-
לינק
המטרה של מחקר זה הייתה להעריך את השימוש במדיה החברתית ואת התפיסה לגבי התועלתיות שבה להשכלה הגבוהה בקרב אנשי הסגל, ובקרב קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני. כחקר מקרה, הטוויטר נכלל בקורס סמסטריאלי כדי להפיץ את המידע הרלוונטי בקורס וכדי לשמש ככלי לדיון. סה"כ, הסטודנטים השתמשו במדיה החברתית לעתים קרובות יותר בהשוואה לאנשי הסגל. בנוסף, הסטודנטים זיהו מהר יותר את ההיבטים החיוביים של הכללת המדיה החברתית בקורסים בהשוואה לאנשי הסגל (Jacquemin, Stephen J.; Smelser, Lisa K.; Bernot, Melody J. , 2014).
-
לינק
מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).
-
לינק
במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).
-
לינק
מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).
-
לינק
מאמר זה פונה לסוגיה של הרגשות של מרצים באוניברסיטה שנוצרו דרך הוראה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. לאור תשומת הלב ההולכת וגדלה הניתנת לאיכות ההוראה באוניברסיטאות ברחבי העולם, וההוכחה להשפעה של הרגשות על פרקטיקת ההוראה ועל הרווחה של המורים בבית הספר, יש צורך בהבנה טובה יותר לגבי טבעם ומקורם של הרגשות של המרצים באוניברסיטה. המאמר מציג ממצאים שנאספו במחקר אורך שכלל 15 מרצים משתי אוניברסיטאות ציבוריות באוסטרליה. ניתוח איכותני חשף את טווח הרגשות השליליים והחיוביים שהתעוררו במהלך מצבים מסוימים של הוראה ולמידה (Gerda Hagenauer and Simone Volet, 2014).
-
סיכום
מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).
-
סיכום
המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).
-
לינק
בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)
-
לינק
המוקד של הספר הוא להרחיב ולחקור לא רק את הפרספקטיבה של המורה היחיד אלא את הניהול הכולל של הפרויקטים ללמידה מקוונת ואת הפעלתן של חלק מהשיטות צורכות הזמן, כגון: גישות איכותניות לניתוח טקסט באופן מעמיק. ספר זה מבקש להפוך את הגישות ללמידה מקוונת (e-learning) ליעילות יותר על ידי ההבטחה שתכנון המשאב המקוון (e-resource) מוערך ונתמך בצורה מתאימה על ידי הוכחה. הספר מכוון לאקדמאים המתכננים מערכות של למידה מקוונת וצריכים לתכנן מחקר הערכה מלומד כדי להעריך את הצלחתן של המערכות ללמידה מתוקשבת (Hedberg, John G . , 2014).
-
לינק
על הערכת עמיתים את ההוראה בהשכלה הגבוהה – החשיבות של נושאי אחריותיות מקצועית, התפתחות של חברי סגל וקידום איכות בהשכלה הגבוהה הולכת וגדלה. הערכת עמיתים היא אסטרטגיה שעשויה להגדיל שליטה אישית על דרכי ההוראה, שיפור התפתחות מקצועית של חברי סגל, והתייחסות להיבטים שהוזנחו עד כה בתחום זה. הממצאים מראים שהערכת עמיתים היא אסטרטגיה אפקטיבית לטרנספורמציה במוסדות שכן יש בה עידוד חברי סגל לצפות בהוראה ולחשוב עליה בדרך רפלקטיבית ולזהות תחומים הדורשים שיפור בעזרת עמיתים; ב) יש גבול דק בין קונצנזוס וקונפורמיות בביצוע הערכת עמיתים. למרות שחברי סגל צריכים להסכים על קריטריונים להערכת הוראה אפקטיבית, קיימת גם סכנה בקונפורמיות לסטנדרטים מקובלים ( Thomas, S., Ting Chie, Q., Abraham, M., Raj, S., & Beh, L ).
-
לינק
מהו מרצה במאה ה- 21? האם השינויים הטכנולוגיים מעצבים מחדש את זהותו? האם התמורות החברתיות משפיעות על הגדרותיו? מאמר זה מעמיד מחדש במבחן את המילה "מרצה" – על תפקידיו, זהותו ומהותו בעידן הנוכחי. כסוכן חברות תפקידו של המרצה לשנע ידע ממקורות ברי-סמכה כגון ספרות אקדמית, טכנית ומקצועית לאנשים אחרים ובה בעת למשמע ידע זה מתוך ניסיון וחוויה אישיים. הגדרה זו הייתה קיימת מאז ומעולם, והיא שרירה ותקפה גם בימינו. אולם, העידן הטכנולוגי החדש והתמורות החברתיות הציבו בפני המורים אתגרים חדשים שקוראים תיגר על הגדרה זו ( עופר לנגר).
-
לינק
נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).
-
לינק
המחקר בחן את ההשפעות של החשיפה העצמית של המנחה תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת של הרשת החברתית פייסבוק על סוגי ההנעה של הסטודנטים בקורס שפה מקוון. המשתתפים היו 104 סטודנטים מתחילים לצרפתית שנרשמו לקורס מקוון בצרפתית באוניברסיטת מחקר גדולה בדרום מזרח ארה"ב. המשתתפים חולקו לקבוצת פייסבוק, שבה הם יכלו להיכנס לפרופיל הפייסבוק של המנחה במהלך הסמסטר, ולקבוצת ביקורת. התוצאות לאחר הטיפול הניסויי ציינו שהמשתתפים שהוקצו לקבוצת הפייסבוק חוו שינוי משמעותי בסוג ההנעה שהמחקר קבע כמועיל ללמידת שפה. שינוי כזה לא התרחש אצל הסטודנטים שהוקצו לקבוצת הביקורת (Aubry, James, 2013).
-
לינק
בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
לינק
חילוקי הדעות לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אינם בהכרח רק לגבי ההיבטים הפדגוגיים של הלמידה מקוונת אלא גם לגבי זכויות הקניין הרוחני של חומרי הלמידה בקורסים המקוונים. לאחרונה נשמעת הדרישה של המרצים המלמדים במכללות האמריקאיות לגבי הפצת תכני הלימוד מעבר לגבולות הקמפוס. ארגון המרצים אמריקאי (AAUP ) הביע לאחרונה את דאגתו מעניין הקניין הרוחני של חומרי הלמידה והתכנים המועלים לקורסי הMOOC תוך מתן נגישות מלאה לעשרות אלפי לומדים ברחבי העולם ( Peter Schmidt ).
מרצים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין