עיר בית ספר , פדגוגיה של מרחב עירוני
מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג , "עיר בית ספר , פדגוגיה של מרחב עירוני" , הד החינוך , אפריל 2013 , כרך פ"ז , גיליון מס' 05 , עמודים 60-61 .
בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה
לעולם אין אנו מחנכים במישרין, אלא בעקיפין, במיצועה של הסביבה. האם אנו מניחים לסביבות מקריות לעשות את העבודה הזאת או שאנו מתכננים סביבות במיוחד למטרה זו? וכל סביבה היא סביבה מקרית מבחינת השפעתה החינוכית, עד שלא תוכננה במחשבה תחילה, מתוך נתינת דעת על פעולתה החינוכית ("דמוקרטיה וחינוך", דיואי 1916).1
הוד השרון, שעת צהריים. התכנסות חודשית של אנשי חינוך "משוגעים לדבר" – ליצירת למידה חדשה במרחב חדש, להפיכת העיר לבית ספר ובית הספר לעיר. הקבוצה לומדת, שואלת, מערערת, חולמת ומפתחת שילוב טבעי ביותר – חיבור בין מרחבים, תחומים ואנשים.
התהליך בראשיתו, אך כבר יש התחלות מבטיחות. דפוסי למידה חדשים מתגבשים:
בבית ספר יסודי אחד ספרנית ומורה עובדות עם תלמידי כיתות ו' על ספר המסלולים של הוד השרון, "בעקבותינו". הספר מציג מסלולי הליכה שיש בהם אתרים בעלי עניין לתלמידים ולתושבים. בתהליך יצירת הספר התלמידים עוברים מסע אישי וקבוצתי של היכרות עם עצמם ועם העיר ומתנסים בהכנת ספר רב־תחומי. הספר יֵצא לאור במאי. המחברים הצעירים ידריכו לפיו טיולים עתירי למידה.
מורה בחטיבת ביניים יוזמת עם תלמידים פעילות בעקבות למידת הסיפור "מאויב לאוהב" של עגנון. תהליך הלמידה כולל מחקר של העיר, כדי לבנות הקשר מקומי לסיפור, וכל ילד בוחר תחום מחקר קרוב ללבו. התלמידים מסיירים בעיר, נפגשים עם אנשים ויוצרים את "מאויב לאוהב" בגרסה אישית־מקומית.
מורת שילוב בבית ספר יסודי יזמה תכנית של למידה שולייאית ממומחים קהילתיים. קבוצת תלמידים אחת יצרה קשר עם וטרינר מקומי, והיא לומדת אצלו לרפא בעל חיים. קבוצות אחרות חברו לבעלי מקצוע אחרים.
מורה בבית ספר יסודי אחר מלמדת בשיעורי אנגלית את תולדות תנועות הנוער האנגלוסקסיות הציוניות. באירוע שיא של תהליך הלמידה הכיתה מארחת ומראיינת את בוגרי התנועות, מקצתם גמלאים שהחליטו לעבוד בהתנדבות בבתי הספר בעיר.
מהי "פדגוגיה של למידה במרחב העירוני"?
בספרו המטלטל "ביטול בית הספר" כתב איוואן איליץ': "במקום לחפש משפכים חינוכיים חדשים כמקובל כיום, יש לחפש את היפוכם המוסדי: סביבות חינוכיות שירבו את אפשרויותיו של כל אדם להפוך כל רגע ורגע בחייו לרגע של למידה, שיתוף ואיכפתיות [...]. ברחבי העולם כולו יש לבית הספר השפעה אנטי־חינוכית על החברה: בית הספר מוכר כמוסד המתמחה בחינוך [...], בית הספר נוטל לעצמו את הממון, את האנשים ואת הנכונות העומדים לרשות החינוך, וכתוספת מרפה את ידי שאר המוסדות מלקבל עליהם תפקידים חינוכיים. העבודה, הפנאי, הפוליטיקה, חיי הכרך ואף חיי המשפחה תלויים בבתי הספר בכל הנוגע להרגלים ולידע שהם מניחים מראש, תחת שיהיו הם גופם לאמצעי חינוך".2
קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת.
פדגוגיית הלמידה במרחבי למידה עירוניים נענית לקריאה של איליץ' וגם לקריאתו של לוריס מלגוצי (Malaguzzi), מורה ופסיכולוג איטלקי ומייסדה של גישת "רג'יו אמיליה". מלגוצי מדבר על שלוש אינטראקציות מכוננות של אדם עם "מורים" בסביבתו: המורה הראשון הוא "אחר משמעותי" (הורה, אח, חבר, מדריך, מורה); המורה השני הוא קבוצת השווים (כיתה, חברים, עמיתים לעבודה); המורה השלישי – המוזנח ביותר בחשיבה החינוכית והמעניין ביותר אותנו – הוא הסביבה, המרחב העירוני או הכפרי.
ללמידה המתרחשת בסביבה העירונית או הכפרית יש איכויות מיוחדות: היא למידה טבעית – ממפגש עם אדם, מביקור באתר, מהשתתפות בפעילות וכו' – המעוררת סקרנות ופותחת אפיקי עניין חדשים; היא למידה חווייתית – אדם מתנסה בשכלו, בדמיונו, בחושיו, בגופו, באינטראקציה כלשהי בסביבה; היא יוצרת זיקה לסביבה, תחושה של שייכות וזהות; היא מעבירה מסר שלמידה מתרחשת בכל מקום ואתר, שלמידה היא החיים והחיים הם למידה, שלמידה אינה רק תלמידאות בבית ספר; היא מאפשרת ביטוי אישי במרחב מגוון ופתוח.
איך עושים את זה?
רעיונות בחינוך קמים ונופלים על ביצוע, ולא על הרעיונות עצמם – יוזמות טובות יש בשפע, אך המימוש שלהן דורש השקעה ונחישות. הפקת למידה במרחב עירוני היא עניין מורכב המצריך התגייסות עירונית כוללת.
הוד השרון החליטה להגדיר את עצמה עיר חינוך – עיר שמשאביה מגויסים לטובת חינוך צעיריה, ובאופן ספציפי יותר – עיר היוצרת תנאים שבהם כל ילד יכול לגלות את עצמו ולמצות את כישוריו בבית הספר ובמרחבי העיר. מדיניות החינוך של העיר, המסוכמת בסיסמה "כל אחד יכול בעיר קהילה ירוקה", מחברת בין ילד לקהילה, בין קהילה לעיר ובין עיר לסביבה.
כדי לפתח מרחבי חינוך בעיר הוקם "צוות היגוי עירוני לתחום מרחבי למידה עירוניים", ומשתתפים בו נציגים של אגפי העירייה, של משרד החינוך, של בתי הספר ושל תחומי ידע רלוונטיים. צוות ההיגוי ממפה את העיר למרחבי למידה אפשריים וממציא קריטריונים להגדרת מרחב למידה. תקן חדש למרחב למידה יפורסם בתחילת שנת הלימודים הבאה.
נוסף על כך קבוצת מחנכים המבקשים לגבש פדגוגיה עירונית חדשה הקימה את קבוצת המובילים הפדגוגיים. הקבוצה מפתחת ומיישמת תכניות חלוץ ללמידה במרחב העירוני, שישמשו מודל לבתי ספר ולמורים. לצד קבוצת המובילים קמו בעיר עוד קבוצות שמטרתן לקדם את הרעיון בדרכים שונות.
העיקרון המנחה הוא חיבורים בין כל מיני מערכות עירוניות – בין בתי הספר לתנועות הנוער, בין בתי הספר למתנדבים, בין אגף החינוך לאגף חזות העיר ועוד – לטובת החינוך. בעלי תפקידים בעירייה ובעלי מקצועות שונים מתפקדים כאנשי חינוך, והחזון של עיר כמרחב חינוכי מתהווה והופך בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה.
שנת הלימודים תשע"ו. עם קצת דמיון אפשר לראות בשעת בוקר מאוחרת ילדים רבים מהלכים ממקום למקום ברחובות הוד השרון, עסוקים, מקצתם בקבוצות, אחרים לבדם. הם אינם בחופשה מבית הספר, הם בבית הספר. בית הספר הוא המרחב העירוני – מרחב מגוון, שמח, מאתגר, מעורר ותומך למידה. בעלי חנויות ועסקים, עובדי עירייה, מתנדבי עמותות, מורים – כולם אנשי חינוך וכולם משתתפים בחינוך בעיר שהיא בית ספר אחד גדול.
הערות
1 בתרגום י"ט הלמן, מוסד ביאליק, 1969.
2 ביטול בית־הספר: הפקעת החברה מרשות בית־הספר, בתרגום עליזה נצר, מסדה, 1973.