בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

WordPress היא מערכת ניהול תוכן. משמעות הדבר היא כי אתם יכולים להשתמש וורדפרס כדי לשתף פעולה ולשתף מידע ונתונים. וורדפרס הינה אחת המערכות הפופולאריות ביותר בעולם היא תומכת במאות אלפי תוספים חינמיים ובתשלום ובעצם מספקת פתרון זול מהיר ומאוד מקצועי למכלול שלם של אנשים. הסקירה המוערת מציגה את כל המכלול של ניהול מידע וניהול משאבים באמצעות פלטפורמת וורדפרס. גם אנשי חינוך ומורים יוכלו לנצל את התכונות של כלי מתוקשב נהדר זה ( עמי סלנט ) .

אתר האינטרנט החדש מחוֹנ-net הוא יוזמה מבורכת של משרד החינוך- האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. האתר מיועד לכל העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים ומטרתו לקדם יצירת קהילה מקצועית של מורים למחוננים ולמצטיינים המחליפים רעיונות , שיטות הוראה וחומרים שונים באופן שיקדם את הוראת המחוננים והמצטיינים בישראל ואת המורים עצמם. המאגר מכיל חומרי הוראה ולמידה , מאמרים , מצגות , סרטונים, מידע כללי וחומרים אחרים העשויים לסייע לצותי חינוך העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים.

מדובר על מסד נתונים ממוחשב המאפשר בקלות להקים מאגרי מידע פרטני באינטרנט למדענים, חוקרים, אנשי חינוך ומומחים המעוניינים לנהל את מאגר הקישורים המקצועי שלהם באופן מושכל. לכל פריט מידע וקישור ניתן לפתח כרטיס מידע המכיל, כותר/TITLE , קישור, תיאור והערות. המאגר מאוחסן באינטרנט וניתן להפנות אליו עמיתים למקצוע או גורמים אחרים עפ"י כתובת האינטרנט שהמערכת מנפיקה לכל בעל מאגר. לכל פריט מידע או קישור ניתן להגדיר מילות מפתח או תגית נושא . כאשר נכנסים למאגר ניתן לראות את כל המידע מאורגן על פי מילות מפתח. ניתן לחפש על פי כל סוגי המידע במאגר. ניתן גם להגדיר כרטיסי מידע בעברית ומילות מפתח בעברית. המאגר פשוט מאד לתחזוקה ולניהול. ניתן גם ליצור ערוץ עדכון של RSS המודיע למשתמשים המאגר על כל תוספת של פריט מידע ( עמי סלנט) .

מאמר שכתבו שני חוקרי חינוך בירדן , המלמדים באוניברסיטה הפתוחה שם. המאמר מנסה להשוות בין התפתחות מערכות לניהול מתוקשבת ( LMS) ובין עקרונות ניהול הידע ומגיע למסקנה כי ניתן במקרים מסוימים לראות במערכות הלמידה המתוקשבות גם מערכות לניהול ידע . לדעת הכותבים , מערכת ניהול הלמידה (LMS) המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה הערבית Arab Open University (AOU) היא במידה רבה גם מערכת לניהול ידע בחינוך. האוניברסיטה הפתוחה הערבית שהוקמה בירדן בשנת 2002 השתמשה בתחילה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת FirstClass system , אבל בעקבות אילוצים שונים עברה לפני שנתיים לניהול מערך הלמידה המתוקשב למערכות MOODLE .

היכולת והמיומנות לחשוף ולהכיר מידע מעודכן, ולהבנות בעזרתו ידע חדש נתפס כיום בעיני חוקרים כחשוב יותר מן הידע הקיים, המצוי בידנו. הדגשת חשיבותה של יכולת החשיפה לידע חדש מעניקה ערך מוסף לשונות. השונות היא זו המעשירה ומבנה ידע מקורי חדש. הידע טוענים חוקרים, מעוגן דווקא בגיוון ובשוני בדרך עיבוד המידע. "ולנגד עיננו המנהלים, הופכת הסביבה החוץ בית ספרית, מסביבה צורכת מידע, כפי שהייתה מוכרת לנו עד היום, לסביבה יוצרת ידע." לנוכח זאת, נדרשים המנהלים כיום לגבש אסטרטגיה וטקטיקה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ המתייחסת לממדי אי הוודאות מחוץ לארגון והשפעתה על הנעשה בתוכו.

גיבוש והבניית הידע המצטבר בסוגיות של למידה מתוקשבת ופדגוגיה מתוקשבת הוא מטלה לא קלה, אך אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליטה כבר לפני 3 שנים לנסות לגבש בסיס ידע מתועד בנושא למידה מתוקשבת. בתחילה השתמשו באתר אינטרנט רגיל אשר סיכם והציג את הידע הסכמתי המצטבר בנושאי למידה מתוקשבת, אך לפני כשנתיים העלו את כל הסיכומים לאתר WIKI כמפעל ידע שיתופי. לא בדיוק אנציקלופדיה לתקשוב חינוכי, אבל בהחלט בסיס מידע שיטתי ההולך ומתפתח ומציג את קווי המיתאר והנדבכים העיקריים של התחום. כמפעל תיעוד הבנוי בצורה שיתופית על WIKI הוא מתעדכן ומשתנה כל שבוע ופתוח גם לתוספות של גורמים מעבר לאוניברסיטת מלבורן.

המאמר מציג מסגרת תאורטית להבנת "ארגון הידע המוסדי", ובוחן את השפעותיו כבדות המשקל על שדה החינוך. במוקד עומדות שתי השפעות מרכזיות: הסוגיה האפיסטמית שעוסקת באופני היווצרותה של תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים בבית הספר; ושאלת היציבות המופלאה של מוסדות החינוך בכל הקשור לאופן ההוראה בכיתה. המסקנה המרכזית העולה מהמאמר היא שאין כל אפשרות לשנות לעומק את האופן שבו עוסקים בידע בבית הספר ללא בנייה של דגם חדש של ארגון ידע מוסדי. (אמנון כרמון)

כנס EDEN 2006 ANNUAL CONFERENCE בוינה עמד בסימן הדיון ב- E-Competences. בהגדרה, פיתוח e-competence מוגדר כפיתוח יכולות אישיות בשימוש יצירתי ב- Information Communication Technology. בהקשר של ההוראה האקדמית משולבת התקשוב הכוונה היא לכך שמרצים יבינו מה השפעתה האפשרית של הטכנולוגיה על תהליכי העבודה העיקריים שלהם, יחוו זאת בעצמם ויהיו מסוגלים לבחור באופן מושכל את האסטרטגיות הנכונות לשלב טכנולוגיה בהוראה (מכאן ברור שהבחירה הזו צריכה להתבסס על שיקולים פדגוגיים, חברתיים – כמו הכרת הסטודנטים – לצד ההבנה הטכנולוגית). בתחומים אחרים יש לכך ביטוי בהטמעת טכנולוגיות בתהליכי עבודה בחברות מסחריות, תהליכי ניהול ידע בקהילות מקצועיות, חברתיות ואחרות, שימוש בטכנולוגיה לצרכי למידה עצמית (תמי נויטל)

חיבור זה בודק את השיתוף בידע בקבוצות קטנות. העבודה נשענת על מספר תיאוריות בתחומי מערכות המידע ובתחומים חברתיים אשר שולבו למודל אחד מורחב. מודל זה הוא בסיס לסדרת הניסויים אשר יש לעשות כדי להשלים אותו כדי לבחון את המודל בחרנו להשתמש בשתי שיטות מחקר, האחת ניסוי על-ידי משחק הדמיה והשנייה תצפית בלתי מתערבת. בעקבות עבודה זו נמצאו השפעות רבות שיש למבנה על השיתוף במידע: מצאנו אישוש אמפירי לחשיבות של השיתוף בידע בקבוצה המנהלת שרשרת תספוקת; מצאנו שכאשר אין מחלקים תפקידי תקשורת בין חברי הקבוצה, חברי הקבוצה עושים את החלוקה בעצמם ומייעלים מאוד את השרשרת. כאשר כופים על הקבוצה מבנה, משפיעים על אופי התקשורת ועל חלוקת הכוח והריכוזיות בקבוצה. כוח וריכוזיות משפיעים ישירות על מידת השיתוף בידע. נמצא כי המבנה משפיע על דרכי התקשורת ודרכי התקשורת קובעות את המבנה (גלעד רביד)

אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.

במונחים של ניהול ידע, בית הספר (מורים ותלמידים) נמצא במצב של עומס מידע. עומס מידע מושפע מערב רב של גורמים והוא משפיע על התפקוד של המערכת והגורמים הפועלים בה. ארבעת העקרונות המוצגים בהמשך ע"י אורנה גבע, המומחית בישראל לניהול ידע, מקורם מתהליכי ניהול ידע בארגונים. עקרונות אלו קשורים זה לזה וקיימת בניהם תלות הדדית.קרי: נקיטת פעולה רק על בסיס עקרון אחד לא תחולל את השינוי. עקרון 1: חשיבה אסטרטגית- פחות זה יותר. עקרון 2: שיתוף בידע, עקרון 3: להיות דיגיטלי חושב, עקרון 4: תשתיות לתהליכי למידה (אורנה גבע)

הפיקוח ההולנדי בשיתוף עם מפקחים אירופאיים אחרים, אסף 20 פרופילים של בתי-ספר בסקוטלנד, אוסטריה, צפון אירלנד, פלנדריה, אנגליה והולנד, כדי להראות ולהמחיש כיצד ICT שינה את ההוראה והלימוד בהם. הסקירות מתארות כיצד בתי-ספר עבדו על יישום ICT בבית-הספר שלהם וכיצד זה השפיע על תלמידים, מורים ועל הארגון וההנהלה של בית-הספר.

המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

מצגת מעניינת על ניהול ידע בבתי ספר. המצגת פותחה במסגרת הפעילות של חברת "ניהולים" העוסקת בניהול ידע בכלל ובניהול ידע בחינוך בפרט. (חגית עזר)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)