הגב' סמדר בר-טל הציגה בהרצאתה בכנס מיט"ל 2009 חקר מקרה של הוראה מתוקשבת: פרדיגמה פרשנית – שילוב של נקודת מבט של הנחקרים עם מבטה של החוקרת. הנתונים נאספו במכללה גדולה במרכז הארץ. המחקר כלל אפיון של ארבעה דפוסים עיקריים של דפוסי הוראה בקרב מורי המורים בזיקה למקצועות ההוראה שלהם. מסקנות: במעבר להוראה מרחוק נוצרה פדגוגיה חדשה , בולט הצורך והחשיבות בהכשרה מוקדמת, מותאמת ולא אחידה של מורי המורים בהתאמה לדפוסים הקשורים לסגנון הוראה ותחום הוראה. לדפוס ההוראה של מורי המורים במכללה להכשרת מורים המלמדים מרחוק, יש השפעה עצומה על ארגון וייצוגי מידע, ארגון וניהול ההוראה, קשרי וסוגי אינטראקציה, תוך ניצול אפשרויות הטכנולוגיה והתאמתם לסגנונות למידה שונים של סטודנטים במגוון מקצועות לימוד.

הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.

המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

עיקרי הרצאתו של פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון כפי שניתנה במפגש מנהלי עמל בנושא תקשוב, בחודש מאי 2009. לדבריו, יש בעיה עולמית בנושא תקשוב החינוך, וישראל אינה יוצאת דופן. הוא הציע לחשוב על פתרון ולהפסיק להיות נאיביים מבחינת הציפיות. הייתה ציפייה משיחית, "אוטופית" לדבריו, שהתקשוב יוביל לשינוי טוטאלי, למהפכה בחינוך. לשיפור יוצא דופן בהישגים, לסגירת הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז. אך דבר מכל אלה לא קרה. 30 שנות היסטוריה של תקשוב בחינוך – והדבר היחיד שהצליחו לממש במידה זו ה או אחרת – נושא התשתיות. עדיין לא התרחשה אינטגרציה אמיתית לדבריו, בין השימוש בטכנולוגיה לבין הפדגוגיה. זאת ועוד, אבירם מנבא כי השינוי המיוחל יתרחש רק כאשר המחשב יהפוך להיות חלק אינטגראלי מעבודת המורה. לא עוד שיטת מעבדות המחשבים הנמצאות אי שם ומעלות אבק – אלא שילוב אמיתי בתהליך ההוראה והלמידה. לאורך השנים, החליפה מערכת החינוך תיאוריות כהחלף גרביים. ברוב המקרים סתרו התיאוריות האחת את השנייה, ועוררו ציפיות סותרות בהתאם, אך שום שינוי פדגוגי לא התרחש. עד היום רמת האינטגרציה של תקשוב בהוראה השוטפת – נמוכה.

בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.

ככל שהולך ומתרחב השימוש בעולם במשחקי מחשב לימודיים כחלק מאסטרטגיות הלמידה הפעילה בבתי ספר, מתחילים מומחי חינוך לתת את הדעת לגבי ההיבטים הפדגוגיים של סוגיה זו . המחקר הנוכחי בדק בשיטתיות את היסודות הפדגוגיים של משחקי מחשב המשולבים בלמידה ובהוראה. איסוף הממצאים התבסס על סקירת 50 מאמרים שעסקו בתחומי משחקי המחשב ובדיקת 55 משחקי מחשב חינוכיים על יסוד קריטריונים מובחנים. חקר הנושא נעשה גם באמצעות ראיונות עם המפתחים של משחקי המחשב . מתוך קבוצת משחקי המחשב אשר נחקרו ,רק 22 התבססו באופן מובהק על תיאוריות למידה מזוהות וידועות או אסטרטגיות למידה ברורות . המאמר מציג את הטקסונומיה הפדגוגית שזוהתה ואת משחקי המחשב המתאימים לכך (Mansureh Kebritchi ) .

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)