוונות במדינות האזור המזה"ת הן מהירות יותר בהשוואה לאירופה וארה"ב אך יחסית לאזור דרום מזרח אסיה הן עדיין שוליות ( Steve Rayson) .

החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע מקוונת בין הלומדים. ד"ר אברום רותם מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית. ד"ר אברום רותם מדגיש כי לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (iGoogle ) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר יוזמות של פיתוח יישומים בחינוך המבוססים על אותם אוסף כלים פתוחים בשם iGoogle . בסקירה מוצגים דרכי השימוש בכלים הפתוחים של igoogle לטובת הלמידה השיתופית המקוונת של כמה קורסים אקדמאיים המעוברים בארץ.

מחקר שיטתי שנערך באוניברסיטה אמריקאית במטרה לבדוק את יעילות העברת קורס מתוקשב באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית. הניסוי נערך על גבי הפלטפורמה המתוקשבת ELGG הנחשבת כאחת הרשתות החברתיות המקצועיות המובילות בחינוך (רשת שלובים של מכון מופ"ת מבוססת גם היא על פלטפורמת ELGG ) . ממצאי המחקר מראים כי הסטודנטים שלמדו באמצעות מערכת של רשת חברתית מתוקשבת מגלים מעורבות לימודית רבה ומעמיקה בכל שלבי הלמידה תוך גילוי שיתופיות מקוונת לצרכי הלמידה ( George Veletsianos and Cesar C. Navarrete).

עורכי המחקר מצאו שאינטראקציה בין הלומדים קושרה באופן משמעותי אך שלילי לשיעור המסיימים את הקורס. אינטראקציה בין המרצה לסטודנט ומספר הנרשמים לקורס מקוון לא נמצאו כקשורים באופן משמעותי לסיום הקורס. וכן, לא נמצא קשר משמעותי בין כמות ההשתתפות של המרצים לבין שיעור המסיימים את הקורס. מחברי המחקר טוענים לסיכום כי גופי הסמכה מתעקשים ש"אינטראקציות בין המשתתפים מגדירות איכות, ולמידה פאסיבית אינה הסגנון המועדף בהשכלה הגבוהה וקהילות למידה מספקות לסטודנטים הזדמנויות ללמוד זה מזה (2003)". אבל המציאות והמחקרים אינם תומכים בהכרח בהנחת יסוד זו ( MICHAEL HORN).

מחקר זה בדק האם יש קשר בין תחושת הקהילה של הסטודנטים, הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת, ושביעות הרצון מהקורס של למידה מקוונת. בנוסף, נחקר הקשר בין משתנים אלה לבין המסוגלות העצמית של הסטודנטים בשימוש באינטרנט לבין ציוני בחינת הגמר. המשתתפים היו 88 סטודנטים שנרשמו לקורס אנגלית כשפה זרה לבית הספר היסודי בתכנית ללמידה מרחוק במוסד להשכלה גבוהה בטורקיה. תוצאות המחקר מציעות שתחושת הקהילה ושביעות הרצון מהקורס מקושרות היטב זו לזו. יתר על כן, שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס מקושרת מאוד ללמידה הקוגניטיבית הנתפסת שלהם. הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת של הסטודנטים נצפתה כבעלת קשר חזק מאוד עם האינטראקציה בין הלומד לתוכן , בעוד שהאינטראקציה בין לומד ללומד הייתה ברמה בינונית והאינטראקציה בין הלומד למנחה הייתה חלשה.

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

שיעור הלמידה המקוונת בארה"ב ממשיך לעלות. לפי דו"ח של Babson Survey Research Group שהתפרסם מוקדם יותר החודש, כ-6.1 מיליון סטודנטים בקולג' השתתפו בקורס מקוון בסמסטר הסתיו של שנת 2010. מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב ובקנדה מאמצים יותר ויותר את החינוך המקוון, כאשר 65.5% ממנהלי המוסדות האקדמיים מגדירים כעת את החינוך המקוון כ"קריטי" לאסטרטגיה ארוכת הטווח של המוסד שלהם. דעה זו עלתה ביותר מ-15% בשמונה השנים שחלפו ( Jess Wisloski).

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

מכלול השיקולים לארגון נכון ויעיל של חומרי למידה באינטרנט , הן ברמה של לומדים בבתי ספר והן ברמה של הוראה ולמידה במכללות ובאוניברסיטאות. מערך שיעור מתוקשב ללמידה מרחוק באינטרנט . בניגוד ליחידה מודפסת (hard copy) שהיא טקסט "שטוח" – עם התחלה וסוף מוגדרים, הכתיבה האינטרנטית היא הייפרטקסטואלית והייפרמדיאלית בעצם מהותה. היא עשויה מאוסף של יחידות הקשורות ביניהן, ויחידות אלה יכולות להיות כתובות בטקסט, או במדיה אחרים. הקישורים באתר הלימודים יש בהם להגביר את העניין אך הם לא תורמים תמיד גם להתמצאות באתר וביחידת התוכן . לכן בשנתיים האחרונות אנו רואים שימוש בענן תגיות , כלומר מפתח נושאים המופיע בדף הראשי של התוכן ונועד להקל על ההתמצאות בכל מכלול התכנים באתר (עמי סלנט).

החל משנת 2012 קורסים מקוונים בפלורידה לתלמידי ביה"ס תיכון כבר לא יהיו בחירה. הם יהוו דרישה לסיום הלימודים. החל משנת הלימודים הנוכחית התלמידים, המתחילים השנה את שנתם הראשונה בבית הספר התיכון, יחויבו ללמוד לפחות קורס וירטואלי אחד במהלך לימודיהם בתיכון.דרישה זו היא חלק מהצעת החוק של בית המחוקקים בפלורידה שהתקבלה בחודש מאי ( Erin Kourkounis).

המאמר אשר הוצג בכינוס בינלאומי בשנת 2011 מסביר כיצד ליצור נוכחות שיתופית בפורום מתוקשב של קורס מתוקשב. תוך התבססות על ממצאי מחקר קודמים מציעים מחברי המאמר כמה שלבי פעולה מהותיים בהם יש לנקוט בקורס מתוקשב. בניגוד לקורס רגיל בקורס מתוקשב יש חשיבות עליונה ביצירת מעורבות של הלומדים ( engagement). לא ניתן ליצור מעורבות כזו בתנאי לחץ. ראשית כל יש ליצור בתחילת הקורס אווירה פתוחה שאינה כופה לוחות זמנים מחייבים . בהמשך הקורס ניתן ליצור יותר אבני דרך מחייבים , אבל בתחילת הדרך יש להסיר את החסמים של לחצים מהסטודנטים. בשבועות הראשונים להפעלת הפורום המתוקשב של הקורס המתוקשב יש לאפשר ולהשרות הרגשת נינוחות וזמן לבנית אמון בין הסטודנטים ולגיבוש תחושת קהילה. יש לגבש דיונים מקוונים שיובילו לדיאלוג יותר ידידותי ופתוח בין משתתפי הקורס וזאת על מנת להסיר מחיצות וחסמים. תיאום ציפיות : עוד מוצע כי באמצע הקורס להעביר בין הסטודנטים שאלון להערכה עצמית שבאמצעותו ניתן יהיה ללמוד מקרוב על ציפיות לגבי המעורבות בפורום והתנהלות הקורס המתוקשב (Sarah Haavind , Richard Carter ).