המטרה של תכנית הפיילוט "למידה מרחוק באמצעות ועידת וידאו אינטראקטיבית וסינכרונית" הייתה להשתמש בטכנולוגיות חדשות כדי להרחיב את הזדמנויות הלמידה עבור תלמידים בבית ספר תיכון ציבורי עירוני (Beese, Jane, 2014).

המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

המאמר מתמקד בהתנסות של סטודנטים לא מצליחים הלומדים באופן מקוון ובגישתם לשפר את הלמידה המקוונת. המאמר מזכיר שלושה תחומים עיקריים שנבעו מהפרספקטיבות של הסטודנט הכוללים סוגיות של הסטודנט, סוגיות לבה ושיפורים מוצעים (Lorenzetti, Jennifer Patterson, 2013).

עזיבת בני נוער את מערכת החינוך לפני סיום לימודיהם הפורמאליים נעשית לפעמים מרצון, בשל צורך לצאת לעבודה ולעזור בפרנסת המשפחה, אך על פי רוב היא נעשית מחוסר בררה, בגלל דחיקת המערכת את התלמיד אל מחוץ לגדר. בכל מקרה, עזיבה זו יוצרת מצב שבו קיימות בארץ שתי קבוצות של בני נוער: קבוצה אחת, הכוללת את הלומדים המנצלים את "התפריט" שהמדינה הכינה עבורם ומציעה להם; וקבוצה שנייה, הכוללת את שאינם מוצאים את מקומם בתוך המערך הקיים ואינם מסתדרים עם "התפריט" המוצע להם שם. מציאות זו מורכבת ומסובכת עוד יותר בשל העובדה שרק מחצית מבני הקבוצה הראשונה, שנשארים בתוך מערכת החינוך, מסיימים את לימודיהם עם תעודה משמעותית ואיכותית שתועיל להם בהמשך חייהם הבוגרים ( חיים להב) .

מטרת תכנית מל״א (מרחב למידה אחרhttp://maleh.org.il) במונחים של רוח האדם היא להשיב רוח, להפיח רוח במקומות שבהם היא פסקה לנשוב. ילדים רבים מפסיקים לנשום,מפסיקים לחשוב ולהרגיש – נסיבות חייהם חנקו כל תקווה לשינוי, לקיום של ערך ולקיום עם משמעות. הדרך שבה פועלים כדי להשיב את רוח החיים, את השמחה ואת התחושה הטובה בתכנית מל״א, מתאימה לכול. וראו זה פלא – הפעלת התפיסה שמתייחסת למכלול של האדם, שמאמינה ביכולת שינוי, שמאמינה בחשיבות הסביבה שבה ניתן או לא ניתן לחיות באופן מלא, הפעלה תפיסה זו דווקא במקרים הקשים מצביעה על נחיצותה בכל רוחב הקשת. ההיענות של התלמידים החשדנים הללו, הנואשים הללו, לידיים המושטות ולעיניים הטובות היא כל כך מרגשת ומשמעותית שלא ניתן שלא לחשוב על ההשפעה המיטיבה שיכולה להיות להתנהלות כזאת לגבי כל הילדים כולם ( גליה אריאלי ) .

משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".