סביבות למידה
מיון:
נמצאו 190 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    מטרת מחקר פנומנולוגי-הרמנויטי זה המתמקד בתפיסות של תלמידים את 'בית ספר' מפרספקטיבה של הסביבה המרחבית, היא כפולה: 1. לעמוד על טיבה של ההתנסות הבית ספרית של תלמידים. 2. לזהות משמעויות שתלמידים מייחסים ל'בית ספר'. במחקר השתתפו עשרים תלמידים בגילאי 18-16, עשרה מבית ספר דמוקרטי ועשרה מבית ספר רגיל. התלמידים התבקשו לתכנן בית ספר 'אידיאלי' באמצעות מטלת מיקום – שהיא כלי שפותח על ידי פלד (Peled,1990) לחקירת יחסם של אנשים למקומות. מממצאי המחקר עולה כי ישנם הבדלים ניכרים בהצעות התלמידים משתי הקבוצות: בעוד שתלמידי בית הספר הדמוקרטי בחרו להכליל בהצעותיהם מקומות הקשורים לטבע, ליצירה וללמידה עצמית, תלמידי בית הספר הרגיל הציבו בעיקר כיתות ומשרדים. הצעות תלמידי בית הספר הדמוקרטי, יותר מהצעות תלמידי בית הספר הרגיל, שונות זו מזו, ורחוקות יותר מתכנית בית הספר שבו הם לומדים – הבדל שבזכותו מטלת המיקום שלהם מבליטה יותר את אישיותם הייחודית (אילה צור).

  • לינק

    סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

  • לינק

    עשרים שנים לאחר פתיחת שני גני ילדים ראשונים של חינוך ולדורף בישראל התנועה משגשגת – שמונים גנים, ארבעה עשר בתי ספר יסודיים, ארבעה תיכונים וארבע הכשרות מורים. מה זה בית ספר ולדורף, איך מלמדים ולומדים בו ומה כדאי ללמוד ממנו? . חינוך ולדורף מושתת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר (1861–1925). שטיינר, יליד קרואטיה של היום ובן לתרבות הגרמנית של מרכז אירופה, פעל בזמנו בתחומים רבים והיה בין השאר איש רוח, עיתונאי ופילוסוף. הוא ייסד בתחילתה של המאה העשרים את האנתרופוסופיה, ומאז ועד מותו היה מורה ומרצה במסגרתה.

  • לינק

    האסופה החינוכית שהוציאה באפריל 2010 העמותה האמריקאית לפיתוח מיומנויות עתידיות (Partnership for 21st Century Skills ) היא מלאכת מחשבת של חשיבה פדגוגית שמובילי החינוך בעולם נטלו בה חלק. בקובץ המאמרים סקירות מרתקות על דרכי למידה רצויות ומיומנויות למידה שנכתבו בין היתר ע"י מובילי החינוך הבאים: Linda Darling-Hammond, Chris Dede, Rebecca DuFour, Richard DuFour, Douglas Fisher, Robin Fogarty, Nancy Frey, Howard Gardner, Andy Hargreaves,. כל אחד מן המאמרים מציע גישה חינוכית מושכלת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות של תלמידים ודרכי הוראה הנדרשות לכl בעתיד. אחד המאמרים המעניינים הוא "חזון סינגפור : ללמד פחות אך ללמוד יותר" ( נכתב ע"י RICHARD DUFOUR ). מאמר מעניין אחר הוא : "מודל להערכת מיומנויות למידה במאה ה21 ( Douglas reeves ). עורכי קובץ המאמרים הם James Bellanca and Ron Brandt.

  • לינק

    ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

  • לינק

    בספרות ובעיתונות מתוארים התלמידים כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. במחקר המתואר כאן נבחנו עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט מחוץ לבית הספר לצרכי בית הספר על ידי ראיונות עם 25 תלמידים בבתי ספר על-יסודי . נמצא כי יש אמביוולנטיות בקרב תלמידים כלפי האינטרנט. ספציפית, למרות שכל המרואיינים ענו בחיוב לגבי שימוש באינטרנט לצרכי בית הספר, השימוש הוא בעיקר לצורך שיעורי הבית השוטפים , שהוגדו על-ידי התלמידים כלא חשובות . עם זאת , רוב התלמידים דיווחו שכאשר הם נדרשים להגיש עבודה הם משלבים שימוש באינטרנט עם שימוש בספרים, לא רק כדי להרשים את המורים, אלא כי המרואיינים עצמם סברו כי האינטרנט,למרות ידידותו למשתמש, הוא מקור דל ואילו ספרים נתפסו כמעמיקים אך לא ידידותיים . כמעט ולא נעשה שימוש באינטרנט לצורך לימוד למבחנים. רוב המרואיינים סברו כי ריבוי גרסאות המידע )הקולות שבאינטרנט) עלול לפגום ביכולתם לשחזר את קולו של המורה, מה שיפגום בציונם במבחן. לעומת זאת, בשיעורי הבית, ציון או נכונות המידע לא היוו שיקול רלבנטי, מה שהוביל לשימוש באינטרנט. שיקולים אלו צריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות, בפרט בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא ( יפעת בן -דוד קוליקנט).

  • לינק

    אסתי דורון הביאה לידיעתנו וגם תרגמה מאמר מעניין באנגלית המונה 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020. ייתכן שחלק מהדברים נשמעים כמו "מדע בדיוני" אבל זה גם מה שחשבו על ספריו של ז'ול וורן, עד שההיסטוריה הוכיחה שהם כלל אינם בדיוניים. בהמשך מוצגת הרשימה כפי שתורגמה ע"י אסתי דורון מאנגלית. כך לדוגמא, מעבדות המחשב ייעלמו בגלל חיבור מחשבים ניידים לרשת אלחוטית ושיעורי הבית לא יהיו קיימים כי חלק מהלמידה תתבצע מהבית. למעשה כמעט לכל אחת מהתחזיות ברשימה יש כבר היום סימני תזזית של התחלת שינוי – גם אם לא מבצעים אותם הלכה למעשה.

  • סיכום

    מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך , עוסקת בהכשרה למקצועות החינוך וההוראה , מקצועות פרקטיים – רפלקטיביים, הנשענים על שילוב בין ידע תיאורטי לידע מעשי. במקרים רבים נדרשים תיווך והנחיה אישית כדי לסייע לסטודנט ליצור קישור זה בין התיאוריה לפרקטיקה. לצורך התיווך וההנחיה הוקם במכללת אורנים מרכז מעיין , מרכז למשאבים , עיון והנחיה. המחקר הנוכחי תוכנן כמחקר הערכה מעצבת , במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים , ייעוץ והכוונה במכללה. התהליך המורכב של המעבר למשכן החדש ואיחוד המרכזים למרכז אחד יצר צורך ללוות את המרכז במחקר כדי לבחון את יעילותו ולכוון את פעילותו בדרך מושכלת. המתודה של מחקר פעולה נמצאה מתאימה ביותר למטרה זו ( שרה קלימן. יעקב ליברמן ).

  • לינק

    מצגת שליוותה את הרצאתם המעניינת של ד"ר יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מהאוניברסיטה הפתוחה בכינוס מיט"ל 2009. מהי הוראה משמעותית בסביבת למידה נתמכת וידאו? מהם המרכיבים המרכזיים באמצעותם נוכל להעריך את איכות ההוראה בסביבה זו. מהם אותם רכיבי הוראה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחוויית למידה משמעותית יותר ? במצגת מוצגים העקרונות לאיסוף מידע מסייע : מהי למידה משמעותית באמצעות וידאו? ( ראיונות , שאלונים , תצפיות בקורסים) , מה הם המרכיבים המרכזיים שהופכים מפגש וידאו למפגש מוצלח? במוקד ההרצאה הייתה הצגת עקרונות הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו ( כלי ממוין הכולל רכיבים של הערכה כגון : המנחה עודד לחשיבה ביקורתית תוך כדי השיעור, המנחה עודד סטודנטים להעלות שאלות , המנחה יצר סיכומי ביניים במהלך השיעור) . הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו מבוסס על 4 נדבכים עיקריים : תוכן, הערכה, אינטראקציה , ארגון וניהול . כך לדוגמא , הנדבך של אינטראקציה בודק אינטראקציה חד-כיוונית לעומת מסתעפת מגוונת . הנדבך של הערכה בודק : הערכה אחידה , חיצונית , לסיום לעומת מגוונת, בקרה אישית, מעוררת לחשיבה, מתמשכת . הנדבך של ארגון וניהול הלמידה בודק בקרה לעומת אחריות משותפת.

  • לינק

    בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.

  • לינק

    מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .

  • לינק

    מטרת המחקר המוצג היתה לחקור, בגישה מצבית (situative) ((Volet & Jarvela,200, את ההכוונה/הוויסות של רגשות ע"י מתכשרים להוראה תוך התמקדות באתגרים חברתיים-רגשיים העולים בלמידה שיתופית ובשימוש שהם עושים בצורות שיתופיות ואישיות של ויסות רגשות במצבי למידה קבוצתיים מאתגרים. למידה בהכוונה עצמית (SRL) הפכה לתחום מחקר מרכזי בעשורים האחרונים והיא מתוארת כתהליך פעיל, מוכוון-מטרה הכולל שליטה בפעולות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, הנעה, רגשות והקשר (Boekaerts et al, 2000). היבטים של למידה בהכוונה עצמית מומשגים כמרכיבים הקשריים המשפיעים על תהליך הלמידה של הפרט (Web & Mastergeorg, 2003, Zimmerman, (2000. המחקר המוצג במאמר משלים את הגישה המסורתית ללמידה בהכוונה עצמית בהוסיפו זווית ראייה חברתית הנשענת על ההשערה שסטודנטים משתמשים בשלושה תהליכים רגולטיביים איכותיים שונים בתהליך הלמידה ( J?rvenoja, H., Jarvela, S.).

  • לינק

    אסופת מקורות מידע תקופתית על למידה רב-גילית בבתי ספר , כולל מחקרים בנושא . לארגון-הלומדים הרב-גילי חשיבות רבה ביותר, הן בפיתוח השכלי של הילדים וקידומם בטווח ההתפתחות המשוער שלהם, בלי לתייגם ולמיינם, הן בפיתוח כישוריהם החברתיים ובחינוך לערכים. קבוצות מעורבות-גיל יכולות לקדם את התפתחותם של כל חבריהן, צעירים ובוגרים יותר/ כניסת האינטרנט לבתי הספר יכולה לקדם באופן משמעותי את הלמידה הרב-גילית , כך לדוגמא בביה"ס היסודי בכר-רוסו בישוב צור משה מתקיימת למידה מתוקשבת רב- גילית בנושא יוון הקלאסית. הנושא מועבר בגישה מידענית באינטרנט. בביה"ס היסודי "אמיר" בפתח תקווה מופעלת בהצלחה מסגרת לימודית של תלב"ס "בראש יוזם" , למידה רב-גילאית בכיתות ד'-ה' . בלמידה רב-גילית יש לעתים חשיבות רבה לחונכות של תלמידים בכיתות גבוהות המלמדים ותומכים בילדים מהכיתות הנמוכות.

  • לינק

    למידה על פי בעיות –PBL -problem-based learning היא שיטת למידה עצמית , שבה לומדים מכוונים את זמן למידתם וכן את היקף הלמידה ואת נושאי הלמידה ללא הרצאות או הכוונה אחרת, אלא על סמך דיונים קבוצתיים בבעיות מציאותיות שמוגשות להם. השיטה התפשטה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה במוסדות להשכלה גבוהה , בתחילה ברפואה ובמקצועות הבריאות , ולאחרונה גם בפקולטות ובמחלקות אחרות. המאמר מתאר את השיטה המקורית, מציג את מטרותיה , סוקר את הבסיס התיאורטי-מדעי שלה, מונה את חסרונותיה ומתייחס לווריאציות בשיטה המקורית, המאפשרות את שילובה עם ההוראה המסורתית ( דן בנור).

  • מאמר מלא

    הרצאתו המרתקת של ד"ר אליעזר יריב ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009 . אין כל עדות שכל כמות שהיא של שיעורי בית אכן משפרת את ההישגים של תלמידים בבית הספר היסודי'. הציטוט הזה, שלקוח מבדיקה קפדנית של ממצאי מאות מאמרים (בארצות הברית, לא אצלנו), מוביל למסקנה המאכזבת – הפרקטיקה השכיחה הזו, שאיש כמעט אינו נותן עליה את הדעת, אינה מועילה. בהרצאה 'האם שיעורי בית נחוצים?' מביא ד"ר אליעזר יריב מקצת מהממצאים ממחקר שערך עם תלמידיו במכללת גורדון. ביחד עם סקירת מחקרים שנערכו בעולם הוא משרטט את גבולות התועלת וגם את הנזקים (יש לא מעט כאלה) של התרגול בבית. הממצאים מעוררים שאלות אבל גם רומזים על כמה כיוונים פחות צפויים לשיפור המצב.

  • לינק

    סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

  • מאמר מלא

    המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

  • לינק

    חצר הגרוטאות בגן הילדים מהווה הרחבה ייחודית של הסביבה החינוכית בה הילדים מתמודדים עם אתגרים מוטוריים ורוחניים. הם קולטים בכל חושיהם את עושר הגירויים מהעולם האמיתי ומשחרים בחפצים מקדמי זכירה המאפשרים להם לקשור בין חוויותיהם לרגשותיהם ודמיונותיהם תוך עשייה יצירתית. הגישה החינוכית של חצר הגרוטאות יצרה תרבות פדגוגית המשכית הניתנת ליישום בכל הפאזות ההתפתחותיות של הילדות המוקדמת עם דגש מיוחד על התיווך של הצוות החינוכי. בספר זה, המבוסס על ניסיון רב שנים של יישום גישה חינוכית המגובה בתיאוריה, מתוארים בפרוטרוט העיצוב, הציוד והתפעול של חצרות הגרוטאות הייחודיות לגילאים השונים,מתינוקות ועד לילדי גן חובה ( מלכה האס, צילה גביש).

  • מאמר מלא

    הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין