בשעה שתחומי המידענות נותרים בגדר ציפיות וסטנדרטים בישראל נראה כי בעולם הגדול כבר עוברים ליצירת סביבות מתוקשבות המבוססות על מאגרי מידע ייעודיים מותאמים לילדים. מאגר המידע החדש Kids InfoBits פותח בארה"ב והוא מיועד לילדי גני ילדים וכיתות היסוד בבתי הספר (עד כיתה ה'). המאגר הצליח לארגן מאות מקורות מידע מגוונים המותאמים לילדים כמאגר מידע ממוחשב מרתק. המאגר הממוחשב מאורגן בצורה ידידותית וקלה המאפשרת גם לתלמידי כיתות א'-ב' לשאול שאילתות ולצמצם נושאים. המאגר מאפשר גם לילדים בגני ילדים להתחיל לרכוש מיומנויות מידעניות ע"י בחירת נושאים וצמצום נושאים. התלמידים הלומדים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים יכולים להקליד שאילות ולחפש עפ"י עץ- נושאים, מפתח נושאים רגיל או ויזואלי. המאגר הממוחשב Kids Infobits המופץ בתשלום לבתי ספר וגני ילדים בארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה כולל מלבד מאמרים מותאמים לילדים גם עובדות ונתונים על תופעות מדעיות רבות והיסטוריה. המאגר הממוחשב פותח על ידי גדול יצרני מאגרי המידע, חברת Thomson-gale.

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות הביניים החליט מושל מדינת מיין בארה"ב להמשיך בהתקשרות עם חברת אפל לעוד 4 שנים. במסגרת הפרויקט יצוידו עוד 32 אלף תלמידי בתי הספר במדינת מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד 4000 מורים שיצוידו במחשבים ניידים משלהם. נמצא כי תלמידים שהשתמשו במחשבים הניידים היו מעורבים יותר בלמידה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים. הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת כתיבה משופרת. נמצאו ממצאים המצביעים חד-משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של תלמידים בחטיבות הביניים אשר צוידו במחשבים ניידים בכיתות (עמי סלנט)

הרצאתו המרתקת של Stephen Downes אודות עצמי למידה והפוטנציאל שלהם תוך ניסיון להצביע כיצד התפיסות של Web 2.0 מעצבות מחדש את הבנתנו לגבי עצמי למידה ותפקידם המשתנה בסביבות למידה ממוחשבות. הביקורות הגוברות כלפי חוסר הגמישות של עצמי הלמידה טוענות כי לא ניתן להציב מחדש עצמי למידה בהקשרים חינוכיים משתנים ויש למצוא מבנה נתונים ( meta-data ) דינאמי יותר כגון RSS לשילוב בסביבות ממוחשבות . עתידם של עצמי הלמידה נראה קודר מעט לאור ההתפתחויות המהירות והדינאמיות של Web 2.0, אך מוקדם להכריז על פטירת עצמי הלמידה בחינוך כי , לדעת המחבר , ניצול נכון של סביבות למידה מתואמות אישית , עדכוני מידע מסוג RSS כסטנדרט חדש לעצמי הלמידה, עשוים, אולי להחיות אותם בסביבות למידה ממוחשבות וקורסים מתוקשבים.

תוכנות החברתיות הן יישומים פעילים של קהילות מקוונות היוצרות תוכן, כגון FLICKR, או קהילות מבוססות WIKI ובלוגים. ל"תוכנות החברתיות" יש שני מאפיינים עיקריים שהם משמעותיים למחנכים: א. הן מאפשרות תקשורת פעילה בין קבוצות ויחידים ב. הן מאפשרות צבירת תכנים ושיתופם. האנשים הפעילים בקהילות מקוונות מבוססות Social Software הופכים להיות מפיקי ידע ולא רק צרכני מידע. תוכנות חברתיות יש בהן כדי להועיל במיוחד למורים בעל גישת החקר (teacher inquiry) הזקוקים לרפלקציה עצמית של התנסויות ההוראה שלהם ולפרספקטיבות של עמיתים. שימוש אמיתי ב"תוכנות חברתיות" המחוללות תכנים והמקשרות בין פריטי תוכן (תגים) יש בו כדי להעמיק את ניהול הידע הפדגוגי ושיתופו בין מורים ומחנכים בעלי גישה חקרנית. כריסטופר ד. ססומס, מנהל המחלקה ללמידה מרחוק באוניברסיטת פלורידה (Christopher D. Sessums)

נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?

למנהלי בתי ספר יש יותר השפעה על הכנסת יישומי מחשב ושיטות הוראה חדשניות בתחומי התקשוב מאשר לתוכניות משרדי החינוך והמיצוב הקהילתי של בתי ספר ביזום תקשוב חדשני תלוי במידה רבה בעמדותיהם. להכרה זו הגיעו בכמה וכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה שם הנהיג משרד החינוך האוסטרלי תכנית חדשנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת של מנהלי בתי ספר. התכנית האוסטרלית שהחלה בשנת 2005 נועדה לפתח ולעצב זן של מנהלי בתי ספר החשים והפועלים כמנהיגים בתחומי התקשוב החינוכי. המודל של מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בחינוך גובש על ידי פרופסור Moyle, K. מביה"ס לחינוך באוניברסיטת קנברה העובדת בשיתוף עם משרד החינוך האוסטרלי. הפרדיגמה העיקרית של מודל המנהיגות החינוך המקוונת מבית היוצר אוניברסיטת קנברה היא הדרישה שמנהל ביה"ס כמנהיג חינוכי יידע לשלב בין תובנה פדגוגית לתובנה בתחומי התקשוב. המאמר מתאר גם לקחים ראשוניים שהופקו מהנהגת התכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת באוסטרליה בשנים 2005-2006 (Kathryn Moyle)

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

מחקר חדש של אוניברסיטת ממפיס בארה"ב מצא כי חיבור מחשבים ניידים לתקשורת אלחוטית במתקני ביה"ס משפר את הלמידה של התלמידים בבתי הספר היסודיים ומשפר את איכות הלמידה. הניסוי הטכנולוגי נערך בשנים 2004-2005 ב-100 בתי ספר במישיגן בהשתתפות 23, 000 תלמידים ו1500 מורים. ממצאי המחקר מלמדים כי תלמידים הנעזרים במחשבים ניידים מבוססים תקשורת אלחוטית גילו מיומנויות גבוהות יותר בהתמודדות עם תכנית הלימודים והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שנעזרו במחשבים הרגלים בבתי הספר. המורים שרואיינו ע"י צוות המחקר דיווחו על שיפור המוטיבציה של התלמידים בבתי הספר היסודיים (כיתות ו') ועל אינטראקציה טובה יותר בין המורים והתלמידים.

המחבר, מורה מוביל וסגן מנהל בבית ספר יסודי באנגליה, מתאר את ניסיונו בשילוב מערכת בלוגים כסביבה לימודית ממוחשבת בכיתה ו'. המטרה הייתה לייצור למידה עצמאית ורפלקטיבית המבטאת גם את קולם של התלמידים ותחומי העניין שלהם. הסביבה הממוחשבת הלימודים הקודמת בה התנסו התלמידים ביצירת תכנים באתר אינטרנט הפכה להיות טכנית במהותה והמורה חיפש סביבה ממוחשבת יותר מאתגרת ויותר רפלקטיבית. המערכת שנבחרה היא ELGG, תוכנה חופשית (Open-source) לחינוך שמשלבת כתיבה ממוחשבת, מאגר משאבים אישי ופורטפוליו דיגיטאלי כסביבה אינטגרטיבית אחת. היתרונות של ELGG בחינוך היא יכולתה הידידותית להפוך לסביבה לימודית מותאמת אישית ומקושרת חברתית ( מבוססת קהילה מקוונת). הסקירה מתארת את כל תהליך העבודה וההטמעה של המערכת הממוחשבת בכיתה ותחומי העניין שהתפתחו בקרב התלמידים (Miles Berry)