מילת מפתח: מסלולים ונתיבים
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון האם תכניות הכשרה שונות למורים יוצרות הבנות שונות של מקצוע החינוך המיוחד ושל מושגי הליבה שלו.נמצא כי הסטודנטים להכשרת מורים היו צפויים יותר: (א) לראות את המושג "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות" בפרספקטיבה רחבה, תוך מתן דגש על תחושת השייכות לקהילה, (ב) להגדיר את המושג של ליקוי למידה מפרספקטיבה קטגוריאלית, ו-(ג) לתפוס מורים לחינוך מיוחד כמורים "מומחים" לילדים בעלי צרכים מיוחדים (Cameron, David Lansing; Jortveit, Maryann, 2014).

  • סיכום

    בוגרי התוכניות למצוינים, שמקדם משרד החינוך במכללות להוראה, מלמדים בעיקר בכיתות הגבוהות יותר במערכת החינוך, מלמדים בשיעור גבוה יותר את המקצוע שאליו הוכשרו ומלמדים יותר במסגרות פרטיות, בהשוואה לבוגרי התוכניות הרגילות – כך מעלה מחקר ארצי שערכו פרופ' ציפי ליבמן, הילה אקרמן אשר וד"ר דיצה משכית, במסגרת רשת המחקר של מכון מופ"ת ( נגה שביט-רז).

  • סיכום

    הכשרת מנהלים לבתי ספר מחייבת התייחסות למדדים מורכבים של תוכני הכשרה והתנסות מעשית כחלק מבניית תחושת מסוגלות והעלאת המוטיבציה לניהול. מאמר זה בוחן את התפתחותה של תחושת המסוגלות העצמית של פרחי ניהול בתוכנית הכשרת מנהלים אחת בשלושה מחזורים עוקבים ( קובי גוטרמן, אורי קצין) .

  • סיכום

    אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

  • סיכום

    מטרות המחקר הייתה לבחון כיצד גובשה התכנית (M. Teach) החדשה , כיצד היא מיושמת במכללות וכיצד היא נתפסת בקרב ראשי ,התכנית בהשוואה לתכניות להכשרת אקדמאים. הקשיים העיקריים בגיבוש ויישום התכנית החדשה היו אדמיניסטרטיביים- ביורוקרטים, קשיים הקשורים לתכנים של התכנית וקשיים בשילוב הסגל הקיים בהוראה ( ר. טלמור , ר. לידור ח. קופרמינץ ב. פרסקו , נ. פייגין ).

  • סיכום

    על המחקר- פרדיגמה כמותית, המחקר כלל מדגם בן 1,690 מורים מתחילים בשנת הלימודים 2003 – 2004 (מתוך סה"כ של 131,000 מורים מתחילים בארה"ב.) 28% המשתתפים בחרו להשתלב במסלולים חלופיים. כדי שמתכשרים במסגרות מסורתיות או חלופיות יחושו מוכנים להוראה יש צורך במיגון של קורסים פדגוגיים ובהתנסות מעשית ארוכה דיה. תוכניות הכשרה חלופית שאינן מציעות זאת פוגעות בתחושת המוכנות. לכמות הקורסים הללו ולאורכה של ההתנסות המעשית, במיוחד בהקשר של תוכניות חלופיות, יש השפעה דרמטית בהקשר זה. יכולתם של מתכשרים בתוכניות חלופיות להיכנס לעבודה ממשית תלויה גם ברמת ההדרכה והתמיכה של חונך לאורך שנת העבודה כולה ( Kee, A.N ).

  • סיכום

    הפערים הגדולים ברמת ההוראה והלמידה בין בתי הספר השונים בישראל נותרו במידה רבה בעינם. פחות מ־50% מבני ה־17 בישראל זכאים לתעודת בגרות, ורק מעט יותר מ־25% יגיעו כעבור שמונה שנים ללימודים אקדמיים במכללות או באוניברסיטאות בישראל. כאשר בוחנים את המתרחש בתוככי בתי הספר מתברר שהממצא של פרופ' באשי ושותפיו משנות השמונים, על פער של עד שנתיים בין תלמידי בתי הספר היסודיים השונים, עדיין שריר וקיים, אלא שכיום הוא מקבל ביטוי בתוצאות של המבחנים הבין־לאומיים המשווים . מזה שנים רבות בנויה מערכת החינוך על הסללה עמוקה. תלמידים ותלמידות בני מגזרים שונים ובני שכבות חברתיות שונות משובצים למסלולי לימוד שונים, לומדים תכנית לימודים שונה בתוכן ובאיכות, ובהתאם גם מגיעים לנקודות סיום שונות. אופן הפעולה הנורמטיבי של מערכת החינוך כרוך במיון מתמיד של התלמידים.

  • סיכום

    נתוני ההרשמה של הסטודנטים ללימודי הוראה מראים מגמה ברורה לפיה יותר ויותר מעדיפים ללמוד תחום שיאפשר להם לא להתמודד עם 40 תלמידים רועשים, והם בוחרים במסגרת מגוננת יותר. ככל שהמורים מבקשים להעמיק ולהתמקצע יותר, כך המגמה מתחדדת והכיתה הגדולה מתרחקת. במכללת סמינר הקיבוצים, לדוגמה, מסלול החינוך המיוחד גדל השנה ב-17 אחוז, יותר מכל תחום אחר, כאשר 22 אחוז מהסטודנטים שנרשמו לשנה זו בחרו בתחום זה לתואר הראשון ( עמרי מניב).

  • סיכום

    תכנית iSMART (ראשי תיבות של Integration of Science, Mathematics, and Reflective Teaching – שילוב של מדע, מתמטיקה והוראה רפלקטיבית) היא תכנית לתואר שני המשלבת מתמטיקה ומדע מקוונים עבור מורים בחטיבות הביניים ברחבי טקסס. מאמר זה, כחלק מפרוייקט מחקר גדול, מתאר את השלבים הראשוניים של תהליך התכנון של תכנית iSMART עבור הקבוצה הראשונה של מורים בסתיו 2010 תוך התמקדות בפיתוח התכנית. המחברים מספקים את התכנית שלהם לגבי יישום מתמשך ותכנון מחדש של התכנית עבור הקבוצה הראשונה של של iSMART הכוללת 25 מורים ( Lee, Mimi Miyoung; Chauvot, Jennifer; Plankis, Brian; Vowell, Julie; Culpepper, Shea).

  • סיכום

    בארה"ב כשליש מהמורים החדשים הם בוגרי תוכניות הכשרה/הסמכה חלופיות ו- residency alternative programs, והשאר – תוכניות מסורתיות. בין הסיבות לכן : (1) הצורך להיענות למחסור במורים עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והניסיון לאפשר כניסה של פרטים למקצוע(Murnane & Steele, 2007); (2) ביקורת על הכשרת המורים המסורתית לטובת הכשרה מקומית שיובילו המחוזות, שתספק מורים המתאימים טוב יותר לצורכי בתי הספר (Grossman & Loeb, 2008); (3) ההערכה שמתכשרים חשים כלפי התגמולים הניתנים, במיוחד ההזדמנות לעקוף דרישות מסוימות כמו השתתפות בקורסים וחיסכון בזמן ההכשרה (Johnson & Liu, 2004). אחת הדרכים להתייחס למחלוקת בדבר ההבדלים בין מסלולים שונים אלה היא לבחון דווחים של מורים על מידת מוכנותם בשנת ההוראה הראשונה ולשאול: האם למאפייני תוכנית יש השפעה על תחושות המוכנות בקרב בוגרי המסלולים השונים? הדיון בשאלה הנדונה במאמר זה מתבסס על נתונים מהשנים 2003 – 2004 ( Kee, A.N).

  • סיכום

    מכללת סמינר הקיבוצים מציעה מסלול ייחודי ומרתק להתמחות באמצעים חזותיים ופיתוחם. תכנית הלימודים מיועדת לאנשי מקצוע המעוניינים ברכישת מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ופיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי בו הם פועלים. במהלך הלימודים רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ותובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ומפתחים רגישות חזותית ויכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה. כמו כן, במהלך הלימודים מעמיקים הסטודנטים את היכרותם עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה – למידה בתחומי היצירה החזותית, משכללים מיומנויות התנסות בשימוש בהם ומתנסים ביצירה חזותית הנשענת על מחקר. ראש ומרכזת התכנית: ד"ר מלכה בן-פשט ( ד"ר בן-פשט הנה אחת המומחיות המובילות בארץ לנושאים חזותיים ולאמנויות ).

  • סיכום

    ספר זה מראה לנו כיצד לספק את ההכשרה הטובה ביותר האפשרית עבור המורים שלנו. באמצעות חקר מקרה של תכנית בת חמש שנים להכשרת מורים באוניברסיטת ניו-המפשייר ומאמרים נבחרים ושיחות הקשורות לתכנית זו, הספר "איך מורים לומדים" (How Teachers Learn) מתעד את ההתפתחות ואת ההישגים של התכנית שמהווה מודל לפרקטיקות הטובות ביותר להכשרת מורים (Michael D. Andrew and James R. Jelmberg, 2010).

  • סיכום

    אם תימשך המגמה הקיימת, עשוי בעוד מספר שנים המסלול להסבת אקדמאים להוראה להיות מסלול ההכשרה המרכזי במכללות להוראה בישראל. כך עולה מבדיקה שערך עיתון קו לחינוך במספר מכללות להוראה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבדיקה נמצא, כי בכל המכללות שנדגמו חל גידול מרשים, הנע בין 40% ל 100%- , במספר הנרשמים למסלולים להסבת אקדמאים להוראה. לעומת זאת, לא חל גידול משמעותי במספר הנרשמים למסלולי ההכשרה להוראה הרגילים.

  • סיכום

    השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי בהכשרת מורים נמצא בקו עלייה. נוכח היתרונות של הפורטפוליו הדיגיטאלי ביצירת רפלקציה של הלומדים ע"י תיעוד והערכה של ממצאים ופרויקטים נוטים יותר ויותר מחלקות חינוך ומכללות בעולם לשלב את הפורטפוליו הדיגיטאלי. חלק ממסלולי ההכשרה מדגיש את היבטים הטכנולוגיים של הפורטפוליו הדיגיטאלי וחלק אחר מנצל את הפורטפוליו הדיגיטאלי לשיפור ההערכה ושיטות ההערכה. המאמר הנוכחי ביקש לבדוק את עמדות פרחי ההוראה לשילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי בהכשרה, במיוחד אותם סטודנטים להוראה המתמחים בגיל הרך/חינוך קדם יסודי. עורכי המחקר ביקשו לבדוק באיזה מידה הציפיות של הסטודנטים להמשך ההתמחות שלהם בהוראה תואמת את הציפיות שלהם מיישום הפורטפוליו הדיגיטאלי. הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה לגילאי קדם יסודי הם בעלי עמדות חיוביות יותר ללמידה באמצעות פורטפוליו דיגיטאלי בהשוואה לסטודנטים להוראה במסלולים אחרים ( Ntuli, Esther).

  • סיכום

    המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים בספר היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.

  • סיכום

    המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).

  • סיכום

    מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים הולכים ומתרבים בארה"ב עקב המחסור הגדל במורים שם וגם כתוצאה ממדיניות חדשה של משרד החינוך הפדראלי שם המעודד פתיחת מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים. יחד עם זאת, יש חילוקי דעות לגבי האפקטיביות של ההכשרה במסלולים אלטרנטיביים בארה"ב. יש שונות רבה בין המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים והמתודולוגיה המחקרית הקיימת מתקשה להבחין בין תכונות האיכות ומרכיבי האיכות של המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. על רקע זה, מנסה המחקר הנוכחי לגבש תובנות מעמיקות יותר לגבי איכות המסלים האלטרנטיביים להכשרת מורים. המאמר מבוסס על ניתוח שבעה מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב במטרה לזהות את המאפיינים של תוכניות אפקטיביות. חקר המקרים של שבעת התוכניות התבסס על איסוף ממצאים מהתוכניות השונות, על ראיונות עומק עם המשתתפים ובעלי התפקידים ובדיקה כפולה הן במהלך הקורס והן במהלך שנת ההוראה הראשונה של המורים בוגרי הקורסים האלטרנטיביים. מתברר כי התוכניות האפקטיביות אינן מסתפקות בהעברת תכנים, העברת ידע ואסטרטגיות הוראה בלבד אלא מייחסות חשיבות רבות לסוגיות כגון הקניית יכולת תכונות מנהיגות פדגוגית וערכית בחינוך, הקניית עבודה בצוות ויכולת פיתוח חומרי למידה (Daniel C. Humphrey, Marjorie E. Wechsler & Heather J. Hough).

  • סיכום

    מאמר זה מציג חלק ממחקר רחב יותר העוסק בראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים בישראל. המחקר בכללותו ניסה לברר : ( א) האם גם במכללות לחינוך בישראל חווים ראשי מסלולים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם בדומה למקביליהם , מנהלי דרגי הביניים, ברחבי העולם. (ב) אם אכן קיימת אי-בהירות בתפקידם של ראשי המסלולים , אז מהם מופעיה ומהן השפעותיה. מניתוח ממצאי המחקר עולה , שראשי מסלולים חווים אי בהירות לגבי מהות תפקידם . נמצאו שתי קטגוריות עיקריות של אי-בהירות : האחת, אי-בהירות שמקורה בהקשרי העבודה של ראשי המסלולים עם דרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים: השנייה , אי-בהירות בתוך דרג הביניים, שמקורה בקשרי העבודה בין ראשי המסלולים וראשי הדיסציפלינות. כמו כן, נמצא שראשי המסלולים חשים תלות רבה בדרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים, וחוסר אוטונומיה בתפקידם ( דורון לדרר).

  • סיכום

    הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

  • סיכום

    התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין