ניהול שונות בסביבה ארגונית משתנה וחסרת וודאות – אתגרו של פרח מנהלים

מילות מפתח: ניהול ניהול בית ספר ניהול ידע ניהול ידע בחינוך ניהול שונות סביבות למידה עתירות טכנולוגיה שונוּת
רקע וקרדיט: הכתיבה המשותפת של המאמר נערכה במסגרת קורס שהועבר על ידי ד"ר רות אלמגור , מרצה במכללת גורדון לחינוך בחיפה. הלמידה בקורס מועשרת באמצעות הויקי ובסיס המידע מתרחב  .
 תהליך של שיתוף והתייחסות לתת הנושאים, שעלו בקורס הוביל את קהילת המנהלים
 
 
"אפשר שהבאר הייתה עמוקה מאוד,
או אולי היא נפלה לאט לאט,
 כך או כך,
 היה לה המון זמן להביט סביבה בעוד היא נופלת
 ולשאול את עצמה מה יקרה בעוד רגע..."
                                     (לואיס קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"):
 
כפרחי מנהל, תלמידים בקורס להכשרת מנהלים, האמורים בתום הקורס להנהיג מוסד חינוכי, אנו ערים לאתגרים העומדים בפנינו ואת הרהורינו בנושא הרינו מבקשים להביא בפני עמיתנו שחלקם כבר מנהלים בפועל וחלקם אמורים לנהל בעתיד.
 
המאה ה-21 מאופיינת, לא רק בהתפתחות טכנולוגית מואצת אלא בעיקר, בשינויים תכופים.שינויים אלה הם פועל יוצא של הסתגלות (לעיתים איטית ולעיתים מהירה), להתפתחות הטכנולוגית המתעצמת. די אם נזכיר את התפשטות המידע והתפוצצות הידע ובעקבותיהם, את השינויים באורח החיים, בחשיבה, בכלכלה. את מהפכת התקשוב ובעקבותיה השינוי בתפיסות הלמידה וההוראה, על מנת לתהות באשר להשפעת כל אלה על אופי האינטראקציה בין הסביבה החוץ ארגונית המשתנה לבין הארגון החינוכי וכפועל יוצא גם על תפקידו של מנהל בית הספר.
בסביבה הארגונית של סוף האלף השני נוצרה דינאמיקה עסקית וחברתית המובילה למצב מתמשך של שינוי ומרבית המערכות הארגוניות המבקשות להמשיך להתקיים ולהתפתח הבינו שעליהן להסתגל אליו Holland, 1995) ). לשינויים מספר גורמים אשר לחלקם השלכות ברות משמעות על הארגון החינוכי ביניהם ניתן למנות את ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש הנרחב באמצעי תקשורת (1996 ,Banathi), את השינוי במאפייני הצריכה והשינוי הרב שנוצר בדפוסי ההתארגנות של הפרט והקהילה (Kast and Rosenzweig, 1977).  מבין הגורמים הנזכרים בחרנו, להתמקד בשניים להם השלכות משמעותיות ביותר על הסביבה הבית ספרית וכפועל יוצא, על עבודת מנהל בית הספר ההתפתחות הטכנולוגית והשינוי בדפוסי ההתארגנות של הפרט והקהילה .
 
מקצוע הניהול התפתח מאוד מאז ,Maslow Weber,  Taylor'מחיקת' גבולות גיאוגרפיים בעולם העסקים תרמה להתרחבות שווקים והתפתחות של תחרות עזה אשר תרמה מצדה, לשינוי  הסביבה הארגונית והעסקית עד ללא הכר, (פרידמן, 2004). "שיטפון " המידע , תרם להתעצמות הידע האנושי (בן דוד, 1997)  ולזמניותו היחסית. ארגונים מסורתיים, שהצלחתם נמדדה באמצעות איכות התוצר, מיומנות ותפוקות עובדים, הפכו לארגונים  מבוססי ידע (חלמיש,2004), אשר הצלחתם נמדדת בין השאר, באופן בו הם מצליחים לנצל לקידומם את המידע והידע האגורים בארגון ובסביבתו.
 אם בעבר, נמדד אורך חייו של "ידע"  ארגוני, במספר עשורים הרי כיום הוא נמדד במושגים של חודשים והיכולת לעקוב אחר עדכוני המידע והידע המתחדש בעקבותיהם, נתפסת כמיומנות הישרדותית (.(Siemens,2004  לצד הצורך לדעת "מה ו"איך" מתפתח  הצורך ב"היכן"  היכן מצוי מידעמעודכן, היכן מצוי הידע המתחדש, ו "להיכן ניתן להעביר "ו/או לאחסן" ידע אישי  במילים אחרות, היכולת והמיומנות לחשוף ולהכיר מידע מעודכן, ולהבנות בעזרתו ידע חדש נתפס כיום בעיני חוקרים כחשוב יותר מן הידע הקיים, המצוי בידנו  (Siemens, 2004).
 
הדגשת חשיבותה של יכולת החשיפה לידע חדש מעניקה ערך מוסף לשונות. השונות היא זו המעשירה ומבנה ידע מקורי חדש . הידע טוענים חוקרים, מעוגן דווקא בגיוון ובשוני בדרך עיבוד המידע. מאחר והבניית ידע- משמעה למידה (נחמיאס 2001; סלומון, 2000). מיוחסת במחקר חשיבות רבה למפגש  ולהתקשרות.
במהלך המפגש,  זורם מידע מגוון ומוחלפות דעות ומחשבות בין בני אדם המעמיקות ומקדמות תהליכי למידה (Nonaka 1995).
תהליך ההתקשרות, בהיותו מבוסס על השונות במידע, תורם להרחבתו והעשרתו של בסיס הידע האישי והארגוני (Siemens , 2004). את חשיבות המפגש להרחבת הידע ותרומתו של תהליך ההתקשרות להעשרתו, מדגימות רשתות למידה חברתיות, הצצות כפטריות לאחר הגשם. רשתות אלה הפועלות כמערכות חוץ ארגוניות , הינן  פועל יוצא של תהליכי התקשרות ומפגשים מתוקשבים, תלויי טכנולוגיה מתפתחת והן מייצגות דפוסי התארגנות חדשים של הפרט והקהילה. המערכות החוץ ארגוניות, מאופיינות  בדינאמיקה של  שינוי מתמשך והן מתפתחות  לצד ארגונים ממוסדים  כמו הארגון הבית ספרי , ארגונים אשר בניגוד למערכות החוץ ארגוניות, מאופיינים לעיתים בקצב שינוי שונה בתכלית.
בעבר, הוגדרה סביבה חוץ בית ספרית, ככל מה שנמצא מחוץ לבית-הספר ומובחן באמצעות גבולותיו של בית-הספר (שרן, 1997) כמו קהילה, הורים, ארגונים חברתיים, אגף החינוך בעירייה, מדיניות ממשלתית והציבור הרחב. כיום, נוספה על האמור- הטכנולוגיה . באמצעות המדיום התקשורתי על צורותיו השונות, "נפרצו" הגבולות המוגדרים של הארגון הבית ספרי והסביבה הפכה חלק אינטגרלי, מעורב, משולב ופעיל בהוויה הבית ספרית.
בית הספר, כארגון אשר קל לחדור לתוכו (Hoy & Miske , 1987)  מוצא עצמו כיום מוקף בסביבה משתנה ודינאמית, המתנהלת על גבול אי הוודאות, המחייבת אותו בהגדרה מחדש של יחסי הגומלין בינו לבינה ובקביעת יעדים חדשים המתייחסים להשתנות הסביבתית ולצרכים המשתנים בהתאם.
חשוב לזכור, שעבור בית הספר כמערכת פתוחה (פנסו , 2004), מהווה הסביבה מקור אנרגיה הדרושה לו לקיומו. התנהגותו הינה פונקציה של אינטראקציה בין מרכיבים תוך ארגוניים לבין מרכיבים חוץ ארגוניים. (סמואל, 1996). אולם, הצלחת האינטראקציה תשומותיה ותפוקותיה, תלויה ברמת ההרמוניה בין שתי המערכות החוץ והתוך בית ספריות.    
בשנים האחרונות, בעקבות המהפך הטכנולוגי, גבר לחצה של הסביבה על מנהלי בתי הספר ובמקרים רבים נוצר קונפליקט בין בית הספר החשוף למדיניות ממשלתית לבין סביבה דינאמית החותרת לשינוי. בין גורמי הסביבה המושפעים מההתפתחות הטכנולוגית מצויים ההורים, הקהילה החוץ בית ספרית, והציבור הרחב.  הללו עושים שימוש נרחב ומושכל בטכנולוגיה ובאמצעי תקשורת המאפשרים הפצת מידע Information)) והבנייתו לידע (Knowledge). המופץ ברבים, כמידע חדש  ובר יישום.
 
מידע חדש זה, אינו זקוק לצורך הפצתו למערכת ארגונית . ולנגד עיננו ,הופכת הסביבה החוץ בית ספרית, מסביבה צורכת מידע, כפי שהייתה מוכרת לנו עד היום, לסביבה יוצרת ידע.  כמערכת א- ארגונית, זורם המידע בתוכה ודרכה  בקלות ובהתמדה, גם אם אינו תמיד אמין, הריהו תמיד מהיר ונפיץ. ההורים, הקהילה והציבור הרחב, חשים שהארגון הבית ספרי אינו עומד בקצב ומפעילים לחץ על המנהל והצוות למהר ולהתאים עצמם לעידן החדש.
העדכון המהיר והתכוף של המידע המופץ , התחדשותו וריבוי מקורותיו מלווים בתחושה של חוסר וודאות וכאוס. צוות בית הספר המחויב ליציבות ארגונית ולהוראות מדיניות, מוצא עצמו במצב של דיסהרמוניה עם סביבתו הבלתי תלויה  בעת כזו, כאשר,
"Only those companies that are constantly able to reinvent themselves will survive in a discontinuous world" (Hamel, 1998) מוטל עלינו המנהלים, להיות מובילים ופורצי דרך.
 
אל מול מציאות משתנה באופן תדיר ואימננטי עלינו לגבש אסטרטגיה וטקטיקה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ המתייחסת לממדי אי הוודאות מחוץ לארגון והשפעתה על הנעשה בתוכו. על מנת שלא להיות מנותבים על ידי סביבתנו, חייב כיום מנהל בית ספר, להכיל את מנהיגותנו אל מעבר לניהול התוך ארגוני, לניהול חוץ ארגוני ולהוכיח מיומנויות ניהול הדרושות לניהול "יודעים" ( Mintzberg,, 1973) זאת, באמצעות פיתוח מבנה ארגוני, ונהלים שונים מאלה הפועלים בסביבה יציבה - וככל שנקדים ייטב.
 
מבחר ביבליוגרפי 
בן דוד,ל, (1997) חיים בעולם טכנולוגי, כמעט 2000 : כתב עת למדעוטכנולוגיה. מוזיאון המדע החדש ע"ש בלומפילד , גליון 13
נחמיאס, ר., מיודוסר ד. (2001). שילוב האינטרנט בחינוך למידה ברשת E-Learning. בתוך: אאוריקה, כתב עת להוראת מדעים וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, בהוצאת המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי אוניברסיטת תל-אביב. (ספטמבר 2001). גיליון מס' 14.עמ' 6-
סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. בהוצאת אוניברסיטת חיפה.
פנסו בן-ציון.(2004), תפקיד המנהלים של בתי ספר על יסודיים בסביבה של המערכת      הארגונית (עבודת דוקטורט)
פרידמן, תומאס ל. (2006), העולם הוא שטוח, הוצאת אריה ניר. 2006.
שרן, שרן, ש' (1976). גישה מערכתית לשיפור בית-הספר. עיונים בחינוך , 10, 81–100.
Siemens,G(2004) Connectivism: A Learning Theory for the Digital Age
 
Stephenson, K., (Internal Communication, no. 36) What Knowledge Tears Apart, Networks
 Make Whole. Retrieved December 10, 2004 from http://www.netform.com/html/icf.pdf
    לפריט זה התפרסמו 2 תגובות

    אני סטודנטית לתואר שני בחינוך ועשה מחקר על השפעת האינטראקציה ב ין סטודנטים במחשב על המוטיבציה ללמידה ומחפשת חומר משנת 2007 ומעלה אשמח אם תוכלו לעזור לי בנושא ,כל טוב אלה

    פורסמה ב 31/07/2009 ע״י אלה גבאי

    שלום אלה,אנא פני למידעניות מרכז המידע הבין מכללתיhttp://infocenter.macam.ac.il

    פורסמה ב 02/08/2009 ע״י פורטל מס"ע
    מה דעתך?
yyya