-
לינק
מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על שאלת העיתוי/תיזמון בהליכי למידה ובאירועי למידה כגורם משמעותי בהצלחת הלמידה וביצירת חווית הלמידה . מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את משמעות עיתוי הצגת המידע במהלך המטלה בסביבה המתוקשבת . הסטודנטים אשר למדו בסביבה מתוקשבת שיתופית נדרשו לעבוד על מטלות חקר מקרים ( Noroozi, O., Busstra, M., Mulder, M., Biemans, H., Tobi, H., Geelen, A., & … Chizari, M.) .
-
לינק
בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים. אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע. אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה ( שרית חיים).
-
לינק
יש הטוענים שטכנולוגיה מפריעה ליכולת למידה מעמיקה. רשת האינטרנט מציעה פיתויים רבים ובאמצעות שיטת הקישורים מאפשרת לנו לדלג מדף לדף בלי לסיים קריאה של אף דף. הטענה היא כי הקריאה הופכת לרוחבית ומרפרפת וכי אנו מאבדים את יכולת ההעמקה שלנו בקריאה לאורך זמן בטקסט אחד ארוך ומעמיק. יותר מכך יש האומרים כי ההסתגלות לאופן הקריאה החדש גורם לפגיעה של ממש ביכולות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. גם המעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב פגע בזיכרון שלנו – אין ספק שאנחנו זוכרים פחות ויודעים פחות טוב לספר סיפורים, האם זה פגע ביכולת שלנו לכתוב? האם זה פגע ביכולת שלנו לחקור? ביכולתנו לפתח פיתוחים טכנולוגיים? ( ד"ר דפנה רבן ) .
-
תקציר
האינטרנט ירש את מקומם של אמצעי התקשורת הוותיקים והפך למקור העיקרי לחדשות. סקר עדכני של חברת המחקר Pew מצא שכ־50% מהאמריקאים מקבלים את רוב החדשות שלהם מהאינטרנט. המספר מייצג צמיחה של כמעט 20% מאז 2008, שלוותה בנסיגת שיעורי ההסתמכות על טלוויזיה כמקור לחדשות. המגמה חזקה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב משכילים, ונכונה גם בישראל. העידן החדש של העיתונות מתאפיין בפער דיגיטלי הולך ומעמיק. זה אינו עוד הפער בין מי שיש להם גישה לרדיו ולאינטרנט לבין מי שאין להם. הפער הוא בין אלה שיכולים להתמודד עם העושר העצום של המידע הגולמי והלא ממוין באינטרנט, מי שיודעים היכן למצוא את העיקרי, העדכני והאמין וכיצד למיין ולתעדף אותו – לבין אלה שלא יכולים ( שיזף רפאלי) .
-
לינק
רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .
-
לינק
האתר החדש של אגף סטאג' בהוראה (משרד החינוך) מאפשר הערכה מסכמת על עבודתם של מתמחים בהוראה מתבצעת על ידי ועדות הערכה בית ספריות בראשות מפקח (חוזר מנכ"ל תש"ע 1ב'). הערכה זו היא הקובעת האם המתמחה יוכל לקבל רישיון לעיסוק בהוראה ולהשתלב במערכת החינוך, כמורה חדש. תוצאות ועדת ההערכה מוקלדות במערכת הממוחשבת בכלי ההערכה שפותח באגף ההתמחות והותאם להמלצות 'ועדת משכית', שעסקה בעיבוי תהליכי הערכת מתמחים בהוראה.
-
לינק
האינפוגרפיקה – הצגה ויזואלית של מידע – נהפכת לאמצעי התקשורת והשכנוע המוביל בעידן התפוצצות המידע. במקום לטרוח על נייר עמדה ארוך ומנומק או לייצר עוד מייל ארכני, נסו לתרגם את הרעיונות שלכם לגרף. נראה כי כולנו סובלים מעומס יתר של מידע. אבל החדשות הטובות הן שעשוי להיות לכך פתרון – להשתמש יותר בעיניים שלנו. על ידי ויזואליזציה של אינפורמציה ניתן לראות את הדפוסים וההקשרים שחשובים. לעצב את האינפורמציה כך שהיא מייצרת היגיון, מספרת סיפור או מאפשרת לנו להתמקד רק במידע שחשוב". ( אמיתי זיו) .
-
לינק
במידה לא קטנה עלייתן של רשתות חברתיות, עם האפשרות לעדכן על המתרחש אצלנו ולהמליץ על קישורים אינטרנטיים מעניינים כמעט בזמן אמת כרסמה בפופולאריות של הבלוגים. כלי שרק לפני שנים ספורות נחשב לדבר החם ביותר פינה את מקומו לכלים חדשים, ומיידיים, יותר. יתכן שהירידה בפופולאריות הזאת לוותה בעלייה מקבילה בהערכה של אנשי אקדמיה כלפי בלוגים. אם בעבר הבלוג נתפס כחסר עומק וקל דעת, מול הכלים החדשים של מיקרו-בלוגים ומסרים מיידיים פתאום הוא נראה כשקול, רציני, ומכובד. עדות לכך ניתן למצוא במאמרון בבלוג של סטיב ווילר, מרצה בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה פלימות שבאנגליה. ווילר מכיר בעובדה שלא מעט user generated content איננו בעל ערך רב, אבל הוא מדגיש שיש גם לא מעט "תוכן" כזה שהוא מועיל מאד. ווילר משוכנע שבלוגים יכולים למלא תפקיד חשוב בעבודה אקדמית. כדי לבחון את המקום האפשרי הזה, הוא בוחן שלוש תכונות שבעיניו מהוות מקור הביקורת כלפי הבלוג באקדמיה: העדר הערכת עמיתים, הבעת דעה רבה מדי, ומעט מדי אמינות בהשוואה למאמרים שעוברים הערכת עמיתים ( ג'יי הורוויץ) .
-
לינק
כאשר היקף כלי התוכן והכלים המידענים מכפיל את עצמו כל הזמן, נוצר צורך בכלי עזר מועילים היכולים להקל עלינו "הטובעים באוקיאנוס המידע". האוסף הממוין של קישורים בחינוך (מידענות בחינוך) שבנתה המידענית ועורכת התוכן רפאלה בלס מרשת עמל , הנו היעיל ביותר מסוגו בארץ. רפאלה בנתה את השימושון החינוכי-מידעני של הקישורים לפני כמה שנים וממשיכה לעדכן ולתחזק אות. השימושון פורס יריעה שיטתית של כתובות אינטרנט ואתרים מועילים בחינוך. החלוקה של השימושון היא לקטגוריות הבאות: שרתי חינוך , ספריות ומאגרי מידע , אנציקלופדיות ומילונים , לימודים, רשתות וכלים לאנשי חינוך.
-
לינק
יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.
-
לינק
בניגוד למבוגרים, ילדים אינם מהגרים דיגיטליים. הם סופגים את המדיה הדיגיטלית מינקות ומשתמשים בטכנולוגיה בדרכים חדשות וזרות לחלוטין למבוגרים. המחקר והמצגת הבאים הם תוצר של מחקר מקיף עבור קרן Kaiser בהשתתפות 2,000 משפחות אודות הרגלי השימוש במדיה של בני 8-18. הם מקדישים 38 דקות ביום לקריאה, בהשוואה ל-43 דקות ב-1999. דווקא בקריאת ספרים נרשמה עליה קטנה וצניחה בקריאת מגזינים ועיתונים. זמן השימוש במחשב גדל בהתמדה. מתוך זמן הפעילות און ליין, 25% מוקדש לרשתות חברתיות.
-
לינק
במערכת זו , שפותחה לאחרונה ע"י מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך , מוצג מידע משולב של מרכיבים מרכזיים במערכת החינוך: מוסדות (בתי ספר וגני ילדים); עובדי הוראה; תלמידים, כיתות ותקציב. את המידע ניתן לנתח לפי מאפיינים שונים כגון: מגזר, פיקוח, שכבת גיל ועוד. המערכת הממוחשבת מאפשרת להציג את המידע בצורת טבלה או גרף, עפ"י אופי המידע המתבקש. המידע במערכת זו נסמך על המידע הרשום במאגרי משרד החינוך. המערכת מאפשרת בחירת ערכים מתוך מאפיינים שונים. הערך הנבחר ייצבע בירוק.
-
לינק
נתונים מעודכנים שפורסמו באתר משרד החינוך בסוף אוגוסט 2009 לגבי היקף הלומדים, המוסדות הלימוד והמורים בשנת הלימודים תש"ע. צפייה מהירה בנתונים מגלה כי בשנת הלימודים תש"ע חל גידול של 2% בגני ילדים ובכיתות א', אך היקף עובדי ההוראה במערכת (120,000) גדל רק ב1%. נתון המצביע על מחסור מצטבר במורים שילך ויגדל בשנים הקרובות (גם בגלל צפי לפרישה ניכרת של מורים בגיל הפרישה בשנים הקרובות). נתון מעניין נוסף נוגע למספר התלמידים הכולל בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי תורה שהגיע בתש"ע ל465,000 לעומת 640,000 תלמידים בחינוך הממלכתי . עפ"י קצבי גידול אלו לא מן הנמנע כי היקף התלמידים בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי התורה ישתווה בעוד 10 שנים למספר תלמידי החינוך הממלכתי.
-
לינק
כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר – 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר – יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים – מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).
-
לינק
מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.
-
לינק
מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.
-
לינק
מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.
-
לינק
מוצגים במסמך זה שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מידע ונתונים כלליים על מערכת החינוך בישראל. המסמך מתמקד במערכת החינוך הפורמאלית שבאחריות משרד החינוך. ראשי הפרקים: מבנה מערכת החינוך; חקיקה מרכזית בתחום החינוך; נתונים כלליים – מוסדות חינוך, כיתות ותלמידים; עובדי הוראה; תשתיות פיזיות במערכת החינוך; תקציב החינוך; הישגי התלמידים במערכת החינוך ועוד .
- 1
- 2