לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

כנס שהתקיים בשנקר בקיץ, בשיתוף עריית רמת גן והמכון לחינוך דמוקרטי, עסק בניסיון ליצור שינוי בתפישות המקובלות לגבי גני ילדים. בכנס הוצגו עבודות גמר של בוגרי שנה ד' מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה שבניהולה של ד"ר רבקה ויטל, אשר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר, על בסיס גני ילדים עכשוויים. ארבע סטודנטיות לעיצוב פנים מציגות את הגישה שלהן לבניית גן ילדים מלא דמיון, התנסויות חדשות וגם אפשרות לפרטיות והתבודדות (לימור דומב).

לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט המנסה להשיב על השאלה כיצד להתאים את המרחב הפיסי הכיתתי לפדגוגיה. ליבוביץ עושה זאת באמצעות פנייה לשלוש ה'מעטפות' הבאות: ארכיטקטורה של המרחב עצמו, הריהוט הדינאמי והקירות המקיפים את החדר. כמו כן, היא מתארת מה ניתן לעשות כדי לקדם מרחב למידה דינאמי, דידיקטי ורלוונטי באמצעות טיפול בהן (לימור ליבוביץ).

הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

לימור ליבוביץ מפרסמת סקירה הכוללת שלושה סרטונים הממחישים את כוחה של הסביבה הלימודית: "בסרטון הראשון המורה למתמטיקה סטיב מציג את הבעיה שלו בארגון הכיתה- הכיתה קטנה מדי לשלושים ושישה תלמידים. פשוט אין בכיתה מקום לפעילות הלמידה שהיה רוצה לקיים בה- למידה שיתופית המקדמת משמעות והבנה או למידה מבוססת פרויקטים. הרי אנחנו תמיד אומרים שיש קשר הדוק בין התנאים הפיסיים בסביבה לבין הפדגוגיה שנוכל לקיים באותה סביבה. אז מה עושים? במקרה זה- המורה סטיב פגש את המעצבים שסייעו לו לדמיין מחדש את מרחב הלמידה של הכיתה. המטרות שלהם היו קידום חקרנות, יצירתיות ותקשורת בין הלומדים" (לימור ליבוביץ ).

מאמר זה מתייחס לשאלה: כיצד מורים יכולים להתאים את פרקטיקת הכיתה שלהם כדי ליצור מרחבי למידה אישיים? מוצגים שני חקרי מקרים של מורים מבתי ספר באוסטרליה, המגיבים לבנייני בית ספר חדשים בעלי מרחבים פתוחים על ידי התאמת הפרקטיקה שלהם. הממצאים העיקריים שנידונים הם ההשפעה של ההקשר על הסקת המסקנות של המורים, ופעולת המורים בעת ביסוס של סביבות למידה חלופיות. (Deed, Craig; Lesko, Thomas M.; Lovejoy, Valerie, 2014).

חברת סטילקייס, מומחית בעלת שם עולמי בייצור סביבות עבודה, בנתה את מתחם כיתות העתיד על סמך מחקרים רבים אותם אספה לאורך השנים. במתחם הייחודי ממוקמות כיתות חדשניות וטכנולוגיות, בהן ניתן לשבור את אספקט הזמן והמרחב המיושנים. "הכיתה הקלאסית", טוען פרופסור עמר, "עם שיעורי הבית וכדומה אינה תואמת את מה שהילדים אחר כך פוגשים בחוץ. הסביבה שפיתחנו יוצרת תחושת אי וודאות, וגורמת לילד למצוא את הדרך והכיוון בעצמו".

המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .

מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה . קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת ( מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג ) .

לימור לייבוביץ כתבה מאמרון מאיר עיניים על חשיבות מרחבי למידה מעוצבים בבתי ספר. "אנשי החינוך שיידעו לדבר בשפה החדשה הזו של שפת עיצוב (בנוסף לשפת הפדגוגיה והחינוך), יוכלו ליצור את המרחב האידיאלי לקידום מטרות חשובות כמו- שייכות, העצמה של כישורים של התלמידים, הגברת היכולת של קיום שיח משמעותי בין אנשים, קידום בניית המשמעות בלמידה, תהליכי הוראה-למידה מותאמים למאה ה-21, ולא רק ליצור אותו, אלא גם להשתמש בו בצורה אידאלית ומותאמת" .

בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.