מאמר זה מציע מסגרת דידקטית שבה הסטודנטים פועלים כמורים בקורס .MOOC. המאמר שואל האם קיים רווח כפול לקורסי MOOC כאשר הוא ניתן כשיטת הוראה בכיתה וכסביבת למידה ברחבי העולם. הניתוח של חקר מקרה, שבו סטודנט העביר קורס MOOC בנושא "פרטיות הנתונים המקוונים", מעביר תובנות ראשוניות לגבי הערך הדידקטי ולגבי הישימות של גישה חדשנית כזו (Griesbaum, Joachim, 2014).

ההחלטה של ספריות מכוני המחקר Smithsonian בארה"ב לפתוח קורס מקוון לקהל בנושא ההיסטוריה של התעופה מלמדת כי הפלטפורמה המקוונת להקמה ולניהול קורסים מקוונים iTunes U מבית אפל היא המילה האחרונה בתחומי הקורסים המקוונים בארה"ב . היא הותאמה במיוחד ללמידה מקוונת עם טאבלטים , במיוחד אייפדים , אך גם למחשבים שולחניים וניידים אחרים. לפלטפורמה המקוונת iTunes U יתרונות משמעותיים מבחינת הצפייה בסרטי וידאו והאזנה לקובצי קול . לדעת הלומדים בקורסים , הפלטפורמה המקוונת של אפל יוצרת חוויה לימודית משופרת בתהליכי הלמידה המקוונת והאינטראקציה .

במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

בהתבסס על הספרות העכשווית, המאמר סקר 46 לומדים בניסיון לחקור את הקשיים שעמם הם התמודדו ואת הדרכים שהם סיגלו ללמידה מקוונת.התוצאות זיהו ששה קשיים עיקריים: (1) מעקב אחר לוח הזמנים ולמידה באופן קבוע; (2) מציאת חברים לכיתה ומציאת זמן מתאים לעבודה ביחד;(3) חלוקה לזוגות/צוותים ועבודה ביחד; (4) הבטחת מעורבות קבועה בשיעור; (5) שמירה על הנעה עצמית ומכוונות עצמית של הלומד;(6) התערות בחברה (Susan Y. H. Sun, 2014).

המטרה של מחקר זה היא לדווח על התוצאות ממחקר השוואתי שנערך בשנים 2008-2009 לגבי השימושיות של שתי פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים, פלטפורמת ה Moodle לעומת פלטפורמת BlackBoard. בתחילת כל סמסטר, המשתתפים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות כדי להתנסות בזמנים שונים בפלטפורמות המתוקשבות השונות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים. התוצאות הראו שפלטפורמת ה-Moodle הייתה מועדפת בכל היחידות שבהן השתמשו במהלך הקורסים (Zafer Unal; Aslihan Unal, 2014).

מאמר זה מנתח דוגמאות ספציפיות של השתתפות מאסיבית שנבעה מהתרבות הדיגיטלית והלמידה המקוונת באמצעות קורס MOOC מאוניברסיטת אדינבורו בשותפות עם קורסרה (Coursera). המאמר משתמש בתוכן שנוצר על ידי הסטודנטים, בסטטיסטיקות של המשתמשים, ובנתוני סקר כדי לבחון את ההשלכות ואת ההתנסויות של השתתפות בפעילות חינוכית הכוללת עשרות אלפים של משתתפים (Jeremy Knox , 2014).

שני מחקרים נערכו כדי לבחון מה תלמידי תואר ראשון עושים במחשבים הניידים שלהם במהלך השיעור ובאיזו מידה התנהגות השימוש במחשב הנייד מקושרת להצלחה אקדמית. התוצאות הראו שניתן לקבץ מחדש את ההתנהגויות של שימוש במחשבים הניידים לשני ממדים: שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור ושימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור קושרה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של הישג אקדמי בדיווח עצמי ולשביעות רצון. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור קושרה באופן חיובי עם שביעות רצון אקדמית. התוצאות ממחקר מספר 2 הראו שהתנהגויות שימוש במחשב הנייד שלא היו קשורות לשיעור קושרו באופן צפוי לממוצע ציונים נמוך יותר בסמסטר (Gaudreau, Patrick, Miranda, Dave and Gareau, Alexandre, 20145)

המחקר הנוכחי העריך את השפעתה של תוספת של משחק סימולציה עם פיגום מושגי חיצוני, המציג מצגות של ידע פורמלי, על היכולת של הלומדים לפתור בעיות בעקבות המשחק, ועל התפיסות של הלומדים לגבי למידה, שטף והנאה מהמשחק. המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 10 שנים, הוקצו רנדומלית לשלושה תנאי ניסוי: תנאי של "למידה ומשחק" שהציג ראשית את הפיגום ולאחר מכן את המשחק, תנאי של "משחק ולמידה", ותנאי של "משחק בלבד". אף על פי שלא נמצאו הישגים משמעותיים בפתרון בעיות בעקבות ההתערבות, התלמידים שלמדו עם הפיגום החיצוני לפני המשחק ביצעו באופן משמעותי טוב יותר בהערכה של פתרון בעיות לאחר המשחק. הוספת הפיגום החיצוני (תמיכה חיצונית) לפני המשחק הפחיתה את הלמידה הנתפסת של התלמידים (Barzilai, Sarit and Blau, Ina, 2014).

מחקר זה בחן את השימוש באתרי רשתות חברתיות כאמצעי לביסוס סביבה מקוונת א-סינכרונית עבור שימוש בכיתה באתר רשת חברתית הנקרא Ning במהלך פרויקט לימודי קיץ, שנערך במכללה לחינוך באנגליה. הפרויקט התמקד במיוחד בפרקטיקת שפה בלתי פורמלית בעת שימוש באתרי רשתות חברתיות. המחקר מצא שהשימוש ב-Ning הגביר את הלכידות של הקבוצה ושהלומדים התחילו עבודה בקבוצות שונות ברגע ש- Ning הוצגה (Toetenel, Lisette , 2014).

מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .

ישנם שירותי ענן המאפשרים בנוסף לשירותי האחסון גם את האפשרות לשתף אנשים נוספים בעבודה על אותו מסמך. השאלה העולה באופן מיידי היא: האם לא פשוט יותר לשלוח את המסמך בדוא"ל? אנו רואים שתי סיבות עיקריות שלא להשתמש בדוא"ל לצורך שיתוף. סיבה אחת היא שלא תמיד יש לכל אחד אותן התוכנות או את אותן הגרסאות. (מיקרוסופט אופיס ידוע לשמצה בכל הנוגע לתיאום בין גרסות שונות של התוכנה.) הסיבה השנייה לשתף מסמכים בענן היא שבהחלפת מסמכים בדוא"ל נשאר שביל ארוך של גרסאות שונות; הולכים לאיבוד בין שלל המסמכים. מי שינה מה מתי? מה הגרסה הנוכחית? לכו תדעו – או לכו תשתמשו באחד משירותי שיתוף מסמכים ותראו תמונות מצב עדכני בכל עת הנתון ( נכתב ע"י אהבה כהן, ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן) .

אפרת מעטוף מציגה בבלוג המועיל שלה שני כלים ליצירת שאלת סקר בודדת, אשר אינם דורשים רישום. הראשון הוא Yarp, כלי המאפשר יצירת שאלת סקר בפורמט של בחירה תשובה אחת מבין שתיים, הכלי השני הוא Flisti , כלי זה מאפשר הזנת שאלה, ציון מספר אפשרויות תשובה (בלתי מוגבלות),משלוח קישור למענה או הטמעת הסקר באתר.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).

תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי ותכנים דיגיטליים, והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה לצורך הפעלת התלמידים. הסקירה כוללת רציונל פדגוגי , שיקולי תכנון ופיתוח של יחידות לימוד מתוקשבות , מחקרים , כלים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות וכן דגמים ודוגמאות של יחידות לימוד מתוקשבות ( עמי סלנט) .

מיזם מסקרן שגם לישראל יש מה ללמוד ממנו. מיליוני תלמידים מגיל הגן ועד תיכון במדינות רבות בארה"ב לומדים תכנות במסגרת "שעה של קוד," קמפיין ארצי אומץ על ידי הנשיא אובמה ומציע הדרכות ללא תשלום במיזם של מייסדי פייסבוק ומיקרוסופט. שעה של תכנות מציעה שיעורים בתכנות בסיסי שמכוונים לכל קבוצת גיל, להפעלה במגוון של מכשירים, מטבלטים למחשבים שולחניים ( Lyndsey Layton)

המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).

השינויים העיקריים בשנים האחרונות בסביבה מתוקשבת זו של מסעות וירטואליים באים לידי ביטוי בשני כיוונים חדשניים : א. הלומד עצמו מתמודד עם יצירה והבנייה של טיול וירטואלי . ב. בשנתיים האחרונות התפתחו כלים מתוקשבים חדשניים ליצירת סביבה מתוקשבת מסוג טיול וירטואלי או סיור וירטואלי . בסקירה הנוכחית ניסינו לרכז מקורות מידע מועילים על הפעלת לומדים בסביבה מתוקשבת כזו ועל כלים מתוקשבים אפשריים. הבאנו דוגמאות של טיולים וירטואליים בבתי ספר בארץ וגם דוגמאות של סיורים וירטואליים שהוכנו בחו"ל לטובת תלמידים ומורים בעולם. כאמור ( עמי סלנט) .

המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .