המחקר הנוכחי בדק את היישום של תוכנית תקשוב חינוכית מתקדמת ללמידה של תלמידים עם מחשבים ניידים ( לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד משלו) בשלושה בתי ספר שונים בקליפורניה. התכנית המתוקשבת בוצעה בביה"ס שש-שנתי גדול בקליפורניה ( בדגש על חט"ב ) אשר רבים מתלמידיו ממוצא היספאני, בביה"ס תיכון אחר ( בדגש על חט"ב ) אשר תלמידיו היו בחלקם ממוצא אסייתי ובבית ספר יסודי אשר מפעיל מסגרת למידה לילדים מחוננים. שיטת המחקר התבססה על ראיונות , תצפיות , שאלונים וניתוח עבודות התלמידים . ממצאי המחקר מלמדים כי תכנית התקשוב ללמידה באמצעות מחשבים ניידים קידמה משמעותית את תהליכי למידת עיבוד המידע והכתיבה . עם זאת , ניתוח הממצאים בתחומי הוראת האנגלית והמתמטיקה גילו כי התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא עברו בהישגיהם בשנה הראשונה את התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים. אבל בשנה השנייה היו הישגיהם של תלמידי המחשבים הניידים בכיתות המתוקשבות טובים יותר מאשר התלמידים שלמדו בלי מחשבים ניידים (Grimes, Douglas; Warschauer, Mark ) .

מחקר חדשני ושיטתי שנערך בביה"ס תיכון אמריקאי שעבר תהליכי שינוי לקראת הפיכתו לביה"ס מצומצם יותר ( small-school-reform). מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יש קשר בין הלכידות החברתית של התלמידים וההישגים הלימודיים שלהם. כלומר, באיזה מידה מאפייני הקשר החברתי הלא פורמאלי (כגון למידת עמיתים) בין התלמידים מצביעים על שיפור בהישגים הלימודיים . שיטת המחקר הייתה ניתוח רשתי (social network analysis) שהיא בעלת תקפות רבה בניתוח תהליכים חברתיים קבוצתיים בארגונים, אך ישימה גם למחקר חינוכי בביה"ס. הממצאים לא הצביעו חד-משמעית על קשר ישיר בין למידת העמיתים הלא פורמאלית / ההתגבשות החברתית לבין הישגים לימודיים כי הם תלויי הקשר בכל ביה"ס וגם מושפעים ממשתנים אישיים של הלומדים . יחד עם זאת, המתודולוגיה המחקרית של ניתוח רשת חברתית מאפשרת ע"י ניתוח מבנה דפוסי הרשת החברתית של ביה"ס להראות התקדמות והשפעות גם בתחום הלימודי ( Spiro Maroulis & Louis M. Gomez ).

בשנים האחרונות התפתחו בבתי ספר בארה"ב סוג של התנסויות מתוקשבות הנקראות, מסעות וירטואליים. מדובר על אמצעי דידקטי של הפעלת תלמידים במסעות חקר וירטואליים באינטרנט כפעילות אותנטית שנועדה מצד אחד להעביר לתלמיד תכנים חדשים בצורה בלתי אמצעית ומעניינת ומצד שני לפתח אצל התלמידים יכולות של איסוף מידע, הבניית מידע וחקר מקורות מידע. המחקר הנוכחי ביקש לחקור את האפקטיביות של סוג הפעלות מתוקשבות אלו (EFT) בבתי הספר בארה"ב כאשר אוכלוסיית המחקר כללה 1500 מורים ותלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי האפקטיביות של למידה התנסותית באינטרנט היא גבוהה, בדרך כלל, לא רק ברמת האתגרים שניתנו לתלמיד אלא גם ברמת החשיפה של התלמידים לטכנולוגיה שהופעלה. יש חשיבות לאינטראקטיביות של ערוצי המדיה באינטרנט המשמשים מעטפת טכנולוגית למסע החקר הוירטואלי. כאשר ההפעלה המתוקשבת שודרה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון שילוב קטעים של סרטי וידאו באינטרנט, פורומים מתוקשבים, משחקים ממוחשבים, וחומרים מלווים במולטימדיה (כגון אתרי פלאש) גילו התלמידים עניין רב יותר, סקרנות והפיקו יותר תועלת מההפעלות המתוקשבות. עוד נמצא כי מסעות חקר וירטואליים באינטרנט הם בעלי ערך לא רק לתלמידים אלא גם למורים שמוצאים בהם אמצעי גמיש ורלבנטי להעברת תכנים חדשים וליצירת מוטיבציה בקרב תלמידים ( Jerrell C Cassady, Alison G Kozlowski, Mark A Kommann).

על סמך ההנחות של "תאוריית המטרות", בחן המחקר הנוכחי את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו- הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת –לקידומם של מכוונות ( אוריינטציה) לשליטה ודפוסי הניעה ( מוטיבציה ) המאופיינים בהסתגלות. שלושה משתני הניעה- תפיסת הסביבה הלימודית , מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים, נבדקו באמצעות שלושה שאלונים נפרדים שמילאו 267 תלמידים ב-10 כיתות : 5 כיתות שבהן ננקטת הוראה מורכבת ו-5 כיתות שבהן נהוגה הוראה פרונטאלית. הממצאים תומכים בהשערות ששתי האסטרטגיות מובילות להשפעות נבדלות הן על כל אחד משלושת משתני ההניעה והן על היחסים ביניהם. נמצא , שלעומת תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה פרונטאלית, תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה מורכבת תפסו את המטרות הכיתתיות כמכוונות שליטה, נטו לאמץ מטרות אישיות של שליטה והפגינו דפוסי הניעה המאופיינים בהסתגלות. אשר לדפוס הקשרים בין שלושת משתני ההניעה, נמצא שבכיתות ההוראה המורכבת, מטרות ההישג האישיות של התלמידים תיווכו בין תפיסת הסביבה הלימודית לדפוסי ההניעה שלהם, ואילו בכיתות ההוראה הפרונטאלית התיווך היה חלקי בלבד. הממצאים מספקים הוכחה נוספת להשפעה של הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים ( רחל בן ארי . אליאסי, ליאת).

מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)

ג'יי הורוויץ מסכם במאמרון מעניין את כנס צ'ייס האחרון (2008) באוניברסיטה הפתוחה. במיוחד, רצינו להביא את הדיווח שלו על הרצאתו של פרופסור יורם עשת על מחקר שהוא ערך. המחקר הזה היה מחקר המשך למחקר שהוא ערך חמש שנים לפני-כן. המחקר המקורי בחן היבטים שונים של אוריינות דיגיטאלית אצל שלוש קבוצות גיל. המחקר החוזר בחן את אותם ההיבטים עם שתי קבוצות – עם רבים מאותם משתתפי המחקר המקורי, ועם קבוצת ביקורת המורכבת מאותם גילאים היום. התוצאות הצביעו על כך שבמרוצת הזמן מיומנויות מחשב בסיסיות ואוריינות דיגיטאלית מתבססות בכל שכבות האוכלוסייה, אבל כאשר בוחנים את תחום המיומנויות ה"מידעניות" יש נסיגה ברורה. אפשר אולי להגיד שהתוצאות האלו אינן מפתיעות, אבל אין ספק שיש להן חשיבות חינוכית רבה.

עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית (אריאלה לונברג, פול גורסקי)