אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .

מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שכוון לזיהוי הגישות המועדפות ללמידה על סטודנטים בוגרים בתכנית מקוונת לתואר שני . נמצא כי הלמידה היישומית הופיעה כגורם חזק, אולם הקונסטרוקט הדומיננטי ביותר שהופיע היה ממד של למידה שיתופית. (Kuboni, O., 2013).

אסתי דורון , מדריכת תקשוב בחנוך מדווחת בבלוג שלה על התנסות חיובית עם תוכנת Socrative . " הסטודנטיות היו קשובות, דרוכות, ושתפו פעולה באופן מלא. Socrative מאפשרת להפוך את האייפון או כל סמרטפון אחר למצביעון בכיתה וכך לאסוף תשובות בזמן אמת. כל קול של תלמיד נחשב ונספר. לכל תלמיד יש זכות הצבעה. שלבתי את השימוש בתוכנה כמשוב שנתנו לי הסטודנטיות על ההרצאה שהעברתי להן כחלק מההדגמה של נושא העברת מצגת בכיתה. את השאלות בניתי בעברית, מראש, והתשובות נאספו תוך כדי ההרצאה" ( אסתי דורון ) .

הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

נערכו מחקרים רבים לגבי השימוש ב- iPads בכיתה ולגבי ההשפעות בשימוש זה הן על המורים והן על התלמידים. המאמר מרכז רשימה של תוצאות ממחקרים לגבי השימוש ב- iPads בכיתה. לסיכום, טכנולוגיה בכיתה כמו ה-iPad הופכת לכלי נהדר ללמידה (Ashley Wainwright, 2013).

במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

המחבר, פרופסור לארי קובן, מטובי החוקרים בחינוך בעולם, ממשיך במאמר על ה-MOOCs (קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים, קורסים מקוונים רחבי היקף) בהשכלה הגבוהה ומתייחס לדברים שניתן ללמוד לגבי נושא חדשני זה (Larry Cuban, 2013).

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

המאמר מתמקד בהתנסות של סטודנטים לא מצליחים הלומדים באופן מקוון ובגישתם לשפר את הלמידה המקוונת. המאמר מזכיר שלושה תחומים עיקריים שנבעו מהפרספקטיבות של הסטודנט הכוללים סוגיות של הסטודנט, סוגיות לבה ושיפורים מוצעים (Lorenzetti, Jennifer Patterson, 2013).

מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.