המאמר מתאר פרויקט של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד, שבחן תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. הוא התקיים במסגרת המרכז להתפתחות חינוכית (CED) כחלק מאוניברסיטת מאסי. לשימוש בגישת המחקר מבוסס-החקר בלמידה מקצועית של מורי מורים נמצאו הישגים לא מועטים בפרויקט המתואר. נמצאו בו גם קשיים הדורשים תשומת לב וטיפול. עם זאת יש בהתנסות המתוארת כדי להוסיף לגוף הידע הצומח המתייחס להתפתחות מקצועית של מורי מורים. (McGee, A., & Lawrence, A)

המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)

הסימפוזיון, שהונחה על ידי צביה לוטן, דן בסוגיה של מימוש הפוטנציאל הלימודי בקהילת לומדים, הפעילה ברשת ובמפגשי פנים אל פנים לאורך שנים. הדיון התבסס על מחקרים עצמיים של חברי הקהילה – צוות חשיבה במכון מופ"ת "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב". הצוות מאופיין בשונות רבה הקיימת בין חבריו לצד לכידות גבוהה, ובמוטיבציה ובפעילות אינטנסיבית לצד תגמול חיצוני סמלי. המחקרים העצמיים של חברי הצוות מתארים מהיבטים שונים את השילוב המיוחד שיצר הצוות בין פעילותו המקצועית לבין פעילותו החברתית–רגשית, תחילה על בסיס תיאוריות מתחום התמחותם ובהמשך מתוך עיגון הממצאים בתיאורית-העל Activity Theory – ומודל Activity System של אנגסטרום.

המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)

המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)

המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)