-
סיכום
Loewenstein פיתח את התיאוריה של הסקרנות המוגדרת המבוססת על פער המידע. הפער בין מה שאני יודע לבין מה שאני רוצה לדעת. הפער נקרא נקודת התייחסות אינפורמטיבית. הטענה של לוינשטיין – סקרנות גורמת לנו לאי נוחות, כאשר יש לנו פער במידע יש לנו אי נוחות ומה שגורם לסיפוק זה הפיתרון ולכן זה מה שמסביר שמרצון אנו פונים למצבים מסקרנים. קיימות מספר השלכות מעשיות הרלוונטיות לתחום החינוך במאמר זה: חשוב להקנות ידע התחלתי כדי שתתעורר סקרנות. חשוב להפוך את התלמידים למודעים לפער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם לא יודעים כדי שזה יניע אותם לתקן המצב.
-
לינק
מורים בביה"ס יסודי סבורים כי יש קשר חיובי בין סקרנות ליכולת קוגניטיבית ומתעלמים מסקרנות לשמה אצל ילדים בכיתה. הסקרנות מניעה אותנו לחקירת הסביבה ולגירויים חדשים. כך אנו מתפתחים יותר אינטלקטואלית. חוקרים מבחינים בין חקרנות מוגדרת לחקרנות מתפזרת, הטענה היא שכאשר אנו מציגים גירוי חדש אצל ילדים תיווצר אצלם חקרנות מוגדרת המתבטאת במיקוד בגירוי החדש ובהתנהגות של חקירה. ההשערות הספציפיות של המחקר הנוכחי היו שיימצא קשר חיובי בין מדד הסקרנות של העדפת החידוש ובין הערכת מורים. נמצא קשר בין הערכות המורים לגבי סקרנות התלמידים לבין היכולות הקוגניטיבית של התלמידים, אבל הערכות המורים לא שיקפו את מידת הסקרנות של הילדים אלא התייחסו ליכולת הקוגניטיבית של הילד (Alberti, ET. SL Witryol)
- 1
- 2

