התצוגה על קירות הכתה בבית הספר היסודי מהווה את הנוף החזותי שהתלמידים נחשפים אליו מדי יום ודורשת ממעצביה השקעה במשאבי זמן, רוח וחומר המעידים כי אנשי החינוך מכירים בחשיבותה ותרומתה. למרות זאת, ולמרות הנוכחות האינטנסיבית של תכני לימוד וחינוך על מעטפת הכתה- לא קיים ניסוח ברור ומוסכם של יעדי התצוגה, לא נבדקו דרכי התהוותה ואופן השימוש בה, מעצביה לא הוכשרו לבצעה וכמעט לא נבחנה התועלת שהיא עשויה להביא. המאמר המוצע מציג קטע ממחקר ששם לו למטרה לבחון את המשמעות החינוכית והלימודית של התצוגה עלקירות הכתה בבית הספר היסודי ומתמקד בתופעה שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות על קירות הכתה ( י. מילוא- שוסמן, ר. זבה).

לאחרונה ביקרה מנכ"לית משרד החינוך בבית הספר היסודי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון . בית ספר זה מכונה ”אקדמיה למדענים צעירים" והוא מוכר על ידי גף ניסוי ויזמות שבמשרד החינוך כבית ספר ניסויי. הוא מתפקד גם כמרכז הפצה של המודל הפדגוגי שלו למוסדות חינוך נוספים. צוות בית הספר מלווה על ידי גף ’ניסוי ויזמות' והפיקוח מטעם משרד החינוך, הרשות המקומית, ועל ידי יועצים אקדמיים ופדגוגיים. הייחודיות של בית הספר מתבטאת בפיתוח הרעיון הפדגוגי של ”תרבות אקדמית" ויישומו ברמה המערכתית בבית הספר. משמעות הדבר היא, כי תלמידים בוחרים את מסלולי ההתמחות שלהם החל מכיתה א' והלימודים הם בעלי תכנים אקדמיים בתחומים מדעיים שונים.

עד לפני עשר שנים, בית הספר תל חי שבשכונת כפר שלם בדרום תל אביב היה רווי באלימות, והישגי התלמידים בו היו נמוכים מאוד. עינת אהרונסון, מנהלת בית הספר, נכנסה לתפקיד לפני 14 שנים, ולאחר שלוש שנים בלבד התייאשה, יצאה לשנת שבתון ולא חשבה שתחזור. כיום נחשב בית הספר, בניהולה של אהרונסון, לאחד מבתי הספר המצטיינים בישראל. תוצאות מבחני המיצ"ב מציבות אותו בעשירון העליון בכל ארבעת תחומי המבחן – הישג שרק שלושה בתי ספר יסודיים בישראל מבין אלה שנבחנו עמדו בו ( ליאור דטל) .

בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .

אחרי המהפכה בחינוך שמערכת החינוך בפינלנד חוללה בעשור האחרון הם מתחילים שם במהפכה חדשה של עיצוב סביבות הלמידה בבתי הספר באופן שונה . כלומר העיצוב החדש של בתי הספר בפינלנד נועד לבנות בתי ספר שאינם בהכרח מבנים קודרים וסטנדרטיים הדומים לעידן המהפכה התעשייתית . הדגש בבניית בתי ספר חדשים בפינלנד הוא לא רק אסתטי אלא גם נועד ליצור מרחבי למידה נעימים יותר עם זרימה טובה יותר של כיתות וחללים ועם מרחבי עיון שקטים ונוחים למורים .

המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.