אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

מחקרים בתחומי חקר המוח מגלים כי אותם חלקים במוח האחראיים לרגשות ולתגובות רגשיות צריכים להיות במצב רגיעה כאשר מתרחשת למידה או מתחוללים תהליכים קוגניטיביים , לכן ממליצה כותבת המאמר לדאוג לסביבת למידה רגועה יותר בכיתה. הניסיון מלמד כי בכיתות רגועות שאינן נתונות בלחץ, התהליך העברת החומר יעיל יותר. יצירת מבוכה או מתח אצל בני אדם בכלל ואצל תלמידים בפרט משבשים את תהליכי הלמידה הקוגניטיביים הנכונים ופוגמים ביכולת הקליטה הקוגניטיבית של התלמידים, לכן מומלץ למורים להפוך את סביבת הכיתה לרגועה יותר ונינוחה לתלמידים וגם תומכת. יתר מזאת, חוקרים בתחומי חקר המוח ופסיכולוגיים חינוכיים (Mary Helen Immordino-Yang ) טוענים שצריך לאפשר לתלמידים להיכשל באווירה של אמון בכתה ללא חשש לכישלון נוסף ומדי פעם גם לאפשר התנסות תוך שמירה על תחושת הצלחה.

כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?

4 דגמי הפעלה לכיתה מתוקשבת עם פרוט תכולה טכנולוגית, הזדמנויות ההוראה ואמצעים ליישום פדגוגי. דגם א': עמדת מורה מקוון בסיסית (מחשב מורה ומקרן). דגם ב': עמדת מורה- מקוון + לוח אינטראקטיבי. דגם ג': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל קבוצת תלמידים. דגם ד': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל תלמיד.

הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

מאז ומתמיד נבחן המורה הטוב בזכות האינטראקציה והקשר שלו עם הכיתה . היכולת להעביר לכיתה מסרים ערכיים וחינוכיים לאורך זמן קבעה במידה רבה את דמותו של המורה בעיני תלמידיו. בעבר האמצעים לכך היו בעיקר מילוליים ובעיקר במסגרת הכיתה , אך כיום עומדים לרשותו של המורה אמצעים דיגיטאליים יעילים יותר כמו בלוג היכול להיות אמצעי קשר והעברת מסרים לתלמידי הכיתה מעבר לשעות הלימוד. אחד המחנכים הראויים לציון שניצל את הבלוג לטיפוח ההוויה של הכיתה כקבוצה לומדת, הוא איציק הופמן, מחנך י"א 2, בית החינוך המשותף חוף השרון. להבדיל מבלוגים אחרים, הבלוג הזה נועד ללוות כיתה מיום היווסדה (תחילת כיתה י') ועד סיום י"ב. איציק הופמן , כמחנך הכיתה, כותב פוסטים המתעדים את חוויות הכיתה, מגיב לדברים שקורים בכיתה ובלמידה , מרחיב על דברים שעליהם דיברו בכיתה (הוא מלמד אותם היסטוריה) וכותב, לעתים גם על עצמו. בבלוג יש יותר משישים פוסטים, מאז היום בו נפגש לראשונה עם תלמידי בכיתה י' ועד היום, כאשר הם באמצע כיתה י"א. התלמידים קוראים את הבלוג (חלקם באופן קבוע, חלקם פחות, אבל כולם מכירים ונכנסו). עד היום היו כ-8,000 צפיות בבלוג. זה לא הרבה, אבל מדובר בקהל קטן יחסית. יש כאן רעיון חדש שלא נוסה עדיין ויוזמה חינוכית ראויה לציון של מחנך בביה"ס תיכון.

המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הצטיידו עשרות בתי ספר ברחבי הארץ ב"לוחות חכמים" – החלופה האלקטרונית ללוח המיושן. הלוח החכם מחובר למחשב ולאינטרנט אלחוטי ועם הדלקתו הופך למסך מחשב. למורים הוא מאפשר להציג לכיתה מסמכי וורד, מצגות ותמונות בלחיצת כפתור. "הלוחות החדשים מקבעים יותר את שיטת ההוראה הישנה, הפרונטלית", אומר יורם חיים, מורה ומרכז שכבת ח' בתיכון זיו בירושלים. "אנחנו מנסים כל הזמן לשבור את המבנה המסורתי של הכיתה, אך הלוח יקשור את המורה עוד יותר לעמדה הישנה שלו, ליד הלוח, ובעצם הוא ימשיך להרצות לתלמידים במקום לעבוד בשיטות הוראה מתקדמות יותר". התלמידים שייחשפו ללוח בפעם הראשונה ב-1 בספטמבר ודאי יגיבו בקריאות התפעלות. עם זאת, לדברי חיים, ספק אם הלוחות החכמים עשויים לכסות על המצב העגום של התקשוב במערכת החינוך בארץ.