לצורך ההנחיה בנתה דבורה ורדיגר ממכללת תלפיות מודל להעצמת מנחי הסטאג' המתבסס על שילוב בין שני מודלים הלקוחים מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה. המודל האחד לקוח מתחום ההדרכה הקלינית – המודל של ת' קרון, המתייחס לממד הדיאלוגי שבתלת-שיח. המודל השני לקוח מתחום הפסיכולוגיה החינוכית – המודל של ז' אוסטרוויל, המתייחס למודל קונסולטציה אינטגרטיבית מובנה (מקא"מ). הכותבת מציגה את עקרונות השיח הקבוצתי, המשלב בין שני המודלים הלקוחים מתחום הפסיכולוגיה: המודל הראשון לקוח מתחום ההדרכה בפסיכולוגיה קלינית – במסגרת ההדרכה מתקיים למעשה תלת-שיח בין שלושה מרכיבי המשולש: מטופל-מטפל-מדריך, כאשר באופן ממשי יש תקשורת בין שני צמדים בזמן נתון: מטופל-מטפל ומטפל-מדריך. לעומתה מתרחשת תקשורת 'מועברת', שאינה צמודה לאירוע המתרחש באופן ממשי בזמן ובמרחב. התקשורת ה'מועברת' קשורה לנושאים כמו: יחס, עמדות, רגשות ומרחב ההתייחסות. התקשורת ה'מועברת' מתבטאת במודע או לא במודע, ומידת ההתייחסות אליה תלויה במשתתפים בהדרכה( דבורה ורדיגר ).

סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.

המאמר הנוכחי מדווח על מחקר שנערך בקרב מורי מתמטיקה בארה"ב אשר השתתפו בסדנה לפיתוח מקצועי להכנת מטלות לימודיות מאתגרות לתלמידים. המחקר בדק 18 מורים למתמטיקה אשר למדו במהלך השתלמות מקצועית לתכנן מטלות לימודיות לתלמידי תיכון. קבוצת הביקורת הייתה מורכבת מקבוצה של 10 מורים למתמטיקה אשר לא השתתפו בסדנה דומה. ממצאי המחקר גילו כי המורים שעברו את הסדנה להכנת מטלות במתמטיקה הצליחו הרבה יותר בתכנון, שיפור ובחירת מטלות לימודיות מאתגרות במתמטיקה לכיתה בהשוואה למורים שלא עברו את הסדנה המקצועית. ההבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת תכנון ופיתוח מטלות מאתגרות במתמטיקה היו מובהקים (Melissa D Boston, Margaret S Smith ).