סביבות למידה
מיון:
נמצאו 188 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת סקירה הכוללת שלושה סרטונים הממחישים את כוחה של הסביבה הלימודית: "בסרטון הראשון המורה למתמטיקה סטיב מציג את הבעיה שלו בארגון הכיתה- הכיתה קטנה מדי לשלושים ושישה תלמידים. פשוט אין בכיתה מקום לפעילות הלמידה שהיה רוצה לקיים בה- למידה שיתופית המקדמת משמעות והבנה או למידה מבוססת פרויקטים. הרי אנחנו תמיד אומרים שיש קשר הדוק בין התנאים הפיסיים בסביבה לבין הפדגוגיה שנוכל לקיים באותה סביבה. אז מה עושים? במקרה זה- המורה סטיב פגש את המעצבים שסייעו לו לדמיין מחדש את מרחב הלמידה של הכיתה. המטרות שלהם היו קידום חקרנות, יצירתיות ותקשורת בין הלומדים" (לימור ליבוביץ ).

  • לינק

    בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).

  • תקציר

    מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מזהים אמונות לגבי הוראה ודפוסים של הוראה שהוערכו והודגשו על ידי חברי סגל בהשכלה הגבוהה בארה"ב המתמחים בתחומים של מדעים, של טכנולוגיה, של הנדסה ושל מתמטיקה.בהתבסס על הרעיון שהוראה אפקטיבית ממוקדת בסטודנט יותר מאשר במורה וחייבת לכלול איזון בין סביבות למידה הממוקדות בידע, בלומד, בקהילה ובהערכה; המחברים משתמשים בנתונים מראיון כדי לחקור כיצד האמונות לגבי הוראה, שעליהן דיווחו חברי הסגל, מקושרות לשיקול שלהם לגבי ארבעת סוגי הסביבות הללו ( Allendoerfer, Cheryl; Wilson, Denise; Kim, Mee Joo; Burpee, Elizabeth, 2014).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לסוגיה של החלפת המורה במכונת הוראה: "בעולם התקשוב החינוכי מרבים לצטט אמירה של ארתור קלארק משנת 1980: כל מורה שניתן להחליף במכונה ראוי שיוחלף. (באנגלית זה נשמע טוב יותר: Any teacher who can be replaced by a machine should be.) על אף הפעמים הרבות שבהן האמירה הזאת מצוטטת, קיים ויכוח בנוגע לכוונה שלה. האם היא נאמרה כביקורת כלפי מורים שהם בעצם מיותרים, ולכן הכסף שהולך למשכורות שלהם מבוזבז? או אולי כוונתה היא להדגיש שמורים צריכים לעסוק רק בענייני חינוך של ממש, וכל דבר אחר (מבחנים וציונים, למשל) ראוי שייעשה על ידי מכונות?"

  • לינק

    בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

  • מאמר מלא

    החינוך מעולם לא נראה שובה לב יותר מאשר בהרצאות של קן רובינסון, כוכב העל של התחום (עופר פריאל).

  • תקציר

    סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

  • תקציר

    מאמר זה מתייחס לשאלה: כיצד מורים יכולים להתאים את פרקטיקת הכיתה שלהם כדי ליצור מרחבי למידה אישיים? מוצגים שני חקרי מקרים של מורים מבתי ספר באוסטרליה, המגיבים לבנייני בית ספר חדשים בעלי מרחבים פתוחים על ידי התאמת הפרקטיקה שלהם. הממצאים העיקריים שנידונים הם ההשפעה של ההקשר על הסקת המסקנות של המורים, ופעולת המורים בעת ביסוס של סביבות למידה חלופיות. (Deed, Craig; Lesko, Thomas M.; Lovejoy, Valerie, 2014).

  • מאמר מלא

    אני כן חכם כתוב מנקודת מבטו של גלעד, ילד שיש לו הפרעת קשב וריכוז והוא מקבל מן הסביבה שלו מסרים שליליים ותחושה שהוא טיפש. הסיפור עוקב אחר פגישותיו עם פסיכולוג שבית הספר שולח אותו אליו כדי לעבור אבחון. כשהפסיכולוג זוכה באמונו של גלעד (לא בלי קושי) מספר לו גלעד על קשייו בבית הספר וגם על הרעיונות ועל הפטנטים שהוא ממציא, על השיעורים וגם על ההפסקות. בסוף הספר מקבל גלעד את האבחון. הוא מבין שני דברים חשובים שיכולים לשנות את חייו: הוא מבין שהוא לא טיפש ושיש לו ADD – הפרעת קשב (יעל דקל).

  • לינק

    איך בדיוק צריכה להיראות סביבת הלמידה החלומית? ובכן- לימור ליבוביץ מצאה דוגמה אחת מעניינת!!! , בית ספר ניסויי באוניברסיטת פלורידה זה בית-ספר שהוקם על בסיס התפיסות והנחות היסוד (העדכניות) המפורטות בסקירה המעניינת של לימור ליבוביץ .

  • תקציר

    בשנים האחרונות התעורר צורך בסקירה עדכנית של המחקר הגנטי והנוירו-ביולוגי עם מחקר פסיכולוגי-התפתחותי וחינוכי בלקויות למידה. מאז התפרסם המאמר "לקות למידה" – מודל נוירו-התפתחותי" (מרגלית וטור-כספא, 1998) חלו התפתחויות במחקר, במדיניות החינוכית ובמציאות הבית ספרית בישראל ובעולם. המאמר מציג בקיצור את השינויים בהמשגה ובהגדרות ומדגיש את התיקוף של המודל הנוירו-התפתחותי, בהתבסס על תוצאות עדכניות במחקר. הסקירה תתמקד בחקר התפקודים הניהוליים מחד גיסא ובוויסות העצמי מאידך גיסא כתחומי לקויות אופייניים לתלמידים עם לקויות הלמידה (מלכה מרגלית).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר השוואתי של יכולת הגישה לשלוש מערכות בקוד פתוח מבוסס רשת לניהול תוכן של למידה: מערכת Moodle, מערכת ATutor, מערכת Sakai. תוצאות המחקר מציינות שהחסמים ליכולת הנגישות נמצאים בכל אחת משלוש המערכות שהוערכו (Iglesias, Ana; Moreno, Lourdes; Martinez, Paloma; Calvo, Rocio, 2014).

  • סיכום

    במוקד הדו"ח העוסק במקומו של מחקר בהכשרת מורים עומד הנושא של פיתוח מערכות חינוך המשתפרות עצמאית שבהן המורים בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר. כמה תנאים נדרשים לכך: בניית בתי-ספר ומכללות כסביבות מחקר עשירות, שיתופיות בין כל העוסקים במחקר וביטול הדיכוטומיה הקיימת בין הכשרת מורים במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין גישות המבוססות על הכשרת מורים בבית הספר (BERA-RSA).

  • לינק

    תנועת הלמידה הפעילה והיצירה הטכנולוגית בחינוך הנקראת The Maker Movement התגבשה בשנים האחרונות בערים שונות בעולם והיא ביטוי של גיבוש תפיסת עולם פדגוגית כי למידה משמעותית ניתן ליישום רק באמצעות עשייה טכנולוגית (PBL) למידה פעילה בכיתה או בקורס. המאמר מסביר בקצרה את שלבי הפעולה נדרשים ממורים המבקשים לאמץ כשיטת הוראה את עקרונות "תנועת העשייה הטכנולוגית בחינוך" (The Maker Movement ).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית היא פעילות בהווה המעצבת מחדש את העבר ואת העתיד. למידה משמעותית זקוקה לתנאים פנימיים – מעורבות משימה והבנה. למידה משמעותית זקוקה לתנאים חיצוניים – בנייה מחדש של יסודות בית הספר. מסקנה: הרוצים בלמידה משמעותית צריכים לתת תנאים חיצוניים לתנאים הפנימיים (יורם הרפז).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין