לאורך המחקר עלו מספר לא מבוטל של פרקטיקות חוסן שנקטו מנהלי בתי ספר בשנתם הראשונה ובהן פרואקטיביות, סדר וארגון, גמישות מחשבתית, שימוש בשפה חיובית, דיבור עצמי, סלחנות עצמית, הישענות על אמונה דתית, תפילה, מדיטציה, נחישות, שכנוע עצמי ועוד. עם זאת, עורכי המחקר בחרו להתרכז במספר פרקטיקות של חוסן שהיו דומיננטיות מאוד ואשר חזרו כחוט השני בין מרבית המנהלים שהשתתפו במחקר.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון באיזו מידה מנהלים ומנטורים שונים זה מזה באופן שבו הם תופשים את אחריותם בתחומים של בחירת מנטור, ביצוע מגוון משימות, הצלחת חניכה של מורים מתחילים ומעורבות באותה חניכה, עם דגש על מי שעשו הסבה מהייטק להוראה.

ספר זה מציע מסד עיוני ומעשי למנהלים החדשים של בתי הספר. הוא משלב את הידע העולמי בתחום הכניסה לתפקיד ניהולי ומציע מענה יישומי לאתגרים המורכבים של הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר. מורכבותו של התפקיד הניהולי נובעת מהיותו כרוך בהתמודדות מקצועית, ארגונית ופדגוגית מול גורמים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו. התמודדות זו מחייבת חשיבה מערכתית לצד ידע, מיומנויות רבות וכישורים ניהוליים ופדגוגיים. מנהלים חדשים חווים את האתגרים המורכבים בעוצמות גבוהות יותר.

עבור מנהלי בתי ספר, משבר יכול לשמש כפיתוח מקצועי בזמן-אמת. בין אם מדובר במגיפה עולמית, בהסלמה ביטחונית, במתקפת סייבר, במשבר תעסוקתי או במחאה של הורים, חשוב להשתמש במציאות המורכבת כדי לצבור ידע וניסיון ולתרגם את כל אלו למיומנויות ניהוליות ופדגוגיות עתידיות. כדי לצלוח אתגרים בצורה מיטבית, אפשר להסתמך על שש ההמלצות המוצגות במאמר.

מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת. בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז. למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים. ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים.

עם פתיחת שנת הלימודים, בתי ספר מתקשים לאייש את כלל המשרות הקיימות, מתמודדים עם עזיבות מורים פתאומיות ונאלצים לפרסם משרות פנויות באתרי אינטרנט שונים. בכדי לייעל את תהליך הגיוס וההשמה, מערכת החינוך במחוז רוצ'סטר, במרילנד, הגתה שיטה לסינון מועמדים אשר מורכבת מארבעה קווים מנחים: ראיון מובנה, החלטות ערכיות, חיסיון מלא ושקיפות.

חונכות (מנטורינג) ניתנת להגדרה בדרך הטובה ביותר כ"תהליך שבו אדם אחד מספק תמיכה אישית ואתגר לאיש/אשת מקצוע אחר/ת" (Bush, 2009, p. 379). חשיבותה של חונכות, במיוחד עבור מורים ובעלי תפקידים חדשים אחרים (אדמיניסטרטורים), ידועה ומוכרת מזה זמן. כראיה, מאז שנת 2000 למשל, יותר ממחצית המדינות העבירו חוקים המחייבים חונכות עבור מנהלי בית-ספר חדשים. מרביתם של החוקים הללו מכתיבים חונכות במהלך השנתיים הראשונות לעבודה.

המאמר מתאר סקר שערך המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך לגבי "המאפיינים של מנהלים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב". הסקרכלל בתי ספר ציבוריים מיסודי ועד תיכון (K-12), מנהלים ומורים מ-50 מדינות ואת מחוז קולומביה (District of Columbia). הממצאים העיקריים בדו"ח כוללים: את מספר המנהלים של בתי הספר הציבוריים בארה"ב, כמה מהם נשים; מוצאם האתני; השכר שלהם וכמה זמן הם מקדישים למשימות שונות בעבודה.

מחקר זה מתמקד בשאלה אם מנהלים מבצעים התנהגות אזרחית ארגונית, דהיינו כזו שאינה חלק מהגדרת תפקידיהם הפורמלית התורמת לתפקוד ולביצוע הארגון שבמסגרתו הם פועלים. המחקר מתבסס על ראיונות עם 15 מנהלי בתי ספר על-יסודי בצפון הארץ, שבו הם מפרטים על הפעילויות המבוצעות מחוץ להגדרת תפקידם. המחקר ממפה 4 קטגוריות של פעילויות כאלה: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהיל שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. המאמר דן בקטגוריות אלה, מדגים אותן ומפנה להמשך מחקר בנושא.

למנהלי בתי הספר יכולה להיות השפעה עצומה על בריאות תלמידיהם. חלק חשוב מתפקידם הוא להתוות מדיניות מקדמת בריאות – Policy Wellness School – מובנית כהלכה, ובכלל זה: מיפוי צורכי בית הספר, קביעת נהלים, קביעת התנהגויות רצויות, פיתוחן וקידומן של תכניות מקדמות בריאות. כל זאת, כחלק מחזון בית הספר, המדגיש את קשרי הגומלין בין תלמיד לתלמיד ובין התלמיד לסביבתו. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין תפיסותיהם של מנהלים בבתי הספר את תחום ״מדיניות מקדמת בריאות״ לבין יישום המדיניות הלכה למעשה.