מחקר זה סיפק בסיס לתשובה על השאלה החיונית הבאה: האם שנות ניסיון בהוראה משפיעות על הגישות לניהול הכיתה של המורים?הנתונים נאספו מ-268 מורים בבית ספר יסודי. הממצאים של מחקר זה הראו שמורים מנוסים יעדיפו להיות בשליטה בכיתות שלהם במהלך אינטראקציה עם התלמידים בעת קבלת החלטות מאשר מורים מתחילים (Unal, Zafer; Unal, Aslihan, 2012).

האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

הרצאה מאת ד"ר דן גבתון מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך" הסוקרת את פעילותו של גוף הפיקוח על בתי הספר בבריטניה – OFSTED; עוצמתו, תפקידיו, אופן פעולותו והשלכות עבודתו על מערכת החינוך, תוך זיהוי טביעות האצבע של הרפורמה הבריטית בדו"ח דברת והצעת החוק המועלית בו להקמת רשות ארצית להערכה (ראמ"ה).